אלכסנדר הרצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר הרצן

אלכסנדר איוואנוביץ' הֶרצֶןכתב רוסי: Александр Иванович Герцен, גרצֶן;‏ 6 באפריל 181221 בינואר 1870) היה סופר, פובליציסט ומהפכן רוסי. נחשב לאבי הסוציאליזם הרוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר הרצן נולד במוסקבה במשפחת בעל אחוזות עשיר. אמו הייתה גרמנייה בת 16, בתו של פקיד משטוטגרט. הנישואים מעולם לא הוסדרו רשמית, ושם משפחתו של אלכסנדר הומצא על ידי אביו על בסיס המילה הגרמנית Herz ("לב").

הרצן הצעיר קיבל השכלה ביתית תוך לימוד גרמנית וצרפתית. עוד בילדותו הוא הכיר את ניקולאי אוגריוב והם נהפכו חברים לכל החיים. בשנת 1832 סיים את לימודיו באוניברסיטת מוסקבה. בהיותו באוניברסיטה הוא התקרב למספר סטודנטים בעלי דעות מהפכניות, שנלהבו מאוד ממהפכת יולי 1830 בצרפת. בשנת 1834 נעצרו הרצן וחבריו. הרצן נשלח לגלות בויאטקה, ועבד במשרד המושל. לאחר מספר שנים, בהתאם לבקשת ואסילי ז'וקובסקי, הוא הועבר לוולדימיר והתחתן.

בשנת 1840 קיבל אישור לחזור למוסקבה. הוא התקרב לקבוצת אנשים סביב ויסריון בלינסקי, והחל ללמוד את הפילוסופיה של הגל. אף על פי שבין חברי הקבוצה היו ויכוחים רבים, הרצן מציין שהיה ביניהם מכנה משותף חשוב: אהבה ל"אמא רוסיה". הוויכוח העקרוני היה בין דרכי פיתוח המדינה – לכיוון המערב או בדרך עצמאית לחלוטין.

בשנת 1842 עזב הרצן את שירות המדינה, ולאחר פטירת אביו בשנת 1847 נסע לאירופה.

באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצן הגיע לאירופה כאשר דעותיו אינן קרובות לדעות סוציאליסטיות. מכתביו הראשונים מצרפת הפתיעו את חבריו בתוכנם האנטי-בורגני. הרצן חשב שמהפכת 1848 בצרפת עשויה להגשים את כל חלומותיו; אולם אירועים לאחר המהפכה שינו את דעותיו, והוא הפך להיות סוציאליסט. הוא התקרב לפייר-ז'וזף פרודון, וביחד עמו הוציא לאור את עיתון "קול העם" (La Voix du Peuple). בשנת 1849 נאלץ לעזוב את פריס ועבר לשווייץ. הוא התגורר תקופת מה בניס, והכיר את ג'וזפה גריבלדי.

בתקופה זו הוא פרסם את המאמר "מהגדה האחרת" ("С того берега"), שבו כתב על כך שהאירופה הישנה סיימה את תפקידהּ, וכי האידאל הסוציאליסטי צפוי להתגשם ברוסיה.

לאחר פטירת אשתו עבר הרצן ללונדון, וייסד בה בית דפוס להדפסת ספרים שנאסרו להדפסה ברוסיה על ידי הצנזורה. משנת 1857 התחיל להוציא לאור את הירחון "קוֹלוֹקוֹל" (Колокол; "הפעמון"). העיתון היה פופולארי מאוד, וקיימות עדויות לכך שהוא זכה להתייחסות גם בארמון החורף. השפעתו של "קולוקול" על הדעות בחברה הרוסית הייתה רבה. לאחר רפורמת 1861 פחתה הפופולריות שלו. תמיכת העיתון במרד בפולין בשנת 1863 הפחיתה עוד יותר את הפופולריות שלו. בתקופה זו נחשבו דעותיו של הרצן למהפכניות מדי עבור החלק הליברלי של החברה, ולעומת זאת עבור החלק הרדיקלי בחברה הדעות שלו היו מתונות מדי. בלחץ השלטונות הרוסיים על ממשלת בריטניה, נאלץ הרצן לעבור לשווייץ, ובשנת 1865 עברו לשם גם בית הדפוס וצוות העיתון.

כתביו ומאמריו של הרצן השפיעו מאוד על התפתחות הפילוסופיה של הנרודניקים.

הרצן נפטר בשנת 1870 מדלקת ראות בפריז.

כתביו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]