גלעד צוקרמן

גלעד צוקרמן
תרומות עיקריות
ניתוח העברית הישראלית כשפת-כלאיים שמית-אירופית, ניתוח תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), החייאת שפות, חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.
נתונים נוספים ענף מדעי בלשנות ארצות מגורים ישראל, אוסטרליה, סין, אנגליה, איטליה, ארצות הברית, סינגפור, סלובקיה, יפן

פרופ' גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ישראלי הפועל באוסטרליה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בגנטיקה לשונית ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו, וגם עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה.

ביוגרפיה

צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג' ובעל תואר מוסמך בבלשנות בהצטיינות יתרה מהתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב.

צוקרמן הוא בעל מענק מחקר מטעם מועצת המחקר של ממשלת אוסטרליה ומכהן גם כפרופסור מן המניין באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים. ב-2006-2010 הוא היה פרופסור באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. הוא כיהן כפרופסור גם באנגליה, בסינגפור, בישראל, בסלובקיה ובארצות הברית, והיה בעל משרות-מחקר בכירות באוניברסיטת קיימברידג' (Churchill College), באוסטרליה, בסין, באיטליה, בארצות הברית וביפן. לפני שירותו בצה"ל הוא ייצג את ישראל בקולג' בינלאומי באיטליה השייך לרשת ה-United World Colleges. הוא גדל באילת.

פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, באיטלקית, ביידיש, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.

צוקרמן חיבר אוסף של סיפורים פלינדרומיים בעברית. אחד הפלינדרומים הארוכים פרי עטו, המתחיל במשפט "שם היא לקחה לשון ורדים..." ומסתיים במשפט "...ממדרונו של החקלאי המש", מורכב מ-141 מילים.

גישתו הבלשנית

צוקרמן הוא מן הבלשנים המערערים על התאוריה הבלשנית הקלאסית שעל-פיה כל שפה התפתחה משפה אחרת שקדמה לה. הוא גורס כי תיתכן התפתחות של שפות חדשות אשר בהן יש מיזוג של אלמנטים משתי-שפות קודמות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד. התאוריה שצוקרמן אימץ מערערת גם על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות.

על-פי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. העברית הישראלית, לדעתו של צוקרמן, היא דוגמה לשפה שיש לה מספר "הורים", מכיוון שהיא ממזגת אלמנטים שמיים והודו-אירופיים. את האלמנטים השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. גם שפה כמו טוק פיסין, שהתפתחה בגינאה החדשה, נחשבת שפה "מעורבת" לפי התאוריה הזאת, מכיוון שהיא ממזגת לכאורה אלמנטים משפות מלנזיות ומשפות הודו-אירופיות.

המודל ההיברידי הרב-הורי שייסד צוקרמן לגבי היווצרות העברית הישראלית סותר לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו העברית הישראלית היא עברית שהחיו אותה, כי אם אלא גם את מודל הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיו העברית הישראלית היא יידיש שהחליפו לה את אוצר המילים באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, והוא מתייחס ל-Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש ממספר מקורות, כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה בו-זמנית הן בעברית והן באנגלית dubbing.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקני זרים.

ספריו

ספרו של גלעד צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר גרם לדיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, לו תרם צוקרמן שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.

ביקורת

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור". המונח "ישראלית" שהוצע על ידיו כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן שבדומה לנועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה". רוביק רוזנטל טען כי "צוקרמן הוא איש מבריק וידען, והוא מעלה תופעות חשובות."

ספרו ישראלית שפה יפה גרם לדיונים ציבוריים סוערים וגם לביקורות לא מחמיאות:

ערך מורחב – ישראלית שפה יפה#ביקורת על הספר

.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

• פרופ' גלעד צוקרמן באתר הרשמי של אוניברסיטת אדלייד
• פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו
• האתר של פרופ' גלעד צוקרמן
• "ישראלית שפה יפה" – מאמר של פרופ' צוקרמן (הו!/מעריב)
• "עברית בשתי שקל" – מאמר של עמרי הרצוג (הארץ, 30 בספטמבר 2008)
• וידאו: השפה הישראלית: רצח יידיש או יידיש רעדט זיך – הרצאה של פרופ' צוקרמן ביום עיון בבית לייוויק, תל אביב, בהנחיית ד"ר צביה ולדן (3 בינואר 2008)
• רשימת המאמרים של גלעד צוקרמן באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
• גלעד צוקרמן, ישראלי, דבר ישראלית!, באתר הארץ, 28.04.09

על ספריו

• ראו קישורים בערך "ישראלית שפה יפה".

מאמרים שכתב (רשימה חלקית)

• האם תרגום אפשרי?, הד האולפן החדש 96, 2010.
• בין "עברית" ל"ישראלית": רב שיח בהשתתפות פרופ' גלעד צוקרמן, פרופ' תמר סוברן ועידו בסוק, הד האולפן החדש, גיליון 95, 2009.

• Cultural Hybridity: Multisourced Neologization in 'Reinvented' Languages and in Languages with 'Phono-Logographic' Script, Languages in Contrast 4 (2), pp. 281-318, 2004.
• "Phono-Semantische Abgleichung", Semantik im Lexikon, Stefan Langer & Daniel Schnorbusch (eds), Gunter Narr, Tübingen, pp. 223-267, 2005.
• A New Vision for 'Israeli Hebrew': Theoretical and Practical Implications of Analysing Israel's Main Language as a Semi-Engineered Semito-European Hybrid Language, Journal of Modern Jewish Studies 5 (1), pp. 57-71, 2006.
• Complement Clause Types in Israeli", Complementation: A Cross-Linguistic Typology, R. M. W. Dixon & A. Y. Aikhenvald (eds), Oxford University Press, Oxford, pp. 72-92, 2006.
• 'Etymythological Othering' and the Power of 'Lexical Engineering' in Judaism, Islam and Christianity. A Socio-Philo(sopho)logical Perspective, Explorations in the Sociology of Language and Religion, Tope Omoniyi & Joshua A. Fishman (eds), Amsterdam: John Benjamins, pp. 237-258, 2006.
• 《混合还是复苏：以色列语的起源——多来源，形式和模式》, 南开语言学刊 (Nankai Linguistics) 2008-2, pp. 23-35, 2008.
• 'Realistic Prescriptivism': The Academy of the Hebrew Language, its Campaign of 'Good Grammar' and Lexpionage, and the Native Israeli Speakers, Israel Studies in Language and Society 1, pp. 135-154, 2008.
• Icelandic: Phonosemantic Matching, Globally Speaking: Motives for Adopting English Vocabulary in Other Languages, Judith Rosenhouse & Rotem Kowner (eds), Multilingual Matters Clevedon-Buffalo-Toronto, pp. 19-43, 2008. (Sapir, Yair & Zuckermann, Ghil'ad)
• Hybridity versus Revivability: Multiple Causation, Forms and Patterns, Journal of Language Contact, Varia 2, pp. 40-67, 2009.
• Blorít: Pagans’ Mohawk or Sabras’ Forelock?: Ideological Secularization of Hebrew Terms in Socialist Zionist Israeli, The Sociology of Language and Religion: Change, Conflict and Accommodation, Tope Omoniyi (ed.), Palgrave Macmillan, Houndmills, pp. 84-125, 2010. (Yadin, Azzan & Zuckermann, Ghil'ad)
• Stop, Revive, Survive: Lessons from the Hebrew Revival Applicable to the Reclamation, Maintenance and Empowerment of Aboriginal Languages and Cultures, Australian Journal of Linguistics 31 (1), pp. 111-127, 2011. (Zuckermann, Ghil'ad & Walsh, Michael)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גלעד צוקרמן