פיליפ לנארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיליפ לנארד
Philipp Lenard
1862 –‏ 1947
Phillipp Lenard in 1900.jpg
תרומות עיקריות
חקר הקרניים הקתודיות

פיליפ אדוארד אנטון פון לנארדגרמנית: Philipp Eduard Anton von Lénárd; ‏7 ביוני 1862 - 20 במאי 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1905, על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. היה תומך ופעיל במפלגה הנאצית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד נולד בפרסבורג באימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), למשפחה שמקורה בטירול באוסטריה. הוא למד באוניברסיטת היידלברג, אצל הרמן פון הלמהולץ ורוברט בונזן וקיבל את תואר הדוקטור ב-1886. בשנים 1894-1892 עבד כעוזר להיינריך רודולף הרץ באוניברסיטת בון. לאחר מכן עבד שנה באוניברסיטת ברסלאו (כיום ורוצלב) ולאחריה שב להיידלברג, שם מונה לפרופסור לפיזיקה תאורטית ולראש המכון שייקרא לימים על שמו. הוא נשאר באוניברסיטת היידלברג עד פרישתו, ב-1931, אך המשיך בקשריו עם המוסד כפרופסור אמריטוס עד שגורש מעמדה זו על ידי בעלות הברית ב-1945.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו המוקדמת כללה מחקרים בתחום הפוספורסנציה והלומינסנציה. הוא חקר את התפלגות גודלן וצורתן של טיפות גשם, לצורך כך בנה מנהרת רוח חדשנית שביכולתה היה להחזיק את הטיפות במנוחה למשך שניות ספורות. לנארד גילה שטיפות גשם גדולות אינן בצורת דמעה כטיפות הממוצעות, אלא בצורת עיגול פחוס. ב-1892 גילה את האפקט הקרוי על שמו, אפקט לנארד, הידוע גם בשם "אפקט המפל" או "spray electrification"‏[1].

כפיזיקאי, תרומתו הגדולה של לנארד הייתה בחקר הקרניים הקתודיות, בו התחיל כבר ב-1888. בהתחילו במחקר, היו בנמצא שפופרות קתודית פרימטיביות ביותר, הבנויות משפופרת זכוכית אטומה ובה אלקטרודות עם הפרשי מתח חשמלי גבוה. הקושי במחקר הקרניים היה הימצאותן בתוך שפופרות זכוכית אטומות. לנארד התגבר על בעיה זו על ידי קביעת חלונות מתכת קטנים בזכוכית, שהיו עבים מספיק כדי לעמוד בהפרשי הלחצים, אך דקים מספיק כדי לאפשר מעבר של הקרניים וכיום הם נקראים על שמו, חלונות לנארד. הוא השתמש בחלונות אלו כדי להעביר את הקרניים לתא ריק אחר ושם למדוד את עוצמתן בעזרת דפים מצופים בחומרים זרחניים.

בנוסף לפרס נובל, זכה יחד עם וילהלם רנטגן במדליית רמפורד, ב-1896.

נאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנארד היה פטריוט גרמני שהצהיר על שנאתו למדענים בריטיים כ"גונבי רעיונות גרמנים" והצטרף למפלגה הנאצית עוד בתחילת דרכה. הוא היה תומך נלהב בדעה שגרמניה צריכה להסתמך על "פיזיקה גרמנית" ולהתעלם מרעיונות שגויים, ואולי אף מטעים בכוונה תחילה, של פיזיקאים יהודים, כאשר עיקר הדברים כוונו לאלברט איינשטיין ולתורת היחסות שלו, שכונתה בפיו "התרמית היהודית". הוא שימש יועץ לאדולף היטלר ותחת השלטון הנאצי היה לראש מחלקת "הפיזיקה הארית".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]