גלעד צוקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלעד צוקרמן
Zuckermann.jpg
תרומות עיקריות
ניתוח העברית הישראלית כשפת-כלאיים שמית-אירופית, ניתוח תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), החייאת שפות, חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.

פרופ' גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ישראלי הפועל באוסטרליה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בגנטיקה לשונית ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו, וגם עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג' ובעל תואר מוסמך בבלשנות בהצטיינות יתרה מהתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב; מדען אורח במכון ויצמן למדע.‏[2]

צוקרמן הוא בעל מענק מחקר מטעם מועצת המחקר של ממשלת אוסטרליה ומכהן גם כפרופסור מן המניין באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים. ב-2006-2010 הוא היה פרופסור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. הוא כיהן כפרופסור גם באנגליה, בסינגפור, בישראל, בסלובקיה ובארצות הברית, והיה בעל משרות-מחקר בכירות באוניברסיטת קיימברידג' (קולג' צ'רצ'יל), באוסטרליה, בסין, באיטליה, בארצות הברית וביפן. לפני שירותו בצה"ל הוא ייצג את ישראל בקולג' בינלאומי באיטליה השייך לרשת ה-United World Colleges. הוא גדל באילת.[3]

פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, באיטלקית, ביידיש, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.[4]

צוקרמן חיבר אוסף של סיפורים פלינדרומיים בעברית. אחד הפלינדרומים הארוכים פרי עטו, המתחיל במשפט "שם היא לקחה לשון ורדים..." ומסתיים במילים "...ומידרונו של החקלאי המש", מורכב מ-141 מילים.[5]

גישתו הבלשנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן הוא מן הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית שעל-פיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות אשר בהן יש מיזוג של אלמנטים משתי-שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שצוקרמן אימץ מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.

על-פי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. העברית הישראלית, לדעתו של צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה מספר "הורים", מכיוון שהיא ממזגת אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, מכיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ומשפות הודו-אירופיות.

המודל ההיברידי הרב-הורי שייסד צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותר לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו העברית הישראלית היא עברית שהחיו אותה, כי אם גם את מודל הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיו העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו לה את אוצר המילים באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, והוא מתייחס ל-Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש ממספר מקורות, כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה בו-זמנית הן בעברית והן באנגלית dubbing.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקני זרים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של גלעד צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר גרם לדיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.[6]

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, לו תרם צוקרמן שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.‏[7]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור".[8] המונח "ישראלית" שהוצע על ידיו כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן שבדומה לנועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה".[9] רוביק רוזנטל טען כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות."[10]

ספרו "ישראלית שפה יפה" גרם לדיונים ציבוריים סוערים וגם לביקורות לא מחמיאות:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישראלית שפה יפה#ביקורת על הספר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריו

מאמרים שכתב (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברי שגריר ישראל באוסטרליה יובל רותם Address for the opening of the Allira Aboriginal Knowledge IT Centre
  2. ^ http://www.ijls.net/editors/ghilad.html
  3. ^ מי גאון של אמא?, מאת מירב לוי דיאמנט (10/01/08).
  4. ^ פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו.
  5. ^ סיפור פלינדרומי שכתב צוקרמן, "שם היא לקחה לשון ורדים...ממידרונו של החקלאי המש".
  6. ^ הספר ישראלית שפה יפה הופיע ברשימת רבי-המכר של העיתון "הארץ", למשל ב-31 בדצמבר 2008, 7 בינואר 2009, 14 בינואר 2009, 21 בינואר 2009.
  7. ^ נמרוד דביר, סטיבן פריי מגיע לישראל, באתר nrg מעריב, 16 בינואר 2011
  8. ^ "עברית בשתי שקל" – מאמר של עמרי הרצוג (הארץ, 30 בספטמבר 2008).
  9. ^ הדברים נאמרו לסוכנות הידיעות רויטרס, והתפרסמו בגרסה האנגלית של אתר‎[1] ynet ‎.
  10. ^ הזירה הלשונית, nrg (מעריב), 18 בדצמבר 2008.