רבי נחמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי נחמיה
דור דור רביעי לתנאים
רבותיו רבי עקיבא
חבריו רבי יהודה
מקום לימודו של רבי נחמיה, בית המדרש הישן של שם ועבר

ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה. היה אחד מגדולי תלמידי רבי עקיבא שנסמכו בחשאי על ידי רבי יהודה בן בבא, בתקופה בה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה.

בתוספתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לו מיוחסת כל תוספתא ללא ציון דברי אומרה, כדברי ר' יוחנן: "דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא". אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי נחמיה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי נחמיה.‏[1]

במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו".‏[2]

רבי נחמיה מצוטט אך מעט במשנה, ב-19 מקומות, מתוכן שלושה מקומות בדברי אגדה.‏[3] בתלמוד מוזכרות מחלוקות רבות של רבי יהודה ורבי נחמיה, כגון מה אמר ברק לדבורה הנביאה - לפי רבי יהודה הוא אמר אם תלכי עמי לקדש נפתלי אלך עמך לתל חצור, ואילו רבי נחמיה אומר שברק אמר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה.‏[4] או על הפסוק: "ותשלח את אמתה" (ספר שמות, פרק ב, 5) - רבי יהודה אומר שבת פרעה שלחה את ידה למשות את התיבה של משה ונעשה לה נס וידה התארכה אמות רבות, ואילו רבי נחמיה אומר שהיא שלחה את שפחתה.

רבי נחמיה פסק שכאשר יש עד אחד שמוסר עדות, ושני עדים פסולים בגלל קרבתם שמעידים נגד עדותו הם נאמנים יותר ממנו.‏[5] יש המייחסים לרבי נחמיה את חיבור "משנת המידות", הספר העברי הראשון בגאומטריה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי יהודה ברבי נחמיה, למד לפני רבי טרפון, אך נפטר בצעירותו מפני פגיעה בכבודו של רבי טרפון, שלא במתכוין, לאחר שרבי עקיבא ניבא את פטירתו‏[6].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בעוון שנאת חינם - מריבה רבה בתוך ביתו של אדם, ואשתו מפילה נפלים, ובניו ובנותיו של האדם מתים כשהם קטנים".‏[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז, עמוד א'.
  3. ^ משנה, מסכת נדרים, פרק ג', משנה י', משנה, מסכת סוטה, פרק ה', משנה ד', משנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ג'. והמקומות האחרים: משנה, מסכת תרומות, פרק ח', משנה ז', משנה, מסכת מעשרות, פרק ג', משנה ח', משנה, מסכת שבת, פרק ח', משנה ד', משנה, מסכת שבת, פרק י"ז, משנה ד', משנה, מסכת יבמות, פרק ה', משנה ג', משנה, מסכת נזיר, פרק ט', משנה ד', משנה, מסכת סנהדרין, פרק א', משנה ו', משנה, מסכת סנהדרין, פרק ט', משנה א', משנה, מסכת זבחים, פרק י"ג, משנה ו', משנה, מסכת כלים, פרק ח', משנה ה', משנה, מסכת נגעים, פרק י"א, משנה ה', משנה, מסכת נידה, פרק ט', משנה ג', משנה, מסכת מכשירים, פרק ג', משנה ב', משנה, מסכת זבים, פרק ד', משנה ג', משנה, מסכת זבים, פרק ד', משנה ז', משנה, מסכת טבול יום, פרק ג', משנה א'.
  4. ^ מדרש רבה על פרשת בראשית, פרק מ, כב.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ח, עמוד ב'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ח, עמוד ב'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד ב'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.