בסמלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבסמלה כתובה בגופן נסח' הקליגרפי, הגופן הנפוץ בטקסט הקוראני.
הבסמלה (השורה הראשונה) בתוך סורת אל-פאתחה

הבַּסְמָלָהערבית: البسملة) היא הכינוי המקוצר לאימרה המוסלמית "בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים" (بسم الله الرحمٰن الرحيم; נהגה: בסמי-ללהי ר-רחמני ר-רחים השמעה), ומשמעותה בתרגום המקובל – "בשם אלוהים הרחמן והרחום". אמירת הבסמלה מכונה "תַסְמִיָה" (تسمية‏[1]). הביטוי מופיע בקוראן בראש כל סורה (פרק), מלבד סורה מספר 9, סורת א-תַוּבַּה. כחלק מהיותה האיה (פסוק) הראשונה בסורת אל-פאתחה, היא נאמרת בתפילה האסלאמית, הצלאה, שבה נקראת הסורה, אם כי קיימת מחלוקת בין אסכולות המשפט האסלאמי בסוגיית הכללתה ובאופן הגייתה בתפילה (בקול או בשקט).

אימרה זו, שלפי המסורת האסלאמית מעניקה ברכה לאומריה, נחשבת לאחד הביטויים הדתיים הנפוצים ביותר בעולם האסלאם, היא מצוטטת כהקדמה לספרים, טקסטים ומכתבים, ונאמרת על ידי המוסלמי הדתי כברכה לפני קריאה מהקוראן, ולפני פעולות ומצבים רבים כגון אכילה, נאום, יחסי מין ושחיטה.‏[2][3] יש הרואים בבסמלה, במיוחד בקרב המיסטיקה המוסלמית, ביטוי המתמצת את הקוראן כולו. כך, למשל, אבן ערבי כותב כי "הבסמלה היא המפתח לכל סורה".‏[4]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסמלה היא צורת המקור של הפועל بَسْمَلَ (בַּסְמַלַ: "אמר 'בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים'"),‏[5] ונחשבת לצורה נדירה‏[6] של שורש מרובע (ب . س . م . ل) אשר נוצר כאיחוד של ארבעת העיצורים הנשמעים בביטוי המקוצר של הבסמלה: بسم الله (בשם אללה). שיטה זו מתקיימת גם בפועל حَمْدَلَ (חַמְדַלַ), שצורת המקור שלו היא حَمْدَلَة (חַמְדַלַה) ומשמעותו אמירת "אלחמדוללה".‏[6]

בכתיבת הבסמלה נהוג להסיר את האות אליף של המילה הראשונה באימרה, אִסְם (اسم, "שם"), ובכך לחבר את אות היחס בא ישירות לאות השנייה במילה, סין. עדות שניתנת לצורת כתיבה חריגה זו היא השמטת האליף מהסבר של עמר בן אל-ח'טאב, המצוטט בחדית', כיצד לכתוב את הבסמלה: "האריכו את הבא, הבליטו את שיני הסין ועגלו את המים".‏[7]

הבסמלה בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסמלה מופיעה בראש כל פרקי הקוראן, המכונים סורות, מלבד הסורה התשיעית, סורת א-תובה. בצורתה המלאה, הבסמלה מופיעה בתוך הטקסט הקוראני פעם אחת בלבד, בסורת א-נַמְל (הנמלים) ה-27 במספר, בה הביטוי מופיע במכתבו של שלמה למלכת שבא.‏[8] סך הכל הבסמלה מופיעה בגרסתה המלאה 114 פעמים בקוראן. בכל 113 המופעים של הביטוי בראש סורות הקוראן, היחידה שבה הביטוי נחשב לחלק אינטגרלי מתוך הסורה היא סורת אל-פאתחה, הסורה הפותחת של הקוראן, שחשיבותה הרבה היא גם בהיותה חלק מהתפילה המוסלמית.

היותה של הבסמלה חלק אינטגרלי מתוך סורת אל-פאתחה וחלק מההתגלות האלוהית אינו ברור לעיני כל מלומדי הדת המוסלמים. בעבר הייתה מחלוקת בנושא בין קוראי הקוראן של מכה וכופה, אשר סברו כך, לעומת אנשי אל-מדינה, בצרה וסוריה, אשר ראו בה לא יותר מברכה ואמצעי הפרדה בין הסורות השונות. מייסד האסכולה החנפית אבו חניפה תמך בגישה השנייה, ואנשי אסכולה זו לא קוראים בקול את הבסמלה במהלך התפילה. הצלחת הגישה הנוכחית נובעת בחלקה מהדומיננטיות שזכתה לה הגרסה המודפסת של הקוראן בקהיר (1924 והלאה) ברחבי העולם המוסלמי.‏[9]

באשר להיעדרותה של הבסמלה מהסורה התשיעית, סורת א-תובּה, חלק מהפרשנים העלו את הסברה כי היא למעשה חלק מהסורה הקודמת לה, סורת אל-אנפאל, ואחרים טענו כי התוכן שבו עוסקת הסורה, איומיו של אללה כלפי עובדי האלילים, לא מתאים שייפתח בביטוי המביע את רחמנות האל.‏[10] טענה נוספת שהועלתה היא כי הסורה נתגלתה לנביא מוחמד לקראת מותו, ועל כן לא הספיק להכניס את הבסמלה לסורה.‏[11]

פרשנות המושגים "רחמן" ו"רחים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפרשנות המוסלמית המקובלת לשני הביטויים המקבילים "רחמן" ו"רחים" המופיעים בבסמלה, מילים אלה נובעות מאותו שורש - ר.ח.מ, כלומר במשמעות של רחמנות, ומכאן התרגום הכפול של "רחמן ורחום". לפי הפרשנים המוסלמים, המושג "רחמן" הוא כינוי בלבדי לאללה, בעוד "רחים" יכול לשמש כתואר הן עבור אללה והן עבור בני אדם. קיימת גם פרשנות נוספת לשני המושגים, כזו שאינה מקובלת בקרב המוסלמים, ולפיה "אלרחמן" מתייחס לשמו של אל שהיה נפוץ באמונת הערבים בתקופה הטרום-אסלאמית, המכונה "תקופת הג'אהיליה" (קרי, "בַּעֲרוּת") בקרב המוסלמים. כך, למשל, מוסיילִמה, בן זמנו של מוחמד, שטען אף הוא לנבואת האל, התייחס לאלוהיו בשם "אלרחמן"; בני מכה, כאשר באו לחתום על הסכם חודיבייה, התנגדו שתיכתב בו הבסמלה ובה השם "אלרחמן", ובמקום זאת הופיע בהסכם הכינוי "باسمك اللهم" ("בִּסְמִכָּ אללהוּמָה", "בשמך, אלוהים"). פרשנות כזו, שכאמור אינה מקובלת על המוסלמים, תשנה את צורת התרגום של הבסמלה ל"בשם אללה, הרחמן הרחום".‏[12]

השימוש בבסמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בעקבות היותה של הבסמלה חלק אינטגרלי מ"סורת אל-פאתחה", לפי הפרשנות המקובלת כיום באסלאם, היא נאמרת על ידי המוסלמים במהלך התפילה המוסלמית, המבוצעת חמש פעמים ביום. בנוסף לכך, לבסמלה מקום מכובד ביותר בתרבות המוסלמית, והמזרחן הגרמני שטפן וילד אף מגדיר אותה כ"ביטוי הדתיות הנפוץ ביותר בעולם המוסלמי ובמהלך הדורות".‏[2]

לפי המסורת המוסלמית, לכל פעולה חשובה יש להקדים את הבסמלה, אלא אם כן נקבע אחרת. כך, למשל, לפני התפילה עצמה – אז נאמר ה"תכביר", "אללה אכבר".‏[13] מסורות חדית' רבות מדגישות את יכולותיה המבורכות של אמירת הבסמלה, ומן הצד השני את הבעייתיות שבאי אמירת הבסמלה, ולפיהן, פעולה חשובה שלא תיאמר לפניה הבסמלה לא תהיה מבורכת על ידי האל.‏[14] הבסמלה אם כך נאמרת במצבים רבים, כך למשל לפני אכילה, יציאה למסע, נשיאת נאום, שחיטה ועוד.‏[13][3] חדית' שמביא אל-בוח'ארי באוסף החדית'ים שלו "צחיח אל-בח'ארי", הנחשבים לאמינים ביותר במסורת המוסלמית (יחד עם "צחיח מוסלם"), קובע כי יש להגיד את הבסמלה אף לפני קיום יחסי מין.‏[15] הבסמלה גם מצוטטת בהקדמה לספרים, מכתבים וטקסטים רשמיים,‏[12] ומשמשת כמוטיב מרכזי ביותר בקליגרפיה המוסלמית.‏[16]

אמירת הבסמלה בגרסה המקוצרת שלה מהווה תנאי לשחיטה כשרה לפי המשפט האסלאמי. הווריאציה המקובלת ביותר היא אמירת "ביסמיללה ואללה אכבר" לפני השחיטה.‏[17] המקור למנהג זה נובע לפי המשפט האסלאמי ממספר פסוקים בקוראן, ובהן סורה 6 אל-אנעאם, פסוק 118: "אכלו מאשר הוזכר עליו שם אלוהים, אם מאמינים אתם באותותיו".‏[18][19] חכמי הדת של המשפט האסלאמי חלוקים ביניהם בשאלה לגבי חובת אמירת הבסמלה לפני השחיטה. האסכולות החנפית, המאליכית והחנבלית מחייבים את אמירתה. לעומתן האסכולה השאפעית מגדירה את התסמיה כ"מֻסְתַחַב" (مستحب, "רצוי") אך לא חובה.‏[20] יחד עם זאת, רוב העולמא מתירים שימוש בבשר שנשחט ללא אמירת הבסמלה, אם הדבר נעשה שלא במכוון. בנוסף, על הבסמלה להיאמר באופן נפרד על כל חיה שנשחטת, ולא באופן כללי.‏[17] המזרחן יצחק גולדציהר טוען כי מנהג זה מושפע מהמצווה היהודית של אמירת ברכה לפני השחיטה.‏[19]

על שם הבסמלה נקרא גם טקס מוסלמי הנהוג בהודו ובפקיסטן, הנקרא "טקס ביסמיללה" ואשר מציין את תחילת לימוד קריאת הקוראן של הילד או הילדה בגיל ארבע.‏[21][22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • לרשימה נרחבת של דוגמאות לשימוש בבסמלה ראו:
Moshe Piamenta‏, Islam in Everyday Arabic Speech, Leiden: Brill, 1979, pp. 32-39
Arthur Jeffery, A Reader on Islam, The Hague: Mouton & co, 1962, pp. 556-559

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאחת ממשמעויותיו היא "אמירת 'בשם אללה'" (تسمية, במילון ערבי-עברי מאת מנחם מילסון, המבוסס על מילון איילון-שנער).
  2. ^ 2.0 2.1 Stefan Wild, "BASMALA", in: The Qura'n: an Encyclopedia (ed. Oliver Leaman), New York: Routledge, 2006, p.115
  3. ^ 3.0 3.1 Juan Eduardo Campo, Basamala, in:, Encyclopedia of Islam, New York: Facts on Files, 2009, p. 94
  4. ^ אבן ערבי, אל-פתוחאת אל-מכיה, כרך שמיני, קהיר: אל-היאה אל-מצריה אל-עאמה ללכתאב, 1983, עמ' 343.
  5. ^ "بَسْمَلَ", במילון ערבי-עברי מאת מנחם מילסון, המבוסס על מילון איילון-שנער.
  6. ^ 6.0 6.1 J.A. Haywood & H.M. Nahmad, A New Arabic Grammar of the Written Language, London: Lund Humphries, 1965, p. 263
  7. ^ William A. Graham, "Basmala", in: Encyclopaedia of Islam, third edition
  8. ^ מתרגום הקוראן לעברית של אורי רובין (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005), סורה 27, עמ' 307: "(29) אמרה (מלכת שבא) הוטל אלי מכתב נכבד. (30) משלמה הוא, וזה לשונו: בשם אלוהים הרחמן והרחום".
  9. ^ Stefan Wild, "BASMALA", The Qura'n: an Encyclopedia, p.116; B. Carra de Vaux, "Basmala", in: Encyclopaedia of Islam, second edition, vol. 1, Leiden: Brill, 1986, p. 1084
  10. ^ William A. Graham, "Basmala", The Encyclopedia of the Qur'an, p. 209; אורי רובין, הקוראן, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 152, בהערה מס' 1.
  11. ^ Farid Esack, "Quran", in: Encyclopedia of Islam and the Muslim World (ed. Richard C. Martin), vol. 1, New York: Macmillan Reference USA, 2004, p. 564
  12. ^ 12.0 12.1 Stefan Wild, "BASMALA", The Qura'n: an Encyclopedia, p.115
  13. ^ 13.0 13.1 B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1084
  14. ^ B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1085; William A. Graham, "Basmal", The Encyclopedia of the Qur'an, p. 209
  15. ^ צחיח אל-בוח'ארי, כתאב אל-ודוא, 8; B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1084
  16. ^ William A. Graham, "Basmala", in: The Encyclopedia of the Qur'an (ed. Jane Dammen McAuliffe), vol. 1, Leiden: Brill, 2001, p. 211
  17. ^ 17.0 17.1 Nurit Tsafrir, "The attitude of Sunni Islam toward Jews and Christians as reflected in some legal issues", Al-Qantara XXVI, 2 (2005), pp. 317-319
  18. ^ לפי תרגום אורי רובין לקוראן, עמ' 117
  19. ^ 19.0 19.1 Ignác Goldziher, "BISMILLĀH", in: Encyclopædia of Religion and Ethics, vol. II, New York: Charles Scribner's Sons, 1926, p. 667
  20. ^ להרחבה על הגישה השאפעית ראו: Is Saying the Basmala Obligatory When Slaughtering? Clarification of the True Shafi’i Opinion באתר Shafii Fiqh.com
  21. ^ Rachana Chakraborty, "Beginnings of Muslim Women’s Education in Colonial Bengal", History Research 1 (2011), p. 79; Carolyn Black, Pakistan - The Culture, New York: Crabtree Publishing Company, 2003, p. 14
  22. ^ ראו דוגמא לטקס ביסמיללה, סרטון באתר YouTube סרטונים