לואיס אלוורז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס אלוורז
Luis Walter Alvarez
1911 –‏ 1988
LWA Picture Final.jpg
תרומות עיקריות
תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים.

לואיז וולטר אלוורז (ספרדית: Luis Walter Alvarez;‏ 13 ביוני 1911 - 1 בספטמבר 1988) היה פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוורז נולד בסן פרנסיסקו, בן לשושלת של רופאים. את לימודיו החל באוניברסיטת שיקגו, עד לקבלת תואר הדוקטור ב-1936. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף בפרויקט מנהטן ואף הוטס כצופה מדעי בטייסת שנשאה את הפצצה שהוטלה על הירושימה. אלוורז ותלמידו לורנס ג'ונסטון תכננו את הנפצים שבהם השתמשו בפצצות האטום בניסוי טריניטי ובנגסאקי. בנוסף לעבודתו בפרויקט עסק במחקר הקשור למכ"ם וטכנולוגיות ניווט. ב-1945 זכה בגביע קוליר (Collier Trophy) מטעם הממשלה האמריקאית על פיתוח את ה-GCA ‏ (Ground Controlled Approach system, מערכת ניווט הנשלטת מהקרקע), בעזרתה יכולים טייסים להנחית מטוס בתנאי ראות גרועים.

לאחר המלחמה פנה להמצאת הסינכרוטרון, סוג של מאיץ חלקיקים. אלוורז זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1968 בשל "על תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים". בעזרת גילוי התאפשר למדענים ללמוד את החלקיקים קצרי-החיים שנוצרו במאיצי חלקיקים.

ביחד עם בנו הגאולוג, וולטר, הציע אלוורז בשנת 1980 את התאוריה לפיה התנגשותו של אסטרואיד בכדור הארץ היא שגרמה להיעלמות הדינוזאורים באירוע הכחדת קרטיקון-שלישון, וכן סיפק את ההסבר לכמויות הגדולות של היסוד אירידיום הקשורות ל"גבול K/T": ה"קו" הגאולוגי שמעבר לו אין בנמצא מאובני דינוזאורים. עשר שנים לאחר העלאת התאוריה, התגלו ראיות במכתש ענק בשם "צ'יחוּ‏לוּ‏ב" במפרץ יוקטן במקסיקו כי במקום פגע אסטרואיד ענק, והפגיעה תוארכה לתקופה בה נכחדו הדינוזאורים. תאוריה זו הייתה מקובלת על חוקרים רבים כסיבה להכחדת הדינוזאורים, אולם בשנים האחרונות התגלו ממצאים המערערים על נכונותה.

אלוורז הציע אף פתרון לבעיה שהטרידה את חוקרי רצח קנדי. בסרט הצילום של הרצח, שצילם אברהם זפרודר, רואים את ראשו של קנדי נע באופן אלים לשמאל ולאחור, מיד לאחר שנפגע בכדור שהגיע, על פי ועדת וורן, משמאל ומאחור, כאשר על פי חוקי התנע היה צריך לנוע קדימה ולימין. מחקרו של אלוורז, שכלל הדגמה באמצעות ירי במלון, הראה כי קיים אפקט נוסף שאותו יש לקחת בחשבון, והוא אפקט "הנעת הסילון" לפיו לחץ הדם והמוח המותזים אל מחוץ לחור היציאה שנוצר מיציאת הכדור מהגוף, יוצר אפקט סילון לכיוון ההפוך מזה שממנו בא הכדור, והודף את ראשו של הקורבן לירי אל הכיוון ממנו הגיעה הירייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לואי ו. אלוורז, "הכחדות כתוצאה מפגיעת מטאוריטים רבי-עוצמה", פי האטום ד-2, יוני 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]