האיקה קמרלינג אונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האיקה קמרלינג אונס
Heike Kamerlingh Onnes
1853 –‏ 1926
Kamerlingh portret.jpg
תרומות עיקריות
חקר תופעות המתרחשות בטמפרטורות מאוד נמוכות, וטבע את המונח מוליכות-על

האיקה קמרלינג אונסהולנדית: Heike Kamerlingh Onnes;‏ 21 בספטמבר 1853 - 21 בפברואר 1926) היה פיזיקאי הולנדי, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1913, על מחקרו את תכונות החומר בטמפרטורות מאוד נמוכות, מחקר שאיפשר, בין השאר, לראשונה, הפקת הליום נוזלי.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמרלינג אונס נולד בחרונינגן שבצפון הולנד. ב-1870 החל ללמוד באוניברסיטה בעיר הולדתו. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת היידלברג שבגרמניה, שם למד תחת רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף, בשנים 1871 - 1873. לאחר מכן שב לחרונינגן, שם סיים את התואר השני ב-1878 ואת הדוקטורט שנה לאחר מכן. עבודת התיזה שלו נקראה "הוכחות חדשות על סיבוב כדור הארץ" (במקור: Nieuwe bewijzen voor de aswenteling der aarde). בשנים 1878 - 1882 שימש כמרצה ועוזרו של יוהנס בושה (Johannes Bosscha), מנהל הפוליטכניק בדלפט.

לאחר מכן ועד 1923 כיהן כפרופסור במחלקה לפיזיקה ניסויית באוניברסיטת ליידן. בשנת 1904 הקים מעבדה גדולה לחקר קְרִיוֹגֶנִיקָה, (חקר תופעות שמתרחשות בטמפרטורות נמוכות) וזכה להכרה והערכה מצד הקהילה המדעית. ב-1908 היה לראשון שהצליח ליצור הליום נוזלי, בעזרת קריוסטט (cryostat), כלי קיבול לחומרים בטמפרטורות נמוכות במיוחד. תוך שימוש באפקט ג'ול-תומסון, הצליח להוריד את הטמפרטורה לפחות ממעלה אחת מעל האפס המוחלט - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שהושגה על כדור הארץ עד אז. הציוד המקורי מניסוי זה נמצא במוזיאון Boerhaave בליידן.

קמרלינג אונס נישא למריה אדריאנה וילהלמינה אליזבת ביילבלד (Bijleveld) ונולד להם בן אחד, אלברט.

מוליכות-על[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1911 הצליח אונס לבצע אנליזה של מתכות (כספית, בדיל ועופרת) בטמפרטורות נמוכות מאוד. מדענים אחרים, ביניהם ויליאם תומסון, האמינו כי בטמפרטורות אלו אלקטרונים הנעים דרך מוליך יגיעו לעצירה מוחלטת, כלומר ההתנגדות תהפוך לאין-סופית באפס המוחלט. אונס חשב כי ההתנגדות החשמלית תרד בצורה הדרגתית עד לאפס. אוגוסטוס מטייסן (Augustus Matthiessen) הצביע עוד קודם לכן כי ככל שהטמפרטורה יורדת, המוליכות החשמלית משתפרת (כלומר, ההתנגדות יורדת). לפי ניסוייו של אונס ועוזריו, כבר ב-4.2 מעלות קלווין, ההתנגדות ירדה לאפס. בניסוי זה טבע אונס את המונח מוליכות-על, בהתייחסו למצבה ותכונותיה של הכספית. הוא פרסם מספר מאמרים על התופעה, בתחילה תחת השם "supraconductivity" ומאוחר יותר במונח המוכר "superconductivity". על עבודתו זו זכה להכרה והערכה רבה בקהילה המדעית וזכה במדליית רמפורד בשנת 1912 ובפרס נובל לפיזיקה בשנת 1913. על שמו נקרא אפקט אונס (ידוע גם בשם "סרט רולין") וכן מכתש בירח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]