בסמלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבסמלה כתובה בגופן נסח' הקליגרפי, הגופן המקובל בטקסט הקוראני.
הבסמלה (השורה הראשונה) בתוך סורת אל-פאתחה

הבַּסְמָלָהערבית: البسملة) היא הכינוי המקוצר לאימרה המוסלמית "בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים" (بسم الله الرحمٰن الرحيم; נהגה: בסמי-ללהי ר-רחמני ר-רחים), ומשמעותה בתרגום המקובל – "בשם אלוהים הרחמן והרחום". שם נוסף לביטוי הוא "תַסְמִיָה" (تسمية‏[1]). הביטוי מופיע בקוראן בראש כל סורה, מלבד סורה מספר 9, סורת א-תובה, אולם הוא אינו נחשב לחלק אינטגרלי מהסורות, אלא רק בסורה הפותחת של הקוראן, אשר גם נקראת במהלך התפילה המוסלמית, סורת אל-פאתחה.

אימרה זו נחשבת לביטוי דתי נפוץ ביותר בעולם המוסלמי, היא מצוטטת כהקדמה לספרים וטקסטים שונים, ונאמרת על ידי המוסלמי הדתי כברכה לפני פעולות חשובות ומצבים רבים כגון אכילה, נאום, יחסי מין ושחיטה.‏[2][3] יש הרואים בבסמלה, במיוחד בקרב המיסטיקה המוסלמית, ביטוי המתמצת את הקוראן כולו. כך, למשל, אבן ערבי כותב כי "הבסמלה היא המפתח לכל סורה".‏[4]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסמלה היא צורת המקור של הפועל بَسْمَلَ (בַּסְמַלַ: "אמר 'בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים'"),‏[5] ונחשבת לצורה נדירה‏[6] של שורש מרובע (ب . س . م . ل) אשר נוצר כאיחוד של ארבעת העיצורים הנשמעים בביטוי המקוצר של הבסמלה: بسم الله (בשם אללה). שיטה זו מתקיימת גם בפועל حَمْدَلَ (חַמְדַלַ), שצורת המקור שלו היא حَمْدَلَة (חַמְדַלַה) ומשמעותו אמירת "אלחמדוללה".‏[6]

הבסמלה בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי מופיע במלואו 114 פעמים בקוראן בראש כל סורה (מלבד הסורה התשיעית, סורת א-תובה), חוץ ממופע אחד בסורת א-נַמְל (הנמלים) ה-27 במספר, בה הביטוי מופיע בתוך הטקסט ומוצג כפותח את מכתבו של שלמה למלכת שבא.‏[7] בכל 113 המופעים של הביטוי בראש סורות הקוראן, היחידה שבה הביטוי נחשב לחלק אינטגרלי מתוך הסורה היא סורת אל-פאתחה, הסורה הפותחת של הקוראן, שחשיבותה הרבה היא גם בהיותה חלק מהתפילה המוסלמית, כך שהביטוי נאמר גם במהלכה.

היותה של הבסמלה חלק אינטגרלי מתוך סורת אל-פאתחה וחלק מההתגלות האלוהית לא תמיד היה ברור לעיני כל מלומדי הדת המוסלמים. בעבר הייתה מחלוקת בנושא בין קוראי הקוראן של מכה וכופה, אשר סברו כך, לעומת אנשי אל-מדינה, בצרה וסוריה, אשר ראו בה לא יותר מברכה ואמצעי הפרדה בין הסורות השונות. מייסד האסכולה החנפית אבו חניפה תמך בגישה השנייה, ואנשי אסכולה זו וכן השיעים לא קוראים בקול את הבסמלה במהלך התפילה. הצלחת הגישה הנוכחית נובעת בחלקה מהדומיננטיות שזכתה לה הגרסה המודפסת של הקוראן בקהיר (1924 והלאה) ברחבי העולם המוסלמי.‏[8]

באשר להיעדרותה של הבסמלה מהסורה התשיעית, סורת א-תובּה, חלק מהפרשנים העלו את הסברה כי היא למעשה חלק מהסורה הקודמת לה, סורת אל-אנפאל, ואחרים טענו כי התוכן שבו עוסקת הסורה, איומיו של אללה כלפי עובדי האלילים, לא מתאים שייפתח בביטוי המביע את רחמנות האל.‏[9] טענה נוספת שהועלתה היא כי הסורה נתגלתה לנביא מוחמד לקראת מותו, ועל כן לא הספיק להכניס את הבסמלה לסורה.‏[10]

פרשנות המושגים "רחמן" ו"רחים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפרשנות המוסלמית המקובלת לשני הביטויים המקבילים "רחמן" ו"רחים" המופיעים בבסמלה, מילים אלה נובעות מאותו שורש - ר.ח.מ, כלומר במשמעות של רחמנות, ומכאן התרגום הכפול של "רחמן ורחום". לפי הפרשנים המוסלמים, המושג "רחמן" הוא כינוי בלבדי לאללה, בעוד "רחים" יכול לשמש כתואר הן עבור אללה והן עבור בני אדם. קיימת גם פרשנות נוספת לשני המושגים, כזו שאינה מקובלת בקרב המוסלמים, ולפיה "אלרחמן" מתייחס לשמו של אל שהיה נפוץ באמונת הערבים בתקופה הטרום-אסלאמית, המכונה "תקופת הג'אהיליה" (קרי, "בַּעֲרוּת") בקרב המוסלמים. כך, למשל, מוסיילִמה, בן זמנו של מוחמד, שטען אף הוא לנבואת האל, התייחס לאלוהיו בשם "אלרחמן"; בני מכה, כאשר באו לחתום על הסכם חודיבייה, התנגדו שתיכתב בו הבסמלה ובה השם "אלרחמן", ובמקום זאת הופיע בהסכם הכינוי "باسمك اللهم" ("בִּסְמִכָּ אללהוּמָה", "בשמך, אלוהים").‏[11]

השימוש בבסמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בעקבות היותה של הבסמלה חלק אינטגרלי מ"סורת אל-פאתחה", לפי הפרשנות המקובלת כיום באסלאם, היא נאמרת על ידי המוסלמים במהלך התפילה המוסלמית, המבוצעת חמש פעמים ביום. בנוסף לכך, לבסמלה מקום מכובד ביותר בתרבות המוסלמית, והמזרחן הגרמני שטפן וילד אף מגדיר אותה כ"ביטוי הדתיות הנפוץ ביותר בעולם המוסלמי ובמהלך הדורות".‏[2]

לפי המסורת המוסלמית, לכל פעולה חשובה יש להקדים את הבסמלה, אלא אם כן נקבע אחרת. כך, למשל, לפני התפילה עצמה – אז נאמר ה"תכביר", "אללה אכבר".‏[12] מסורות חדית' רבות מדגישות את יכולותיה המבורכות של אמירת הבסמלה, ומן הצד השני את הבעייתיות שבאי אמירת הבסמלה, ולפיהן, פעולה חשובה שלא תיאמר לפניה הבסמלה לא תהיה מבורכת על ידי האל.‏[13] הבסמלה אם כך נאמרת במצבים רבים, כך למשל לפני אכילה, יציאה למסע, נשיאת נאום, שחיטה ועוד.‏[12][3] חדית' שמביא אל-בוח'ארי באוסף החדית'ים שלו "צחיח אל-בח'ארי", הנחשבים לאמינים ביותר במסורת המוסלמית (יחד עם "צחיח מוסלם"), קובע כי יש להגיד את הבסמלה אף לפני קיום יחסי מין.‏[14] הבסמלה גם מצוטטת בהקדמה לספרים, מכתבים וטקסטים רשמיים,‏[11] ומשמשת כמוטיב מרכזי ביותר בקליגרפיה המוסלמית.‏[4]

על שם הבסמלה נקרא גם טקס מוסלמי הנהוג בהודו ובפקיסטן, הנקרא "טקס בסמיללה" ואשר מציין את תחילת לימוד קריאת הקוראן של הילד או הילדה בגיל ארבע.‏[15][16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • לרשימה נרחבת של דוגמאות לשימוש בבסמלה ראו:
Moshe Piamenta‏, Islam in Everyday Arabic Speech, Leiden: Brill, 1979, pp. 32-39
Arthur Jeffery, A Reader on Islam, The Hague: Mouton & co, 1962, pp. 556-559

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאחת ממשמעויותיו היא "אמירת 'בשם אללה'" (تسمية, במילון ערבי-עברי מאת מנחם מילסון, המבוסס על מילון איילון-שנער).
  2. ^ 2.0 2.1 Stefan Wild, "BASMALA", in: The Qura'n: an Encyclopedia (ed. Oliver Leaman), New York: Routledge, 2006, p.115
  3. ^ 3.0 3.1 Juan Eduardo Campo, Basamala, in:, Encyclopedia of Islam, New York: Facts on Files, 2009, p. 94
  4. ^ 4.0 4.1 William A. Graham, "Basmala", in: The Encyclopedia of the Qur'an (ed. Jane Dammen McAuliffe), vol. 1, Leiden: Brill, 2001, p. 211
  5. ^ "بَسْمَلَ", במילון ערבי-עברי מאת מנחם מילסון, המבוסס על מילון איילון-שנער.
  6. ^ 6.0 6.1 J.A. Haywood & H.M. Nahmad, A New Arabic Grammar of the Written Language, London: Lund Humphries, 1965, p. 263
  7. ^ מתרגום הקוראן לעברית של אורי רובין (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005), סורה 27, עמ' 307: "(29) אמרה (מלכת שבא) הוטל אלי מכתב נכבד. (30) משלמה הוא, וזה לשונו: בשם אלוהים הרחמן והרחום".
  8. ^ Stefan Wild, "BASMALA", The Qura'n: an Encyclopedia, p.116; B. Carra de Vaux, "Basmala", in: Encyclopaedia of Islam, second edition, vol. 1, Leiden: Brill, 1986, p. 1084
  9. ^ William A. Graham, "Basmala", The Encyclopedia of the Qur'an, p. 209; אורי רובין, הקוראן, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 152, בהערה מס' 1.
  10. ^ Farid Esack, "Quran", in: Encyclopedia of Islam and the Muslim World (ed. Richard C. Martin), vol. 1, New York: Macmillan Reference USA, 2004, p. 564
  11. ^ 11.0 11.1 Stefan Wild, "BASMALA", The Qura'n: an Encyclopedia, p.115; B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1084
  12. ^ 12.0 12.1 B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1084
  13. ^ B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1085; William A. Graham, "Basmal", The Encyclopedia of the Qur'an, p. 209
  14. ^ צחיח אל-בוח'ארי, כתאב אל-ודוא, 8; B. Carra de Vaux, "Basmala", Encyclopaedia of Islam, second edition, p. 1084
  15. ^ Rachana Chakraborty, "Beginnings of Muslim Women’s Education in Colonial Bengal", History Research 1 (2011), p. 79; Carolyn Black, Pakistan - The Culture, New York: Crabtree Publishing Company, 2003, p. 14
  16. ^ ראו דוגמא לטקס בסמלה, סרטון באתר YouTube סרטונים