יוהנס גאורג בדנורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוהנס גאורג בדנורץ
Johannes Georg Bednorz
נולד ב-1950
Ibmgb.jpg
תרומות עיקריות
גילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה

יוהנס גאורג בדנורץגרמנית: Johannes Georg Bednorz;‏ נולד ב-16 במאי 1950) הוא פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1987) על גילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה.

גאורג בדנורץ נולד בנורדריין-וסטפאליה, גרמניה לאנטון ואליבת בדנורץ. ב-1968 הוא החל ללמוד מינרלוגיה באוניברסיטת מינסטר. אחרי שעבד זמן קצר במעבדה של IBM בציריך, הוא החל לעבוד על הדוקטורט שלו במעבדה לפיזיקת מצב מוצק במכון הטכנולוגי של ציריך תחת פיקוחם של הייני גרייניצ'ר ואלכסנדר מולר (שבנוסף להיותו פרופסור במכון הטכנולוגי ציריך עבד גם ב-IBM)

ב-1982 הוא חזר לעבוד במעבדת המחקר של IBM והצטרף למולר במחקרו על מוליכי על. ב-1983 בדנורץ ומולר החלו לחקור באופן שיטתי את התכונות החשמליות של חומרים קרמיים המבוססים על תחמוצות של מתכות מעבר, וב-1986, הם הצליחו לגלות מוליך על (LaBaCuO) שהטמפרטורה הקריטית שלו להולכת-על היא 35 מעלות קלוין, 12 מעלות יותר מהשיא הקודם של הולכת על. הגילוי הזה הוביל למחקרים נוספים של הולכת על בטמפרטורה גבוהה על חומרים נחושתיים עם מבנים דומים ל-LaBaCuO, במהרה גילו תרכובות כמו BiSrCaCuO שהטמפרטורה הקריטית עבורו היא 107 מעלות קלוין וYBaCuO שעבורו הטמפרטורה הקריטית הינה 92 מעלות קלוין.

בשנת 1987 גאורג בדנורץ ואלכסנדר מולר זכו ביחד בפרס נובל לפיזיקה "על פריצת הדרך החשובה בגילוי מוליכות על בחומרים קרמיים".