אורי ירום
| אורי ירום | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 8 במאי 1931 |
| נפטר | 8 בינואר 2012 |
| השתייכות | חי"ש פלמ"ח צה"ל |
| דרגה |  סגן אלוף |
| תפקידים צבאיים | |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים |
| עיטורים | |
| תפקידים אזרחיים |
טייס אל-על |
אורי ירום (8 במאי 1931 - 8 בינואר 2012) היה איש צבא ישראלי, ששירת כטייס בחיל האוויר, וייסד את מערך המסוקים של חיל, השתחרר בדרגת סגן אלוף. במהלך שירותו עוטר בעיטור המופת.
ירום (במקור לוינשטיין), גדל במושב בית עובד ולמד בכפר הנוער בן שמן. כנער בן 16 וחצי התנדב לחי"ש, צורף לגדוד ברק של חטיבת גולני במלחמת העצמאות והשתתף בקרבות צמח והדגניות. התגייס לפלמ"ח בעקבות אחיו, השתתף בקרב על אלטלנה, ובמבצעים דני וגי"ס כלוחם בגדוד הראשון של חטיבת יפתח. השתחרר ועבד כימאי לפני שהתגייס שוב לצה"ל.
את שירותו בחיל האוויר החל בקורס טיס מספר 6 אותו סיים ב-1952, הוא שירת כטייס מוסקיטו בחצור, אך בשל בעיות בריאות נאלץ לעבור למטוס פייפר[1]. באפריל 1954 השתתף כטייס במבצע שנונית לחילוץ כוח צה"ל שנתקע על שרטון בחוף סעודיה, שימש כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה בסירקין.
ב-1956 עבר קורס הסבה למסוקי סיקורסקי S-55 בארצות הברית, לאחר מלחמת סיני מונה למפקד גף מסוקים בטייסת הפילים, הוא יצא עם משלחת צה"ל להשתלמות בצרפת ובאלג'יריה ללמוד את נושא התפעול המבצעי של מסוקים בצבא הצרפתי. ב-1 בינואר 1958 הקים את טייסת 124, "טייסת החרב המתהפכת", טייסת המסוקים הראשונה בחיל האוויר. הטייסת כללה 2 מסוקי הילר-360 קטנים (אחד לא שמיש), שני מסוקים סיקורסקי S-55 ומסוק סילוני קל מדגם אלואט II שהתקבל בתרומה, בהמשך נרכשו עוד 4 מסוקי S-55 אזרחיים. הטייסת שימשה בעיקר לחילוץ נפגעים ויעודה בחירום היה חילוץ טייסים. באוקטובר 1957 זכה לרישום לזכות ממפקד חיל האוויר, לאחר שחילץ עם מסוקו וצוותו חייל צה"ל שנפגע בנפילה לנקיק במצדה[2]. ירום פעל על מנת לשלב את הטייסת במשימות נוספות וחבר אל מפקד סיירת מטכ"ל אברהם ארנן, יחד הגו השניים רעיונות לשימוש במסוקים כמובילי כוחות הסיירת במבצעיה החשאיים מעבר לקווי האויב. ב-1962 נקלטו בטייסת 24 מסוקי S-58 חדשים מדגם צבאי, מתנת גרמניה לאחר ביקור בישראל של שר ההגנה, פרנץ יוזף שטראוס[3]. מסוקים אלו אפשרו נשיאת כוחות בתצורה בטוחה וחשאית יותר, וב-10 באוגוסט 1963 יצא לדרכו "מבצע חלוץ" בו הובל כוח של סיירת מטכ"ל למצרים במסוקם של ירום והנווט רפי סברון. משתתפי המבצע זכו אחריו בצל"ש הרמטכ"ל, כשעבור ירום וסברון הומר הצל"ש בהמשך לעיטור המופת. המבצע פורץ הדרך סלל מבצעים דומים נוספים שהיו חיוניים להצלחת צה"ל במבצע מוקד ובמלחמת ששת הימים[4] באוגוסט 1963 סיים את תפקידו כמפקד הטייסת.
בשנים 1965–1967 פיקד ירום על בסיס חיל האוויר שדה דב, הוא מונה לנספח צבאי של חיל האוויר בארצות הברית, אך בשל הכוננות לקראת מלחמת ששת הימים מינויו הוקפא והוא נותר בישראל. ירום התנדב לשרת במלחמה כטייס מן השורה בטייסת החרב המתהפכת תחת פיקודו של חניכו לשעבר, אליעזר כהן. לאחר המלחמה ועד 1970 שירת כנספח אווירי בארצות הברית.
לאחר פרישתו מצה"ל היה מנכ"ל חברת "מסוק", חברת שירותי מסוקים אזרחית. בטיסה במסגרת זו נאלץ לנחות נחיתת אונס שבסיומה התהפך המסוק והתרסק, וירום ושתיים מהנוסעות נפצעו.[5]
במלחמת יום הכיפורים שירת כטייס מילואים, בין פעולותיו, חילוצם של עמירם לוין ואליעזר כהן לאחר פציעתם בשדה התעופה פאיד.
עבד במשך כ-20 שנה כטייס בחברת אל-על. בבחירות לכנסת ה-13 הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת מולדת.
ירום חיבר ספר אוטוביוגרפי, "כנף רננים", שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון ב-2001. נפטר בינואר 2012.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אורי ירום באתר הפלמ"ח
- אמיר בוחבוט, סא"ל בדימוס אורי ירום, מבכירי חיל האוויר, מת בגיל 80, וואלה, 8.1.12
- אורי ירום באתר הגבורה
- חגי הוברמן, עסקי אוויר, באתר בשבע - ערוץ 7, 19 בינואר 2012
- אורי דרומי, אבי המסוקים, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל האויר הישראלי, ספרית מעריב, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, עמ' 129
- ^ אבינעם מיסניקוב, 18.10.57 צל"ש מח"א לרב"ט אברהם פרלס ולטר"ש חיים זילברמן, אתר מרחב אווירי
- ^ כהן, עמ' 224
- ^ עופר דרורי, מבצע חלוץ באתר גבורה
- ^ "ניסיתי לבצע נחיתת אונס; כשנגע המסוק בקרקע - התהפך והתרסק, מעריב, 6 באוגוסט 1971
