ברכת הלבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת הלבנה
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף מב, עמוד א
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות, פרק ט, הלכה ב
משנה תורה לרמב"ם הלכות ברכות, פרק י, הלכה טז
שולחן ערוך אורח חיים, סימן תכו
סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים
סדר ברכת הלבנה בבית הכנסת במושב נבטים
סדר קידוש לבנה על קיר בית כנסת בשכונת כנסת ישראל בירושלים

בִּרְכַּת הַלְּבָנָה (או בנוסח אשכנז "קִדּוּשׁ לְבָנָה") היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, אל מול פני הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.

זמן אמירת ברכת הלבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן אמירת ברכת הלבנה הוא בחצי הראשון של החודש העברי בזמן שמראה הלבנה גדל. אולם, אין אומרים את ברכת הלבנה בתחילת החודש כאשר מראה הירח עדיין קטן מאוד, אף כי לפי הרמב"ם, וכן המאירי והסמ"ג ניתן ורצוי לברך על הלבנה מהרגע שרואים אותה. האשכנזים הלא-חסידים, וקהילות מרוקו וגאורגיה, נוהגים על פי הפסיקה המתירה לברך החל משלושה ימים מהמולד של החודש. על פי הקבלה ראוי לברך רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד, וכן נוהגים, על פי רוב, החסידים וחלק מהספרדים.

נהגו לברך את הלבנה דווקא במוצאי שבת,.‏[1] כיוון שבשעה זו "האדם מבושם ובגדיו נאים", אך זאת רק אם מוצאי שבת חל לפני י' בחודש.

בחודש תשרי נהוג לומר את ברכת הלבנה במוצאי יום כיפור, כאשר האדם שרוי בשמחה לאחר מחילת חטאיו, אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור. בחודש אב נוהגים לומר אותה במוצאי תשעה באב, משום שהאבלות לפני הצום אינה מתאימה לאמירת הברכה. יש הנוהגים גם בחודש טבת לאמרה במוצאי צום עשרה בטבת.

משמעות הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נוסח הברכה בתלמוד, ובמיוחד לאור מיקומה במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי בין ברכות על תופעות טבע שונות (רעם, ברק וכו'), ברכת הלבנה היא מברכות הראייה – ברכה שיש לברך על תופעות טבע. לברכות אלו יש תפקיד חינוכי ראשון במעלה: ציון האל כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כוח עצמאי לתופעות טבע שהיא מגמה שרווחה בעולם האלילי.

עם השנים קיבלה ברכת הלבנה משמעות נוספת: הלבנה והתחדשותה מסמלים את העם היהודי; כשם שהלבנה מתחדשת ודועכת מדי חודש וחודש, כך גם עובר העם היהודי במהלך ההיסטוריה תקופות שפל וגאות. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד לגאולה העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שאף היא (על פי המדרש) נבראה בבריאת העולם כשווה לשמש בעוצמת אורה, אך הידרדרה מרום מעמדה והפכה למשנית בחשיבותה לשמש, ועתידה לחזור למעמדה הראשון.

תפילות הנוספות לברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי) מופיעה ברכת לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן – כברכה על הראייה, כמו ברכה על הרעם או על הברק; אך כבר מזמן מוקדם מאוד נוספו תוספות שונות לברכה עצמה. כך למשל, במסכת סופרים, פרק יט, הלכה י' נכתב:

"וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַיָּרֵחַ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָׂם וּבְכֵלִים נָאִים, וְתוֹלֶה עֵינָיו כְּנֶגְדָּהּ וּמְיַשֵּׁר רַגְלָיו וּמְבָרֵךְ: "אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים... בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ רָאשֵׁי חֲדָשִׁים". וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "סִימָן טוֹב, סִימָן טוֹב תִּהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ יוֹצֶרְךָ, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךָ, בָּרוּךְ קוֹנֵךָ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךָ." וְרוֹקֵד ג' רְקִידוֹת כְּנֶגְדָּהּ וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי נוֹגֵעַ בְּךָ, כָּךְ אִם יִרְקְדוּ אֲחֵרִים כְּנֶגְדִּי לָהַזִיקֵנִי - לֹא יִגְעוּ בִּי. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימַתָה וּפַחַד" וּלְמַפְרֵעַ: "אָמֵן אָמֵן, סֶּלָה, הַלְלוּיָהּ." וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ג' פְּעָמִים: "שָׁלוֹם", וְיֵלֵךְ לְבֵיתוֹ בְּלֵב טוֹב."

על פי הכתוב במסכת סופרים, ברכת הלבנה איננה ברכה העומדת לבדה, אלא טקס שהברכה עומדת במרכזו. כך עם השנים נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי תהילים, ואצל יהודי אשכנז, גם תפילת עלינו לשבח וקדיש יתום (כאשר יש מניין). נהוג להסביר את אמירת תפילת עלינו לשבח כדי שלא ייראה הדבר כאילו מתפללים לירח, ועל כן מוסיפים תפילה זו שבה מודגש עניין העבודה לה' לבדו. עם זאת, בשאר העדות אומרים רק קדיש, ללא עלינו לשבח. מנהג חסידי סלונים לאמרה כחלק מתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, וכן שהקדיש בסופה לא יהיה קדיש יתום.‏[2]. כיום נהוג לרקוד בסיום ברכת הלבנה, בשירת 'טובים מאורות' שמלותיה לקוחות מהפיוט אל אדון. בקהילות גאורגיה נוהגים לאחוז בשולי הציצית, כבר מתחילת "ברכת הלבנה", כמנהג הרה"ג המקובל חכם בן ציון אפרימאשוילי זצ"ל, לאחר אמירת קדיש על ישראל, נוהגים להוסיף פסוק מספר ירמיהו הפותח במילים: "כדנא תאמרון להום, אלהיא, די שמיא וארקא...", ופסוקים נוספים שיש לקריאתם משמעות בחוכמת הנסתר. ובסיום חוזרים הקהל לבית הכנסת, עומדים לפני ההיכל, ומזמרים כולם את הפיוט: "אל אדון על כל המעשים" , בניגון מיוחד.

הפניות אל הלבנה ("ברוך יוצרך...", "כשם שאני רוקד כנגדך...") שבנוסח ברכת הלבנה כמו שהוא מופיע במסכת סופרים, אינן מופיעות כלל בסידור של רס"ג, לא בנוסח הרמב"ם בספר משנה תורה (הלכות ברכות פרק י, הלכה יט) ואף לא בסידורי יהדות תימן העתיקים. הרב יוסף קאפח, בפירושו למשנה תורה, מסביר זאת בכך שרס"ג והרמב"ם הסתייגו מהפנייה הישירה אל הלבנה, משום שנראית קצת כמו עבודה זרה.

בעקבות משימות אפולו התעורר קושי דתי-הגותי באמירת המשפט "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו אויבי לנגוע בי לרעה", הנהוג להאמר מדי חודש בברכת הלבנה, תוך דילוג וקפיצה סמלית של המתפללים לעבר הירח כדי להביע את חוסר היכולת ליגוע בה. יש שפטרו את הקושי ופירשו שכוונת המשפט היא שאין ביכולת האדם להגיע אל הירח באמצעות ה"ריקוד" והקפיצה כנגדו, אך לא שאין באפשרות האדם כלל להגיע אל הירח.‏[3] רבנים אחדים הוסיפו וציינו שמדובר בלשון ציורית-פיוטית שבאה לעורר ולרגש את המתפלל על ידי הבעת הרעיון של מורכבותו וגודלו של היקום, שאין בכוח האדם עצמו להגיע אליו ללא המערכות המורכבות שבתחנות החלל.‏[4][5] אולם הרב שלמה גורן לא הסתפק בזה, ושינה את נוסח הברכה בסידורי צה"ל ל"ואיני נוגע בך", כפי שנאמר בנוסח המקורי במסכת סופרים.

את ברכת הלבנה יש לומר בעמידה‏‏,‏[6] ונהוג לומר אותה דווקא בקהל גדול ולא ביחידות.

בהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות. על כן, הביטוי אותיות קידוש לבנה מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה. זאת בניגוד לאותיות טל ומטר, שהן אותיות קטנות במיוחד. (ראו עוד בערך גופן).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ .אפילו אם עדיין לא מלאו שבעה ימים שלמים מהמולד, במצב שזה יקרה בלילה של מוצאי שבת. שכן, ישנה גרסה הסוברת שדעת האריז"ל היא שישה ימים מהמולד ולא שבעה.
  2. ^ כמנהגם גם בקדיש שלאחר ספירת העומר ולכה דודי.
  3. ^ הרבי מליובאוויטש, אגרות קודש, כז, אגרת י'ריג
  4. ^ יצחק זילברשטיין, חשוקי חמד
  5. ^ ברכת הלבנה, באתר כיפה
  6. ^ ‏כך על פי הגמרא סנהדרין מב ע"א.‏


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.