סיקורסקי S-58

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיקורסקי S-58 / ‏H-34 /
צ'וקטאו CH-34A
Sikorsky S-58 landing c.jpg
צ'וקטאו CH-34C של צבא ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג מסוק תובלה רב-תכליתי
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן סיקורסקי
טיסת בכורה 8 במרץ 1954
תקופת שירות 1958 – 1969‏[1]
(בחיל האוויר הישראלי)
תרשים
Sikorsky SH-34 orthographical image.svg

סיקורסקי S-58 (הידוע גם בכינוי וסימן הדגם סיקורסקי H-34 צ'וקטאו) הוא מסוק צבאי בעל מנוע בוכנה שתוכנן במקור על ידי יצרנית כלי הטיס האמריקאית סיקורסקי, עבור צי ארצות הברית לשירות בלוחמה נגד צוללות. השימוש במסוק הוארך באופן ניכר, לאחר שהותאם למנוע טורבינה על ידי סיקורסקי וחברת ווסטלנד ווסקס הבריטית, תחת סימון הדגם המאוחר יותר S-58T.

מסוקי H-34 שונים, שימשו בעיקר כמסוקי תובלה בינוניים בכל יבשות העולם ובשירות כוחותיהן המזוינים של עשרים וחמש מדינות. בשירות קרבי, בתפקיד הצלת נפגעי שיטפונות, חילוץ אסטרונאוטים מלב ים, כיבוי שריפות אווירי, והטסת נשיאים. כאחד מאחרוני המסוקים מוּנעי־הבוכנה, בטרם הוחלף על ידי מסוקים מוּנעי־טורבינה כגון הUH-1 יואי וה- CH-46 (אנ'), עבר המסוק תקופת שימוש ארוכה במיוחד, עם 2,108 יחידות שיוצרו בין השנים 1953-1970. המסוק עדיין משמש חברות אזרחיות רבות ברחבי העולם.

המסוק בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסוק, שכינויו בחיל האוויר הישראלי היה "תרנגול", היה מסוק הסער הראשון של החיל. בתחילה נרכשו 3 מסוקים בלבד מסיבות תקציביות ומדיניות, שהגיעו לארץ בתחילת שנת 1958 והוכנסו לשירות זמן קצר לאחר מכן. אולם עם חלוף השנים, נרכשו עוד מסוקים רבים וכולם שירתו במסגרת טייסת 124. במסוק נעשה שימוש לצורכי תובלה כללית, הנחתת גייסות, מרדפים אחרי מחבלים, וחילוץ טייסים ונפגעים. עם כניסת מסוקי הבל 205 לשירות בשנת 1968, הוחלט לסיים את שירותו של ה- S-58 המיושן, והמסוק הוצא לחלוטין משירות בשנת 1969. אחד המסוקים מדגם H-34G-3, מס' 07, שופץ לתצוגה וניצב במוזיאון חיל האוויר (‏לחץ לצפייה‏ Camera-photo.svg ).

מאפיינים (צ'וקטאו‏ CH-34A)‏ [1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 2 - טייס וטייס משנה
  • יכולת הכלת נוסעים: 16 חיילים או 8 אלונקות
  • אורך: 14.25 מטר
  • גובה: 4.85 מטר
  • קוטר רוטור: 17.07 מטר
  • משקל ריק:: 3,583 ק"ג
  • משקל מרבי: 5,897 ק"ג
  • מהירות מרבית: 196 קמ"ש
  • מהירות שיוט: 155.5 קמ"ש
  • סייג רום: 2,774 מטר
  • טווח טיסה: 400 ק"מ
  • חימוש: התקנה מאולתרת של מקלעי 7.62 מ"מ או מאג בצידי תא המטען.
  • הנעה: 1 × מנוע רדיאלי R-1820-84 מתוצרת "רייט", בעל הספק של 1,525 כ"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דני שלום, מטוסי חיל האוויר : מהטייגר מות' עד הסופה, באוויר - פרסומי תעופה וחלל, 2006, עמוד 113.
Aeroclipart.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.