אריה ליב סמיאטיצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

אריה ליב סמיאטיצקי (1883, סוקולי, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (פולין) – 1945, תל אביב) היה סופר עברי, עורך ומתרגם.

[עריכה] ביוגרפיה

אריה ליב סמיאטיצקי נולד בשנת 1883 בעיירה סוֹקוֹלִי (סאָקאָלי; Sokoły), הסמוכה לעיר לומז'ה, בפלך גרודנו שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בחבל פודלסיה שבמזרח פולין). הוא למד בחדר ובישיבה, אך במקביל למד גם לימודים כלליים. הוא החל בעבודתו כמורה בגיל 21, בתחילה בעיר גרודנו, בשנת 1904, ובשנת 1907 עבר להורות ולהתגורר בעיר וילנה. בווילנה החל לעסוק גם בתרגום ועריכה, הצטרף למערכת העיתון העברי "הזמן", והתמחה בסגנון ושיכתוב.

סמיאטיצקי יצא למסע ארוך, ונדד בערי רוסיה, קווקז ואוזבקיסטן. הוא הגיע במסעו עד לעיר בוכרה, וישב זמן קצר בין יהודיה. כשחזר ממסעו שב אל ההוראה, עקר לוורשה ואחר כך גם ללודז'. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בפולין, והיה מפקח על בתי ספר יהודיים.

כישרון העריכה שלו קנה לו אוהדים והתפרסם, וחיים נחמן ביאליק הזמין אותו לעבוד כעורך ומסגנן בהוצאת "מוריה" שלו; בתחילה באודסה, ואחר כך, בשנת 1921, יצא מרוסיה עם חבורת ביאליק, והמשיך עם הוצאת "מוריה" (לימים "דביר") גם בבאד הומבורג שבגרמניה.

בשנת 1925 עלה סמיאטיצקי לארץ ישראל, התיישב בתל אביב והמשיך בעבודתו כעורך ומתרגם. בשנות עבודתו בהוצאת אמנות ובהוצאות אחרות ערך, סיגנן ו"שיכתב", מאות ספרים. הוא לא נהג לחתום את שמו על הספרים. הוא גם השתמש בשמות עט שונים – ל. סמן, א' אחירב, א. שמו (ואף "אלמוני") – בהם חתם בעיקר על תרגומיו.

נפטר בשנת 1945.

[עריכה] ספרו

  • ‫משבת לשבת: סיפור, על יסוד החוברת מרחביה "לנוער", מאת א' אחירב (אריה סמיטיצקי), ציורים מאת נחום גוטמן, תל אביב: אמנות, 1939.

[עריכה] מתרגומיו

סמיאטיצקי תרגם גם תרגומים נוספים, שנדפסו בכתבי עת עבריים, ובהם מגילת נמרוד מאת ש. אנ-סקי, הדבורה זיוית (הדבורה מאיה) מאת בונסלס (חתם על התרגום כ"אלמוני") ועוד.

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא