תומאס אדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון ארכני, שגיאות שפה, פרטי רכילות, עריכה מרושלת וחוסר בפרטים מהותים (ראו כאן).
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תומאס אדס (עדס), בשמו המלא תומאס ג'וזף אדמונד אדסאנגלית: Thomas Joseph Edmund Adès, ‏ נולד ב-1 במרץ 1971 לונדון) הוא מלחין, פסנתרן ומנצח אנגלי. אחד מחשובי המלחינים של דורו.

רקע משפחתי וקורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס אדס נולד בלונדון כבכור מבין שלושת בניהם של המשוררמתרגם טימותי אדס, צאצא למשפחה יהודית שהיגרה לבריטניה מאלכסנדריה, מצרים ושמקורה בחלב, סוריה, ושל ג'וזפין דון לבית טילדן פטרסון, הידועה כדון אדס (Dawn Adès) היסטוריונית של האמנות, מומחית בתולדות הדאדאיזם והסוריאליזם. אדס גדל בצפון לונדון. מגיל 12 ידע לקרוא פרטיטורות בקלות . היה תלמיד בכיתות לנוער של בית הספר גילדהול למוזיקה בלונדון למד במיוחד לנגן בכלי הקשה ופסנתר . מורו לפסנתר היה פול ברקוביץ ומורו להלחנה היה רוברט סאקסטון. בהמשך למד ב"יוניברסיטי קולג' סקול" ואחר כך בקינג'ס קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. שם סיים בהצטיינות את לימודיו תואר שני M.A בכיתות של אלכסנדר גהר (Alexander Goehr ורובין הולוויי (1992). לאחר מכן סיים גם תואר שני בפילוסופיה בסנט ג'ונ'ס קולג'. עשה גם השתלמויות בדרטינגטון (1991) ובאולדבורג (1992).

פריצת הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 18 (1989) זכה בפרס השני לפסנתר בתחרות המוזיקאים הצעירים של הבי.בי.סי.. באותה תקופה החליט להתמסר בעיקר להלחנה. בשנת 1993 הופיע אדס ברסיטל הראשון שלו באולם פרסל בסדרת הקונצרטים Park Lane Group Series. אז עורר את תשומת לב הקהל גם כמלחין עם הביצועבבכורה של יצירתו לפסנתר Still Sorrowing. קיבל עידוד ממבקרי המוזיקה הוותיקים דוויד סילבסטר ואנדרו פורטר, וכמו כן מהמנצח סיימון ראטל, שהתלהבו מכישוריו. ראטל אף הזמנין ממנו את היצירה הסימפונית הגדולה הראשונה "בתי מחסה" - "Asyla", עבור התזמורת הסימפונית של ברמינגהם. בכורת היצירה התקיימה באוקטובר 1997 והיא זיכתה את אדס בפרס החברה הפילהרמונית המלכותית. באמנותו כמלחין אדס לקח השראה ממלחינים ומוזיקאים מתקופות שונות - החל מג'ון דאולנד, שופן, בילי הולידיי ועד קייג' ואוליביה מסיאן.

בין השנים 1993-1994 לימד כמרצה באוניברסיטת מנצ'סטר ובעת ובעונה אחת היה מלחין הבית של תזמורת האלה באותה העיר בשנים 1993-1995. פרי שיתוף הפעולה עם תזמורת זו הייתה בשנת 1994 היצירה The Origin of the Harp (מוצא הנבל. בשנים 1995-1996 התאפשר לו להשתלם ב"אמנויות יצירתיות" בטריניטי קולג'. לפתיחת האולם "בריגווטר הול" בשנת 1996 אדס כתב את These Premises Are Alarmed. החל משנת 1997 תומאס אדס הוא פרופסור בקתדרה ע"ש בנג'מין בריטן להלחנה באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. במקביל להלחנה, המשיך אדס גם קריירה של פסנתרן ומנצח. הוא ידוע בביצוע ובהקלטות של יצירות מאת מלחינים מגוונים כמו גיירגי קורטאג, קונלון נאנקארו, שומאן, שוברט, רודרס, צ'ייקובסקי, בארי, ראוול, יאנאצ'ק ובטהובן. נגינתו הווירטואוזית זכתה גם היא לשבחי המבקרים המקצועיים [1]

תחת שרביטו ניגנו תזמורות מהחשובות בעולם כמו הסימפונית של ברמינגהם, התזמורת הקאמרית של אירופה, תזמורת פילהרמוניה, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, תזמורת התיאטרון מרינסקי, התזמורת הסימפונית של לונדון,, הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם, התזמורות הסימפוניות של הרדיו מפינלנד ודנמרק, הרכבים כמו הקבוצה למוזיקה בת זמננו של ברמינגהם, הסינפונטה הלונדונית, האנסמבל מודרן והאנסמבל אתלאס.
בין השנים 1998-2000 היה מנהלה הראשון של הקבוצה למוזיקה בת זמננו של ברמינגהם ומאוחר יותר, בשנים 2008-1999, ירש את מקומו של קנוסן כמנהל אמנותי של הפסטיבל אולדבורג (Aldeburgh Festival)

בשנת 2000 כיהן כמלחין הבית של הפסטיבל אוחאי בקליפורניה, יחד עם מארק אנתוני טארנייג'.

תומאס אדס מחלק את זמנו בין דירתו באזור קובנט גרדן בלונדון ובין מגוריו בהוליווד הילס בארצות הברית. בשנת 2006 המלחין מיסד את יחסיו עם שותפו לחיים, הקולנוען ואמן הוידאו הישראלי-בריטי טל רוזנר, על ידי איחוד אזרחי.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - הפרס להלחנה של החברה הפילהרמונית המלכותית הבריטית
  • 1998 - הפרס ע"ש אליזה סטרוגר למוזיקה קאמרית של המרכז לינקולן בניו יורק.
  • 1999 - פרס ארנסט פון סימנס (מינכן) למלחינים צעירים
  • 2000 - פרס גרומאייר להלחנה (Grawemeyer Award) של אוניברסיטת לואיוויל עבור היצירה "בתי מחסה". (אדס היה צעיר הזוכים עד אז)
  • 2001 - פרס הינדמית
  • 2004 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אסקס
  • 2005 - פרס החברה הפילהרמונית המלכותית הבריטית - עבור האופרה "הסערה"
  • 2007 - בשנה זו אורגנה רטרוספקטיבה מקיפה של יצירותיו תחת הכותרת "עולמו המוזיקלי של תומאס אדס"

(Overhead: The Musical World of Thomas Ades) במרכז ברביקן בלונדון, בפסטיבל בהלסינקי וברדיו בצרפת.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 - * ...but all shall be well, אופוס 10 לתזמורת
  • 1996 - These Premises Are Alarmed (הנחות אלה הן בהיכון) אופוס 16- ביצוע בבכורה - ב-12 ספטמבר 1996 על ידי התזמורת האלה בניצוחו של קנט נאגנו
  • 1997 - Asyla (בתי מחסה) אופוס 17, "סימפוניה" ב-4 חלקים, לתזמורת (הכוללת 2 פסנתרים ו-6 כלי הקשה) - בכורה באוקטובר 1997 בברמינגהם. בבכורה הלונדונית המלחין ניצח

על התזמורת הסימפונית של בי.בי.סי. סיימון ראטל הקליט את היצירה עם הפילהרמונית של ברלין יחד עם הסימפוניה החמישית של מאהלר ב2002 (EMI)

  • 1999 - "אמריקה: נבואה" - לפי הזמנת הפילהרמונית של ניו יורק לרגל "שדרי המליניום". בכורה בניו יורק בנובמבר 1999, הבכורה הלונדונית ביוני 2000 בפסטיבל אולדברוג. דיסק EMI Classics ב 2004.
  • 2005 - "דרכים קונצנטריות" - קונצ'רטו לכינור - בכורה בספטמבר 2005 -בוצע על ידי אנתוני מארווד כסולן עם התזמורת הקאמרית האירופית. זכתה לקבלה נלהבת.
  • 2007 - Tevot (תיבות - כך במקור, בשפה העברית, במובן הרב-משמעי התנ"כי והמוזיקלי [2]) לתזמורת- בכורה בברלין עם הפילהרמונית של ברלין בניצוחו של סיימון ראטל. הבכורה האמריקנית בפסטיבל "אורות ברלין" בקרנגי הול. זכה לשבחי מבקרי מוזיקה כמו אנטוניו טומזיני מ"ניו יורק טיימס" וריצ'רד מוריסון מה"טיימס" הלונדוני, כיצירה "פורצת דרך"
  • In seven days (בשבעה ימים) לפסנתר, תזמורת וששה מסכי וידאו - הבכורה בלונדון, בביצוע ה"סינפונטה מלונדון" בניצוחו של אדס ברויאל פסטיבל הול ב-28 באפריל 2008. קטע הווידאו היה יצירת בן זוגו של אדס, טל רוזנר. היצירה הוזמנה על ידי סאות' בנק סנטר ועל ידי הפילהרמונית של לוס אנג'לס.
  • Polaris (פולריס) לתזמורת וחמשה מסכי וידאו (תמונות נעות מאת טל רוזנר) - נכתבה לפתיחת מרכז האומנויות של העולם החדש במיאמי שתוכנן על ידי פרנק גרי. הבכורה: ב-26 בינואר 2011 בביצוע התזמורת הסימפונית של העולם החדש תחת שרביטו של מייקל טילסון תומאס. היצירה הוזמנה על ידי התזמורת הסימפונית של העולם החדש, הקרן קאלוסט גולבנקיאן, הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת המלכותית קונצרטחבאו, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו והמרכז ברביקן.

יצירות קאמריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - Chamber Symphony (סימפוניה קאמרית) אופוס 2
  • 1991 - Catch אופוס 4 , לכינור, קלרנית, פסנתר וצ'לו
  • 1993 - Living Toys (צעצועים חיים) להרכב של 13 נגנים - הוזמנה על ידי ה"סינפונטה" הלונדונית
  • 1993 -Sonata da Caccia (סונאטת ציד) אופוס 11, לאבוב בארוקי, קרן וצ'מבלו
  • 1994 - Origin of the Harp (מוצא הנבל) אופוס 13, ל 10 סולנים - קלרניתות, ויולות, צ'לי וכלי הקשה.

(נכתבה בהשראת איור של האמן האירי דניאל מקליס מהמאה ה-19 שצייר נערה ההופכת לנבל.

(הוקלטה בדיסק EMI, יחד עם רביעיית "דג השמך" מאת שוברט עם רביעיית בלצ'ה

  • 2005 - Court Studies (אטיודים של חצר) לכינור, צ'לו, קלרנית ופסנתר - קטעי דיוקן מתוך האופרה "הסערה")
  • 2009 - Lieux retrouvés (בצרפתית - מקומות שנתגלו מחדש) לצ'לו ופסנתר
  • 2011 - רביעיית המיתרים מס. 2 Four Quarters (ארבעה רבעים) - בוצעה בבכורה על ידי רביעיית אמרסון במרץ 2011 בלוס אנג'לס במסגרת הפסטיבל "הבטים של אדס" לכבוד יום הולדתו ה40 של המלחין

יצירות לכלים סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפסנתר
  • 1992 Darknesse Visible (חשיכה נראית) - מדיטציה לפסנתר - ביצוע פומבי ראשון על ידי המלחין בבית של ליסט בבודפשט, הולחנה בהשארת שיר של דאולנד In darknesse let me dwell ‏ (1610
  • 1991-1992 - Still Sorrowing אופוס 7, לפסנתר מטופל (באמצעות נייר דבק מיוחד המונח על האזור המרכזי של מיתרי הקלידים).

[3]

  • 1996 Traced Overhead לפסנתר
לאורגן
  • 1992 - Under Hamelin Hill אופוס 6, ל 1-3 סולנים ועוגב

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989 The Lover in Winter (המאהב בחורף) לקונטרה-טנור ופסנתר
  • 1990 -Five Eliot Landscapes (חמשה נופים לפי חמשה שירים מאת אליוט), לסופרן ופסנתר, אופוס 1 - יצירתו הראשונה
  • 1993 - Life Story (ספור חיים) אופוס 8- לסופרן, שתי קלרניות באס, קונטרבס - מעובד לסופרן ופסנתר כאופוס 8א

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1995 Powder Her Face (פדר את פניה) אופוס 14 - אופרה קאמרית, על לברית מאת פיליפ הנשר, הוזמנה על ידי אופרת אלמיידה ונכתבה תוך תשעה חודשים

[4]. העלילה לקוחה מחיי מרגרט קמפבל, הדוכסית של ארגיל שהתנהגותה ה"שערורייתית" בשנות ה 1960 המוקדמות נחשפה במשפט הגירושין שלה תוך כדי הצגת צילומים מרשיעים של יחסי מין מגוונים. באופרה עצמה יש תיאור מוזיקלי של מין אורלי, שעורר הדים רבים. בכורת היצירה התקיימה ב 1 ביולי 1995 בפסטיבל צ'לטנהם. האופרה הוצגה גם באופרה הישראלית החדשה בתל אביב בפברואר 2001. על בסיס האופרה, אדס כתב גם "קונצ'רטו פארפרזה" לפסנתר סולו, שהוא ניגן בבכורה בוונקובר ב-14 במרץ 2010. הקונצ'רטו הוזמן על ידי חברת הרסיטלים של ונקובר VRS , ה"סן פרנסיסקו פרפורמנס" והמרכז ברביקן בלונדון.

בוצעה בבכורה באופרה המלכותית קובנט גרדן בפברואר 2004 והתקבלה בהתלהבות. ב-2004 הוצגה באופרה בשטרסבורג וב2005 בבית האופרה של קופנהגן. אחרי הצגה חוזרת בקובנט גרדן, בוצעה בשנת 2010 בהפקת בית האופרה של פרנקפורט בבימויו של קיית וורנר ובניצוחו של יוהנאס דבוס. המופע בקובנט גרדן הוקלט על גבי דיסק באוקטובר 2009 וזיכה את אדס בתואר "המלחין של השנה" בשנת 2010 לפי הסיווג של התעשייה הפונוגרפית הבריטית. (Classical BRIT Awards).

יצירות למקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - O thou who didst with pitfall and gin, op. 3a אופוס 3א - לקולות גברים
  • 1990 -Gefriolsae Me אופוס 3ב , לקולות גברים ועוגב
  • 1992 - Fool's Rhymes (חרוזי הליצן) אופוס 5 למקהלת SATB (סופרן, מצוסופרן, טנור ובריטון) וארבעה סולנים
  • 1997 - קרול פירפקס - (The Fayrfax Carol) למקהלת א קפלה SATB, נכתב במקור לקינג'ס קולג' בקיימברידג'. הוקלט על ידי "בי.בי.סי. סינגרס" ועל ידי המקהלה הסימפונית של העיר ברמינגהם. הבכורה בארצות הברית התקיימה בביצוע ה"אינטרנשינל אורנג' כוראל" של סן פרנסיסקו.
  • 1999 - January Writ למקהלת SATB ועוגב

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Michael Kennedy, Joyce Bourne Concise Oxford Dictionary of Music, 1996

ביוגרפיה באתר אנציקלופדיה (באנגלית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lydia Collins and M.L.Bierbier The Sephardim of Manchester - Pedigrees and Pioneers, Shaare Haiym Congregation, 2006 (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קפדנית" ו"מעודנת" - לדברי טומאזיני מ"ניו יורק טיימס" ראה ב"ניו יורק טיימס" מ 29 במרץ 2010 לרסיטל של אדס בקרנגי הול
  2. ^ ראה הכתבה של טום סרוויס בעיתון "גארדיאן" ב-26 בפברואר 2007 ברשת גישה ב-21 באפריל-2011
  3. ^ ראה אדריאן טאן
  4. ^ טום סרוויס -שם