אות מערכה (ישראל)
בישראל, אות מערכה הוא אות צבאי הבא לציין השתתפות במלחמה, במערכה ובקרב מאז קום המדינה. ההחלטה על חלוקת האות מתבצעת על פי החלטת ממשלת ישראל בהתאם לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, ה'תש"ל - 1970[1] ולפי תקנה של שר הביטחון.
ככלל, האות ניתן לכל חייל צה"ל ששירת בזמן המערכה בשירות סדיר או במילואים במשך "התקופה הקובעת" תקופת זמן מינימלית (אם הוא נהרג, נשבה, נעלם או חלה - גם במשך תקופה קצרה יותר). בנוסף, ניתן האות בדרך כלל לחברים נוספים במערכת הביטחון בישראל (כגון שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ ומוסד ועובדי התעשיות הביטחוניות) וכן לאישים וקבוצות נוספים, בהתאם למאפייני המערכה.
עד היום ניתנו אותות לציון מלחמות בהן היה גיוס נרחב ולא על קרבות או מלחמות בהן השתתפות ישראל הייתה מוגבלת (כגון מלחמת המפרץ ושתי האינתיפאדות).
שני חיילים זכאים לענוד את כל שבעת אותות המערכה שניתנו עד היום[2].
תוכן עניינים |
[עריכה] עיצוב האות
האות מעוצב בצורת סרט בגודל 40×10 מ"מ המחובר באמצעות סיכות לבגד. בניגוד לאותות מערכה במדינות אחרות, לעיטורי הגבורה, העוז והמופת של צה"ל ולעיטורי משטרת ישראל והשב"ס, אין לאותות אלו גירסת "מדליה" (פארה התלויה על סרט). סרט הניתן ליחידה צבאית או אזרחית מוענק כסרט הנתלה על גבי דגל או נס היחידה. האות עשוי מבד או מתכת בציפוי אמייל. האותות הראשונים נעשו מבד ובמהלך השנים החלו להעניק אותות ממתכת מצופה אמייל. אות מלחמת לבנון השנייה הוענק רק ממתכת מצופה אמייל (למעט בגרסה המיועדת ליחידות) ובעלי אותות מבד שהיו זכאים לאות מלחמה זה קיבלו במקום האותות מבד אות מאמייל.
על גבי האות לא נענדים סמלים נוספים, למעט מי שעוטר בצל"ש במהלך המלחמה, אז נענד הצל"ש על גבי אות המערכה. חריג לכלל זה הוא אות מלחמת הקוממיות, עליו נענדו על ידי הזכאים לכך סמלים נוספים (ראו פירוט בהמשך).
[עריכה] אותות שהוענקו עד היום
[עריכה] אות מלחמת הקוממיות
|
|
ערך מורחב – אות מלחמת הקוממיות |
האות ניתן למשתתפים במלחמת העצמאות בין 1 בפברואר 1948 ל-10 במרץ 1949 במשך 4 חודשים ברציפות.
האות ניתן גם למי שהשתתף בפועל בקרבות, גם אם לא עמד בתנאים שלעיל, למי שהיה מרותק 120 ימים ליישוב ספר ולשליחי רכש והעפלה. האות ניתן גם ליישובים שכותרו או הותקפו במהלך המלחמה.
על אות זה נענדו על ידי הזכאים לכך מספר סמלים: זכאי עיטור לוחמי המדינה (שחולק החל מ-1968) והיו עדיין במדים, ענדו גרסה מוקטנת של העיטור על גבי אות מלחמת הקוממיות. בנוסף, נהגו יוצאי פלמ"ח לענוד על האות גרסה מוקטנת של סמל הפלמ"ח (סמל זה היה אות עצמאי בטרם בוטל) וזכאי אות מגן ירושלים (אות שניתן, בטרם בוטל, למי ששירת באזור ירושלים, בין 1 באפריל ו-10 ביוני 1948) נהגו לענוד גרסה מוקטנת של אות זה. ניתן היה לענוד מספר סמלים במקביל ואחדים (כדוגמת הרמטכ"ל רא"ל דוד "דדו" אלעזר) ענדו את כל שלושת הסמלים.
האות חולק לראשונה ב-1951 לחיילים וב-1955 ליישובים.
[עריכה] אות מלחמת סיני
האות ניתן למשתתפים במבצע קדש (מלחמת סיני) בין 29 באוקטובר 1956 ל-6 בנובמבר 1956 במשך 72 שעות ברציפות.
האות ניתן גם לאנשי הסגל הפיקודי של הג"א, אזרח עובד צה"ל ונהג מתנדב של רכב אזרחי מגויס. ב-1958 הוחלט להעניק את האות גם לשוטרים, עובדי שב"כ ועובדי התעשייה הצבאית.
האות חולק לראשונה ב-1957.
[עריכה] אות מלחמת ששת הימים
האות ניתן למשתתפים במלחמת ששת הימים (בסדיר ובמילואים) בין ה-5 ביוני 1967 וה-11 ביוני 1967 במשך 24 שעות לפחות.
בנוסף, חולק האות לחייל שנפצע או נפל בין ה-18 במאי 1967 וה-5 ביוני (תקופת ההמתנה החלה ב-15 במאי לערך); לאזרח עובד צה"ל (למעט נוער עובד) שהיה במעמד זה מ-1 באפריל עד 11 ביוני; לנהג מתנדב ברכב אזרחי מגויס; לחייל מילואים שהיה פטור משירות מילואים והתנדב ליחידה צבאית; לאזרחים עובדים מערכת הביטחון (התעשיות הביטחוניות, משק לשעת חירום וקבוצות נוספות) שעבדו ברציפות מה-15 במאי עד ה-12 ביוני; האות הוענק גם ל-10 ממפעלי קונצרן כור[3]
האות חולק לראשונה ב-1967.
[עריכה] אות מלחמת ההתשה
|
|
ערך מורחב – אות מלחמת ההתשה |
האות ניתן למשתתפים במלחמת ההתשה בין ה-11 ביוני 1967 (יום סיום מלחמת ששת הימים) ל-8 באוגוסט 1970 במשך 30 יום (ברציפות לחייל סדיר ובמצטבר לחייל מילואים).
בנוסף, ניתן האות לאנשים שסייעו ישירות לדרגי השדה (בין אם בחזית או בעורף) במשך 30 יום ברציפות. בקבוצה זו כלולים אזרחים עובדי צה"ל (לא כולל נוער עובד), עובדי משרד הביטחון, עובדי התעשיות הביטחוניות (התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית, רפא"ל), אנשי שב"כ ומוסד, עובדי שק"ם, עובדי ומתנדבי האגודה למען החייל, פעילי משק לשעת חירום, נהגים עובדי חברות הובלה ותובלה, נהגים שסופחו עם רכבם ונהגים שהתנדבו לנהוג ברכב מגויס ומתנדבים לשירות פעיל. כמו כן האות הוענק ליישובים שנפגעו במהלך הלחימה.[4]
האות חולק לראשונה ב-7 במאי 2003, יותר משלושים שנה לאחר סיום המלחמה.
[עריכה] אות מלחמת יום הכיפורים
האות ניתן לחיילים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים בין ה-6 באוקטובר 1973 ל-24 באוקטובר 1973 במשך לפחות 3 ימים רצופים.
בנוסף, ניתן האות גם לחייל שנפגע או נהרג עקב ובמהלך שירותו בתקופה שבין תום המלחמה לחתימה על הסכמי הפרדת הכוחות (בחזית הדרום: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים נחתם ב-18 בינואר 1974; בחזית הצפון: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה נחתם ב-31 במאי 1974).
בנוסף, ניתן האות לאנשי כוחות הביטחון (לרבות תעשיות ביטחוניות, משק לשעת חירום ועוד) שעבדו או התנדבו במשך 18 יום לפחות בתקופה הקובעת, או שנפגע או נהרג בשל פעילותו בתקופה זו או עד לחתימת הסכמי הפרדת הכוחות (לפי החזית) גם אם לא עבד 18 ימים.
האות חולק לראשונה ב-1974.
[עריכה] אות מערכת שלום הגליל
|
|
ערך מורחב – אות מערכת שלום הגליל |
האות ניתן למי שהשתתף במלחמת לבנון (בשמו הרשמי: "מבצע שלום הגליל") בין ה-5 ביוני 1982 ל-29 בספטמבר 1982 במשך 3 ימים רצופים. או ששירת פחות מכך אך נפל, נשבה או נפצע בתקופת שירותו
בנוסף, ניתן האות לחייל שנפל, נעלם או נשבה בגזרת לבנון לאחר התקופה הקובעת כל עוד ערוכים כוחות צה"ל בגזרה זו. בנסיבות מיוחדות ניתן האות לחיילים ששירתו בגזרה זו לאחר התאריך הקובע. בנוסף, ניתן האות לעובדי מערכת הביטחון שפעלו בתקופה זו ולאזרחים שסייעו ישירות למערך השדה באותה תקופה במשך 21 ימים רצופים.
האות חולק לראשונה ב-1983.
[עריכה] אות מלחמת לבנון השנייה
|
|
ערך מורחב – אות מלחמת לבנון השנייה |
האות ניתן למי שהשתתף במלחמת לבנון השנייה בין ה-12 ביולי 2006 ל-14 באוגוסט 2006 במשך 3 ימים רצופים. האות ניתן גם לשוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ ומוסד ששירתו 3 ימים רצופים.
האות ניתן גם לאנשים שעזרו למערך השדה או לאוכלוסייה האזרחית במחוז הצפון או מחוז חיפה, במסגרת עבודתם או בהתנדבות, במשך 8 ימים. האות ניתן לאזרחים שעבדו במחוזות אלו במשרדי ממשלה (עובדי משרד הביטחון - ללא הגבלה למחוז), חברות ממשלתיות, שירותי כבאות והצלה, מגן דוד אדום (ההגבלה בנוגע לכבאים ומד"א בוטלה בהמשך[5]), הרשויות המקומיות, אנשי זק"א, בתי חולים ועוד. לאחרונה הוכרז שהאות יוענק גם ליישובים שנפגעו במהלך המלחמה.[4]
האות חולק לראשונה ב-2 בספטמבר 2007.
[עריכה] ראו גם
- עיטורי צה"ל
- עיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר
- אות שירות (ישראל) - אות שניתן לציון השתתפותו של אדם בפעולות הקשורות בלחימה ומאבק לפני ולמען הקמת מדינת ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוזר צה"ל בנושא זכאויות לאותות מערכה

- אותות מערכה באתר משרד הביטחון
- אותות מערכה של צה"ל באתר Medals and Decorations of Israel
- סדר ענידת אותות
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אות שניתן לפני מתן החוק, ייראה כאילו ניתן לפי חוק זה (סעיף 20ב' לחוק העיטורים)
- ^ רועי שרון, "אשרת במילואים עד שאפסיק ללכת", 18 בדצמבר 2007, nrg חדשות.
- ^ אות ששת הימים הוענק ל-10 מפעלים של "כור", דבר, 13 בנובמבר 1969
- ^ 4.0 4.1 אמיר בוחבוט, הפרחים לעורף: אות מיוחד יוענק לישובי הצפון, nrg, 18/12/07
- ^ טליה רוט, הכבאים יקבלו את אות מלחמת לבנון השנייה, 14 בינואר 2009.
| אותות ועיטורים ישראליים | ||
|---|---|---|
| עיטורי צה"ל |
עיטור הגבורה • עיטור העוז • עיטור המופת • ציון לשבח • אות הערכה מטעם הרמטכ"ל • אות מצטיין הנשיא |
|
| עיטורי המשטרה והשב"ס |
עיטור הגבורה • עיטור האומץ • עיטור המופת • עיטור השירות • עיטור ההתנדבות |
|
| אותות מערכה |
מלחמת הקוממיות • מלחמת סיני • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה • מלחמת יום הכיפורים • מערכת שלום הגליל • מלחמת לבנון השנייה |
|
| אותות שירות |
אות השומר • אות ניל"י • אות ההגנה • אות האצ"ל • אות הלח"י • עיטור אסורי שלטון המנדט |
|
| אחר |
אות השירות המבצעי • פרס ביטחון ישראל • אות הוקרה מטעם האלוף • אות השירות בישראל |
|
| ראו גם | ||