גיאנה הצרפתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בטריטוריה של צרפת בדרום אמריקה. אם התכוונתם לפרוטקטורט צרפתי באפריקה שהפך למדינת גינאה, ראו גינאה הצרפתית.

גִיאָנָה הצרפתית

אזור	גויאנה
שפה רשמית	צרפתית
סטטוס פוליטי	לא עצמאית, טריטוריה של צרפת
מספר מחלקה (בצרפת)	971
עיר בירה	קאיין
Sous-préfecture	Saint-Laurent-du-Maroni
שטח - סה"כ - % מים	86,504 קמ"ר
אוכלוסייה - סה"כ (1999) - צפיפות	157,213 קמ"ר
מטבע	אירו
אזור זמן	UTC -3
קוד חיוג	590
סיומת אינטרנט	.GF

גִיאָנָה הצרפתית (Guyane française) הינה טריטוריה של צרפת, הממוקמת בחוף הקריבי של דרום אמריקה. היא גובלת עם סורינאם במערב ועם ברזיל בדרום ובמזרח.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 5 דמוגרפיה 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גיאנה הצרפתית

התיישבות צרפתית ראשונה ב1604, בגִיאָנָה הצרפתית היו מושבות עונשין עד 1951, הידועה שבהם נקראה אי השדים ובה היה אסור אלפרד דרייפוס והאסיר המפורסם אנרי שרייר ("הפרפר").

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של גיאנה הצרפתית

כחלק אינטגרלי מצרפת, גִיאָנָה הצרפתית הינה חלק מהאיחוד האירופאי, החלק הגדול ביותר מחוץ לאירופה.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת גיאנה הצרפתית

מוצרים רבים הנמכרים בגִיאָנָה הצרפתית הינם מתוצרת הקהילה האירופית בלבד. דבר שמייקר את מחירם של מוצרי המזון, אך אין שוק חוקי של מכירת מוצרי מזון בסיסיים כגון קמח וסוכר שאינם מתוצרת אירופית, כך שישנו שוק שחור של מכירת מוצרים איכותיים מתוצרת ברזיל. עקב מחירם הגבוה של המוצרים, אזרח צרפתי העובד ברשויות הממשל השונות (כולל מורים), מקבל משכורת הגבוהה ב-40% מהמשכורת של בעל תפקיד מקביל בצרפת.

מיקומה של גיאנה הצרפתית בפינה הצפון-מזרחית של דרום אמריקה, הוא אטרקטיבי לסוכנויות חלל המשגרות לווינים. ביניהם אפשר למנות את סוכנות החלל האירופית המשגרת את הלווינים שלה ממרכז גִיאָנָה הצרפתית ואת התעשייה האווירית לישראל ששיגרה את הלוויין עמוס 1 מגיאנה הצרפתית.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של גיאנה הצרפתית

גִיאָנָה הצרפתית ממוקמת לחוף הים הקריבי של דרום אמריקה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של גיאנה הצרפתית

[עריכה] קישורים חיצוניים

• גיאנה הצרפתית באתר לונלי פלנט של ynet

האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506-1525) • אלקאסר-סגר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • אואדאן (1487-אמצע המאה ה-16)
אפריקה שמדרום לסהרה:	אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888)
מערב אסיה:	בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מוסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615)
תת היבשת ההודית:	ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); Cananor (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); קולאם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749)
מזרח אסיה:	איי באנדה (המאה ה-16 עד המאה ה18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002)
צפון אמריקה:	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
מרכז אמריקה ודרום אמריקה:	ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.