יוהאנס האנס דניאל ינסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Jensen.jpg

יוהנס האנס דניאל ינסןגרמנית:Johannes Hans Daniel Jensen) (תאריך 25 ביוני 1907, המבורג - 11 בפברואר 1973, היידלברג). היה פיזיקאי גרעיני וחתן פרס נובל לשנת 1963 (ביחד עם מריה גופרט-מאייר).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהנס ינסן נולד ב-25 ביוני 1907 בהמבורג לגרנר קארל ינסן. החל מ-1926 למד פיזיקה מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת המבורג והשיג שם את הדוקטורט שלו בשנת 1932.

ב-1937 היה ינסן מרצה ללא שכר באוניברסיטת המבורג ובאותה תקופה החל לעבוד עם פול הרטק מנהל מחלקת כימיה פיזיקלית באוניברסיטת המבורג ויועץ לחימוש צבאי, ב-24 באפריל 1939 התקשרו השניים למשרד הרייך למלחמה כדי לספר להם על יישומים צבאיים אפשריים של תגובות שרשרת גרעינית. שליטה צבאית על פרויקט האנרגיה הגרעינית הגרמני, הידוע גם בשם מועדון האורניום, החלה ב -1 בספטמבר 1939, היום שגרמניה הנאצית פלשה לפולין. אותו אחר הצהריים, אחד מהמנהלים, הביא את ינסן לתוך הפרויקט. עיקר ענינו של ינסן היה בצנטריפוגות כפולות להפרדת איזוטופים של אורניום, ינסן פיתח צנטריפוגות כפולות המבוססות על תהליך נדנדה כדי להקל על השפעת ההפרדה.

ב-1941 ינסן היה פרופסור מן המניין לפיזיקה תאורטית במכון הטכנולוגי של הנובר (כיום אוניברסיטת הנובר) , ובשנת 1946 הוא התמנה להיות פרופסור. ב-1949 הוא התמנה פרופסור באוניברסיטת קרל, מאז 1969 הוא היה פרופסור אמריטוס והוא היה פרופסור אורח באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, אוניברסיטת אינדיאנה והמכון טכנולוגי של קליפורניה.

בשנת 1963 קיבל ינסן פרס נובל לפיזיקה ביחד עם מריה גופרט-מאייר על בניית מודלים של גרעין האטום, ינסן נפטר בשנת 1973.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]