גדעון קרמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גדעון קרמרלטבית: Gidons Krēmers, נולד ב-27 בפברואר 1947) הוא כנר ומנצח יהודי-לטבי. בשנת 1980 עזב את ברית המועצות דאז והתיישב בגרמניה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמר נולד בריגה להורים ממוצא גרמני-יהודי. אביו הוא ניצול שואה[1]. קרמר החל לנגן בכינור בגיל ארבע ולמד אצל אביו וסבו, שניהם כנרים מקצועיים. בהמשך למד בבית הספר למוזיקה של ריגה ואצל דוד אויסטרך בקונסרבטוריון של מוסקבה. בשנת 1967 זכה בפרס שלישי בתחרות המלכה אליזבת בבריסל, בלגיה; אחר, בשנת 1969, זכה בפרס שני בתחרות הכינור הבינלאומית במונטריאול, קנדה ואז בפרס ראשון בתחרות פגניני בגנואה; בשנת 1970 קיבל שוב פרס ראשון בתחרות הבינלאומית על שם צ'ייקובסקי במוסקבה.

הקונצרט הראשון של קרמר במערב התקיים בגרמניה ב-1975. בהמשך הופיע בפסטיבל זלצבורג בשנת 1976 ובניו יורק ב-1977. אשתו הראשונה הייתה הכנרית טטיאנה גרינדנקו. בשנת 1980 יחד עם אשתו השנייה, אלנה בשקירובה,בתו של הפסנתרן דמיטרי בשקירוב עזב את ברית המועצות והתיישב בגרמניה. בשנת 1981 ייסד קרמר פסטיבל מוזיקה קאמרית בלוקנהאוס, באוסטריה, שתוכניותיו התמקדו בחדיש ובחורג מן המוסכמות; מאז 1992 נודע בפסטיבל בשם "קרמראטה מוזיקה" ובשנת 1996 ייסד קרמר את "קרמראטה בלטיקה", תזמורת קאמרית המורכבת מנגנים צעירים מן המדינות הבלטיות. כמו כן היה בין מנהליו האמנותיים של פסטיבל "ארט פרויקט 92" במינכן והוא מנהל פסטיבל "מוזיקזומר" בגשטאט, שווייץ.

קרמר עשה לו שם ברפרטואר הרחב שלו, המשתרע מאנטוניו ויוואלדי ויוהאן סבסטיאן באך עד מלחינים עכשוויים. הוא הפיץ את יצירותיהם של מלחינים כמו אסטור פיאצולה, ג'ורג'ה אנסקו, פיליפ גלאס, אלפרד שניטקה, ארוו פרט, של בן ארצו, פטריס ואסקס ושל ג'ון אדמס, בין השאר. עם המלחינים הרבים שהקדישו לו יצירות נמנים סופיה גוביידולינה ("אופרטוריום") ולואיג'י נונו ("לה לונטנאנצה נוסטלג'יקה אוטופיקה פוטורה"). בין שותפיו לנגינה ואלרי אפאנאסייב, מרתה ארחריץ', אולג מייסנברג, מישה מייסקי, יורי בשמט וואדים סחרוב. יש לו רשימת הקלטות עניפה עם חברת "דויטשה גרמופון", שעמה הוא מקליט מאז 1978; כמו כן הקליט לחברות פיליפס רקורדס, דקה, ECM ונונסאץ'.

באוסף הכינורות העתיקים של קרמר כינור גוארנרי דל ג'זו משנת 1730 וכינור סטרדיוואריוס משנת 1734, המוכר בכינוי "ברון פייטיץ'-הרמן". הכינור הנוכחי שלו הוא אמאטי משנת 1641.

בתו של גדעון קרמר - ליקה קרמר - היא שחקנית קולנוע, במאית ומגישת תוכניות טלוויזיה ברוסיה.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alain Paris - Dictionnaire des interprètes et de l'interprétation musicale au XXe siècle - Bouquins, Robert Laffont,1995,Paris
  • אלן פארי - לקסיקון של המבצעים ושל הביצוע המוזיקלי במאה העשרים,סדרת בוקן,הוצאה לאור רובר לפון, פריז, 1995

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]