אנתולוגיות יהודיות בהונגרית
| תדירות | ארבעה כרכי ספרים |
|---|---|
| עורך ראשי | עורכים שונים |
| תאריכי הופעה | מ 1918 עד 1942 – הווה |
| שפה | הונגרית |
| מדינה | הונגריה, רומניה |
  | |
אנתולוגיות יהודיות בשפה ההונגרית (הונגרית: Zsidó antológiák ) - הן מבחר ספרותי מתוך כתבי סופרים יהודים. ישנם ארבעה פרסומים (כרכים) כאלה בהונגרית שיצאו לאור בטרנסילבניה בתקופה שבין 1918 לבין 1944.
א. מיניאטורות יהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופר, עיתונאי ומתרגם אימרה סבו תרגם, כתב את ההקדמה וסיפק נתונים ביוגרפיים לכרך (קולוז'וואר, 1934 ספרי פארוס). כפי שמסבירה ההקדמה, מבחר זה נערך מיצירות פרוזה קצרות בעברית, ביידיש ובשפות נוספות שתורגמו להונגרית הנושאות גם "חותם יהודי נפרד".
כפי שהעורך מציין: "...מדברת כאן הגאונות של דור הסופרים הבוגר שחי בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה.... ושהפנה את ראשו ממאה ואחד אחוז פטריוטיות של היהודים". העורך צירף גם ביוגרפיה קצרה לכותבי 28 הסיפורים מ-13 המחברים והוסיף גם פרטים על יצירתם (שלום אש, פטר אלטנברג, איסאק באבל, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרטין בובר, אוסיפ דימוב, איליה ארנבורג, ארתור הוליטש, י.ל. פרץ, לואיג'י פיראנדלו, אלפרד פולגאר, יפים סוסוליה, יעקב וסרמן).
ב. אנתולוגיה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף הסיפורים הקצרים היהודיים היפים ביותר (סאטמאר, 1936 ספריית ז'דו יבה, כלומר עתיד יהודי) הוא הוצאת כתב העת עתיד יהודי בסאטמאר. אמנם שמו של הנריק פרישמן מופיע על עמוד הכריכה כמחבר, אבל למעשה הוא רק בחר את הסיפורים וכתב את ההקדמה וכנראה גם תרגם את הסיפורים בכרך או את חלקם. לפי ההקדמה, הספר מכיל את מיטב היצירות בעלי הערך הנצחי של ספרות הסיפור הקצר היהודי, ש"נותנת השתקפות החיים היהודיים בגולה". במקביל, הוא כתב שבחר סיפורים גם משני סופרים לא יהודים ( ארקדי אברצ'נקו ומקסים גורקי) כדי שיהוו תפארת לכל סופר יהודי מצטיין. "אנו מגישים את האנתולוגיה היהודית כצידה למסע, כנחמה וכתקווה בידיו של קורא שטעה והגיע אל ימי הביניים החדשים תחת השמיים האירופיים המתקדרים." הכרך מכיל 27 סיפורים קצרים מ-17 המחברים הבאים: שלום עליכם, י"ל פרץ, שלום אש, יהודה שטיינברג, דוד פרישמן, מוריס רוזנפלד יהודה לייב גורדון, מרטין בובר, הלל צייטלין, אילזה ובר, ארנולג צווייג, יוסף טונקל, ארקדי אברצ'נקו, י. מיוליס, יעקב רימון, שמואל יוסף עגנון, מקסים גורקי. הכריכה הסימבולית של הכרך צוירה על ידי אימרה פאל ארדש.
ג. בין מזרח למערב[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוהי אנתולוגיה עבור הנוער היהודי (קולוז'וואר, 1937); פורסמה בהוצאת עמותת "הסיוע לסטודנטים היהודים". ההקדמה נכתבה על ידי יוז'ף המבורג, רופא עיניים ונשיא "הסיוע לסטודנטים היהודים", שכתב שהתוכן נכתב על ידי צעירים יהודים שהשתתפו בסיורי ההתרמה של העמותה. רוב הסיפורים, הוא כתב, "מבטאים בנאמנות ובחיות את המשמעויות שנחוו באותם הימים". כמאפיין משותף הוא ראה ב"מחויבות הפעילה של הקהילה לשותפות הגורל היהודית". הדור שיצא לדרך הביא גם נקודות מבט חדשות, מעורבות עממית והתענינות סוציוגרפית (סוציוגרפיה היא ז'אנר אפי, פרוזה, השייכת לספרות).
בין 13 אנשי הצוות ניתן למצוא שירים מאת אדלר הוברט, ויקטור בראשאי, יוסף גרדא, ארנה שאלאמון ; שאנדור בוסקוביץ' שעסק בנושאים מוזיקליים וצירף תווים של שירים ביידיש וגם מקס אייזיקוביץ'מסה, אישטוואן ברזילי וינה ויימן מפרסמים כתבים סוציוגרפיים שמתייחסים להשפעה של אסכולת גוסטי. הכרך כולל גם רפרודוקציות של ארבע יצירות של אמנים יהודים צעירים: ארבעת הפסלים של הרמן ואלד, וכן יצירות גרפיקה של אלכס לאון (מקודם לווינגר), לאסלו קלטי, לאסלו קזאר ואווה לאזאר.
ד. מספרים עבריים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהו אוסף סיפורים קצרים (קולוז'וואר, 1942. בהוצאת הספרים הקטנים של Fraternitas). אין התייחסות בכרך לא לעורך ולא למתרגמים של הסיפורים הקצרים שבאנתולוגיה. המוציא לאור האחראי היה אנדרה שוורץ, עמית לשעבר בעיתון אוי קלט; ככל הנראה, הוא גם ערך את הכרך. "מהעמודים הבאים כאן", הוא כותב בהקדמה, "בצניעות רבה, אנו מגלים שיש כאן פחות מאנתולוגיה מבחינת הדרישות. אספנו כמה סיפורים קצרים, קטעי רומן וכתבים אנקדוטיים מהספרות העברית"...."רוב הכתבים שמתפרסמים כאן כבר מבטאים את דבריהם של המחברים מתוך החיים היהודיים שנולדו מחדש בארץ ישראל." הכותבים בכרך הם: חיים נחמן ביאליק, דוד פרישמן, ה.ד. נומברג, שמואל יוסף עגנון, דוד סימונוביץ, יעקב רימון, אשר ברש, ס. דיין, ל. שפירא; אפשר לקרוא מהם סיפור קצר וסקיצות וכן סיפורים שנבחרו מאוסף התרומות והנצחה של אלתר דרויאנוב (על פנחס רוטנברג). בסוף הכרך העורך פרסם אוסף קטן של חדשות על יהדות ועל ארץ ישראל, בשל העובדה שבזמן פרסומו של הכרך כבר לא היה עיתון יומי או שבועי באזור זה של העולם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés V. (S–Zs). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest–Kolozsvár: Kriterion; Kolozsvár: Erdélyi Múzeum-Egyesület. 2010. (לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה)