ארתור קומפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור קומפטון
Arthur Compton
1892 –‏ 1962
Arthur Holly Compton.gif
תרומות עיקריות
גילוי האפקט הקרוי על שמו.

ארתור הולי קומפטוןאנגלית: Arthur Holly Compton‏; 10 בספטמבר 189215 במרץ 1962), פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927, על גילוי האפקט הקרוי על שמו.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור הולי קומפטון נולד בווסטר, אוהיו שבארצות הברית. משפחתו הייתה משכילה: אביו, אליאס, היה דיקן אוניברסיטת ווסטר בה אף למד קומפטון עצמו; אחיו הבכור, קרל טיילור, למד באוניברסיטה זו והיה לפיזיקאי, ולימים לנשיא MIT; ואחיו השני, וילסון, היה לדיפלומט ולנשיא מכללת מדינת וושינגטון.

עד 1918 חקר את סיבוב כדור הארץ ולאחר מכן פנה לחקור את פיזורן של קרני רנטגן. בשנת 1922 גילה כי אורך הגל של קרניים אלו גדל עקב פיזור האנרגיה על ידי אלקטרונים חופשיים. האנרגיה של הקרניים שהתפזרו הייתה קטנה מזו של הקרן המקורית. בזכות גילוי זה, הידוע בשם אפקט קומפטון (או "פיזור קומפטון"), זכה קומפטון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1927.

ב-1920 מונה קומפטון לראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס והחזיק בתפקיד זה עד 1923.

פעילות בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 השתלב בתוכנית האמריקנית לפיתוח פצצת האטום. הוא מונה כאחראי הוועדה לחקר התכונות והייצור של אורניום מטעם המשרד למחקר ופיתוח מדעי (Office of Scientific Research and Development -OSRD). ב-1942 מינה את רוברט אופנהיימר לתאורטיקאי הראשי של הוועדה. בקיץ של אותה שנה השתלט הצבא על הוועדה והיא הפכה לפרויקט מנהטן.

מיד לאחר המתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, הצליח קומפטון לגייס תמיכה במחקר אודות ייצוב פלוטוניום באוניברסיטת שיקגו. לוח הזמנים היה צפוף מאחר שהמטרה הייתה לייצר פצצת אטום עד ינואר 1945 (מטרה שהושגה לבסוף באיחור של חצי שנה). המחקר כלל ניסיונות ליצור תגובת שרשרת גרעינית של אורניום ולהמירו לפלוטוניום, להפריד את האורניום והפלוטוניום, ולבסוף לתכנן פצצה. ב-2 בדצמבר 1942 הצליח צוות המעבדה, תחת הנהגתו של אנריקו פרמי, ליצור לראשונה תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת. היה זה השלב הראשון בפיתוח הפצצה, והידיעה הועברה בטלפון למרכז בוושינגטון במשפט הצופן המפורסם "יורד הים האיטלקי הגיע לעולם החדש" .

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה חזר קומפטון לאוניברסיטת וושינגטון, ומונה לנשיאה התשיעי ב-1946. בזמן כהונתו ערך רפורמות וייסד תקדימים, ביניהם מינוי ראשון של אישה למשרת פרופסור. בעזרת קשריו הרבים ובזכות המוניטין שיצא לו הצליח לגייס מדענים ידועים רבים לשורות המוסד. אולם על אף הישגיו אלו, הוא ספג ביקורת רבה על כך שהאוניברסיטה הייתה האחרונה בסנט לואיס שקיבלה לשורותיה תלמידים אפרו-אמריקאים. הוא התפטר מתפקידו כנשיא האוניברסיטה ב-1953, אך נשאר בפקולטה לפיזיקה עד פרישתו ב-1961.

קומפטון נקבר בווסטר שבאוהיו. מכתש על הירח נקרא על שמו ועל שם אחיו קרל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Compton, Arthur (1918). "American Physical Society address (Dec 1917)", Physical Review, Series II.
  • Compton, Arthur (1923). "A Quantum Theory of the Scattering of X-Rays by Light Elements", Physical Review, 21(5), 483 – 502.
  • Compton, Arthur (1940). The Human Meaning of Science, Chapel Hill: University of North Carolina Press.
  • Compton, Arthur (1956). Atomic Quest, New York: Oxford University Press.
  • Compton, Arthur (1967). The Cosmos of Arthur Holly Compton, New York: Alfred A. Knopf; edited by Marjorie Johnston
  • Compton, Arthur (1973). Scientific Papers of Arthur Holly Compton, Chicago: University of Chicago Press; edited by Robert S. Shankland

.