ג'ון רולס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ג'ון רולס | |
|---|---|
| תאריך לידה | 21 בפברואר 1921 |
| תאריך פטירה | 24 בנובמבר 2002 |
| זרם | פילוסופיה אנליטית |
| תחומי עניין | אתיקה |
| הושפע על ידי | קאנט, מרקס, מיל |
| השפיע על | אמרטיה סן, נגל |
ג'ון רולס (באנגלית: John Rawls) (21 בפברואר 1921 - 24 בנובמבר 2002) - פילוסוף אמריקני חשוב, בן המאה ה-20. ידוע במיוחד בזכות הגותו על מושג הצדק והחברה הצודקת.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
ג'ון בורדן רולס נולד בבלטימור, מרילנד בארצות הברית. רולס למד בבית הספר של העדה האפיסקופלית, ועם סיום לימודיו בשנת 1939 המשיך בלימודי הפילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון. ב-1943 התגייס לצבא ארצות הברית, ושירת בחזית היפנית במלחמת העולם השנייה, כחייל רגלי. רולס היה עד לזוועות המלחמה, ביניהם הירושימה החרבה לאחר הפצצתה בפצצת האטום. הוא סיים את שירותו בדרגת טוראי בשנת 1946.
רולס שב ללימודי הפילוסופיה בפרינסטון, וכתב דוקטורט בפילוסופיה של המוסר בשנת 1949. זו גם השנה בה נישא למרגרט פוקס. רולס המשיך בלימודיו והפך למרצה לפילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1952 קיבל מענק מתוכנית פולברייט והחל ללמד באוניברסיטת אוקספורד, שם הכיר את הפילוסוף ישעיה ברלין והפך להיות מושפע מהגותו. לאחר מכן שב לארצות הברית והמשיך ללמד באוניברסיטת קורנל בשנת 1962, ב-MIT ולאחר מכן, במשך ארבעים שנה, באוניברסיטת הרווארד.
בשנת 1995 סבל משבץ מוחי. הוא הפסיק ללמד, אך המשיך לכתוב את ספרו "החוק של העמים" הכולל את דעותיו על הצדק הבינלאומי. בשנת 1999 זכה בפרס רולף שוק ללוגיקה ולפילוסופיה. רולס נפטר ב-24 בנובמבר 2002.
[עריכה] תרומתו של רולס לפילוסופיה הפוליטית ולפילוסופיה של המוסר
רולס הוא הוגה בעל ראיית עולם פוליטית ליברלית, וככזה תרם תרומה משמעותית להגות הפוליטית הליברלית. רבים סבורים כי רולס תרם תרומה בת קיימא לפילוסופיה הפוליטית באופן כללי. אחרים מוצאים כי עבודתו של רולס אינה משכנעת, ומנותקת מיחסי הכוחות הפוליטיים הממשיים. יש, עם זאת, אחדות דעים שספרו "תאוריה של צדק" משנת 1971 הוליך לתחייה של העניין האקדמי בפילוסופיה הפוליטית. הספר חצה גבולות דיסציפלינריים, ועורר עניין בקרב כלכלנים, משפטנים, אנשי מדע המדינה, סוציולוגים, ותאולוגים. ייחודו של רולס בין הפילוסופים הפוליטיים בני זמננו, בכך שהוא המצוטט ביותר בפסקי דין הניתנים בארצות הברית.
[עריכה] תאוריה של צדק
תיאורית הצדק של רולס, יוצאת מתוך השקפה ליברלית, הפונה לדמוקרטיה מודרנית ופלורליסטית, בה חיים אנשים בעלי השקפות סותרות ואורח חיים שונה. למרות השוני, טוען רולס, כי ניתן למצוא עקרונות צדק המאפשרים לאזרחי החברה קיום משותף יחד. לתיאורית של רולס, "צדק כהוגנות", שלושה קווים מנחים הנמצאים בבסיסי התרבות הפוליטית של חברות דמוקרטיות מודרניות: ראשית, התייחסות לחברה כמערכת הוגנת של שיתוף פעולה חברתי לאורך זמן. שנית, התייחסות לכלל אזרחי החברה המשתפים פעולה ביניהם כאל אזרחים חופשיים ושווים ולאורך כל חייהם. שלישית, התייחסות אל החברה, כחברה מוסדרת היטב ולה שלושה מאפיינים: היא פועלת על פי תפיסה ציבורית של צדק, התפיסה הפוליטית של הצדק חלה על המבנה הבסיסי של החברה ולא התארגנויות וולנטריות וכי בחברה מוסדרת, לכל אזרח חוש לצדק המאפשר לו ליישם ולפעול על פי עקרונות של צדק.[1]
[עריכה] מסך הבערות
בספרו המפורסם ביותר "תאוריה של צדק" רולס ביצע את הניסוי המחשבתי המפורסם של "מסך הבערות" (The veil of ignorance). רולס הסביר כי כדי להגיע למצב של חברה צודקת, על החברה לחזור ל"מצב ההתחלתי", ולבחור את "עקרונות הצדק" מאחורי "מסך הבערות". דהיינו, נציגי הזרמים השונים בחברה (עשירים ועניים, אנשי הרוב ואנשי המיעוט, לבנים ושחורים וכיוצא בזה) יבחרו את העקרונות המנחים את החברה, כאשר הנציגים אינם יודעים מהו מצבם האישי: האם הם לבנים או שחורים, עשירים או עניים. במילים אחרות, הנציגים יקבלו את ההחלטות כאשר אינם יודעים כיצד החלטות אלו ישפיעו עליהם. ברעיון "המצב ההתחלתי" רולס הוא ממשיכם של אנשי "האמנה החברתית" - תומאס הובס, ז'אן-ז'אק רוסו וג'ון לוק. רולס סבר כי תורת הצדק שלו מממשת את תורת המוסר הקאנטיאנית, ובמיוחד את הצו הקטגורי בנוסחיו הרביעי והחמישי (האדם כתכלית וממלכת התכליות).
רולס טען כי כשיורם מסך הבערות, יסתבר כי הנציגים בחרו צדק כהגינות, המתבטא ב"עקרון החירות" ו"עקרון הפער". זאת לפי הפעלת "צדק נוהלי" והפעלת "עקרון המקסימין". את ההחלטה ניתן יהיה לבחון באמצעות הפעלת "שוויון הכוחות המשקף".
[עריכה] עקרון המקסימין
את ההחלטות במצב ההתחלתי על בני האדם לקבל באופן רציונלי. על כן, סבר רולס, יש לבסס את החלטותיהם במצב על התורה העוסקת בקבלת החלטות רציונליות כאשר יש רווח והפסד, תורת המשחקים המתימטית. עקרון המקסימין, הלקוח מתורת המשחקים, משמעותו כי בבחירת אופציות שונות, יבחר הריאליסט את האופציה בה ממספר התוצאות הגרועות האפשריות, התוצאה הגרועה שתיבחר תביא את הנזק הקטן ביותר. למשל - אם על הנציגים מאחורי מסך הבערות לבחון שלוש אפשרויות ליחסי לבנים ושחורים, דהיינו הלבנים יהיו עבדי השחורים, השחורים יהיו עבדי הלבנים, או איסור על עבדות, הנציג שאינו יודע אם הוא שחור או לבן לא ייקח את הסיכון שיהיה לעבד (על אף הסיכוי כי יהיה לאדון משיורם המסך), ויבחר באופציה בה יש את הסיכון הקטן ביותר (למרות שיש בה גם את הסיכוי הקטן ביותר במקרה זה) דהיינו ביטולה של העבדות.
[עריכה] עקרון החירות ועקרון הפער
רולס טען כי משיורד המסך יתברר כי נבחר עקרון צדק המבוסס על הגינות, המתבטא בעקרון החירות ובעקרון הפער. את שני העקרונות יש ליישם על המבנה הבסיסי של החברה, היחסים החברתיים הפוליטיים והכלכליים הבסיסיים, להבדיל מפעולות ספציפיות של פרטים או אנשי ממשל.
עקרון החירות דורש שהמבנה הבסיסי של החברה ייתן לכל אזרח את כל הזכויות הבסיסיות - זכות המצפון, חופש הביטוי, והליך משפטי הוגן.
עקרון הפער דורש שאי השוויון בעושר ובמעמד החברתי, כמו גם החלוקה השונה של המשאבים בחברה, יאורגנו כך שיפעלו לטובת השכבה שמצבה הגרוע ביותר בחברה (אך לאו דווקא בשוויון מתמטי). לדעת רולס במצב של התנגשות בין עקרון החירות ועקרון הפער, יגבר עקרון החירות.
[עריכה] שווי משקל רפלקטיבי (Reflective Equilibrium)
הדרך בה ממליץ רולס לבדוק אם הנציגים שפעלו מאחורי מסך הבערות אכן הגיעו להחלטות הנכונות היא לבדוק אותם בתהליך הנקרא "שווי משקל רפלקטיבי (איזון משקף)". עלינו לבחון את התאוריה המוצעת לאור השקפות קודמות (ומבוססות בחברה) לגבי מוסר וצדק, ואם אין התאמה בין התאוריה של הצדק (שיציעו הנציגים) ובין דעותינו הקודמות המבוססות בחברה לגבי מוסר וצדק, עלינו לבחון שוב ושוב את התאוריה ואת הדעות, עד שנגיע לשוויון כוחות אשר ישקף את הצדק. כך למשל, אם יציעו הנציגים תאוריה המבוססת על אפליה על בסיס דת, לא נוכל לקבל אותה, שכן מוסדותינו החברתיים והתאוריות המקובלות אצלנו דוחים את האפליה על בסיס דת כבלתי מוסרית.
במקרה זה תהיה לנו את התאוריה המופשטת ואת המוסדות המקובלים בחברה והשוואתם והתאמתם זה לזה יביאו לבסוף לאיזון, שהוא, לדעת רולס, יביא לצדק ולהגינות.
מבקרי התאוריה של רולס ראו בתהליך זה את אחת מנקודות התורפה במשנתו.
לטענתם (ובמיוחד לטענת התועלתנים שביניהם) מכפיף רולס שיקולים אבסטרקטיים של צדק והגינות, לטובת מוסכמות חברתיות היכולות להשתנות, ולהסתבר כמבוססות על דעה קדומה ועל מקריות חברתית.
מהי ההצדקה ל"אמנה החברתית" החדשה אליה יגיעו הנציגים, אם זו צריכה להיות מותאמת לעמדות קבועות מראש?
[עריכה] ביקורת על התאוריה של רולס
המבקר החריף ביותר של רולס הוא הליברטריאן רוברט נוזיק. בספרו מ-1974 "אנרכיה, מדינה ואוטופיה", מבקר נוזיק את רולס מנקודת הראות הליברטריאנית שאינה רואה בעין יפה כל התערבות של המדינה בענייני הפרט.
החוקרת מרתה נוסבאום ניסתה אף היא לשפר ולהבהיר את "התאוריה של הצדק" ופירשה מחדש את רעיונותיו תוך שימוש במושגים של "יכולות" ו"חירויות בסיסיות".
ריצ'רד פוזנר מבקר את רולס, ופילוסופים מוסריים בכלל, בספרו The Problematics of Moral and Legal Theory. טענתו היא שהתאוריות של רולס לא ישכנעו איש שלא מסכים להם מראש, ושאין לרולס (או לכל פילוסוף מוסרי אחר), אף טיעון שיכול או צריך לשכנע אחרים לקבל את התאוריות שלו.
הקהילתן מייקל סנדל מבקר את רולס מנקודת הראות הקומוניטריאנית (קהילתנית). ביקורתו היא כי כל אחד מאיתנו קשור ברשת של קשרים אישיים הדוקים ומסובכים, המהווים חלק מאישיותו, כך ש"מסך הבערות" הוא אינו אפשרי.
[עריכה] לקריאה נוספת
- John Rawls, A Theory of Justice, Cambridge, Massachusetts: Belknap Press of Harvard University Press, 1971.
- John Rawls, Political Liberalism, 1971.
- John Rawls, Justice as Fairness: A Restatement, Cambridge, Massachusetts: Belknap Press, 2001.
- דוד הד ודניאל אטאס (עורכים), מורה צדק : עיונים בתורתו של ג'ון רולס מאגנס 2007.
- יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, 2007.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, 2007, עמודים 32 - 38.
