ברכת המוציא לחם מן הארץ

בהלכות ברכות הנהנין, ברכת המוציא לחם מן הארץ היא אחת מברכות הנהנין החשובות והידועות אותה מברכין על הלחם, היא פוטרת ברכות אחרות (כאשר אוכלים מאכלים אחרים באמצע הסעודה שעליה ברכו ברכת המוציא), אך לא ניתן להפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת.

המקור במשנה

	כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? ... עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת אוֹמֵר - הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ
– משנה, מסכת ברכות, פרק ו, משנה א

כללים

ברכה זו מברכים על כל לחם, גם על פירורי לחם שאין בה כזית או כאלו שבושלו או טוגנו, ובלבד שיהיה עליהם "תוריתא דנהמא" - תואר לחם‏

לעומת זאת על מיני מזונות שנאפו באופן שנראה כי עשויים לשם אכילת עראי ולא לשם אכילת לחם - סעודת קבע, מברכים בורא מיני מזונות. אם כי, אדם הקובע עליהם סעודה חייב לברך עליהם ברכת המוציא‏

נוסח הברכה

ברכת המוציא לחם מן הארץ, מתייחדת בכך שלמרות שהלחם בא גם הוא מגרגירי חטה שהם פרי הארץ, מברכים עליה ברכה מיוחדת. אודות נוסח הברכה קיימת מחלוקת: לפי רבי נחמיה יש לומר דווקא "מוציא לחם מן הארץ" ללא ה"א, בדומה לפסוק "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ"‏ לעומת זאת לפי שיטתו, הפסוק האחר‏, "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ" אינו בלשון הווה, אלא בלשון עבר, כלומר: כאשר אוציא אתכם ממצרים, אז תדעו שאני הוא שהוצאתי אותכם לפני כן ממצרים, וכאמור בפסוק‏: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם"‏.

ראו גם

• ברכת הסופגנין