אוטו שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטו שטרן
Otto Stern
לידה 17 בפברואר 1888
צורי, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1969 (בגיל 81)
ברקלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה, ארצות הברית
מקום קבורה Sunset View Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיקה (1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
פיתוח שיטת הקרן המולקולרית וגילוי המומנט המגנטי של הפרוטון.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטו שטרןגרמנית: Otto Stern; ‏17 בפברואר 188817 באוגוסט 1969) היה פיזיקאי יהודי-גרמני שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1943 על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרן נולד בעיר צורי (Żory או Sohrau) בקיסרות הגרמנית. כשהיה בן שש עבר עם משפחתו לעיר ברסלאו (כיום ורוצלב שבפולין), ושם אף למד באוניברסיטה מ-1906 עד לקבלת תואר דוקטור בכימיה פיזיקלית ב-1912. לאחר מכן הלך בעקבות אלברט איינשטיין לאוניברסיטת פראג ולמכון הטכנולוגי של ציריך. ב-1915 השלים עבודת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרנקפורט, בה נשאר עד 1921, עם הפסקה לשירות צבאי קצר. לאחר מכן כיהן במשך כשנתיים כפרופסור באוניברסיטת רוסטוק (Rostock), משרה אותה עזב לטובת המכון לכימיה פיזיקלית שאך הוקם באוניברסיטת המבורג. שטרן עבד בהמבורג עד 1933, אז אולץ להתפטר בשל החוקים הנאציים החדשים. הוא היגר לארצות הברית שם מונה לפרופסור לפיזיקה במכון הטכנולוגי קרנגי בעיר פיטסבורג, ולאחר מכן, ב-1945, לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם נשאר עד פרישתו.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו המוקדמת התרכזה בפיזיקה תאורטית, ובמיוחד בתרמודינמיקה סטטיסטית ובמכניקת הקוונטים. החל מ-1919 פנה לפיזיקה ניסויית. שיטת הקרן המתודית, אותה המציא, התגלתה ככלי שימושי למחקר תכונות של מולקולות, אטומים וגרעיני אטום. אחד היישומים הראשונים של שיטתו היה האישור האמפירי להתפלגות מקסוול בולצמן בגזים.

שלט באוניברסיטת פרנקפורט להנצחת ניסוי שטרן-גרלך

בניסוי שערך עם וולטר גרלך ב-1922 בדקו השניים את ההסטה של אטומים על ידי שדה מגנטי ואת השפעתו על המומנט המגנטי שלהם. הם השתמשו בקרן של אטומי כסף, אותה הקרינו דרך שדה מגנטי לא אחיד לעבר משטח זכוכית, ומצאו כי הקרן מתפצלת לשתי קרנים נפרדות, במקום להתרחב לרצועה מתמשכת. הניסוי אישר את התאוריה לפיה אטומים יכולים להסתדר במרחב רק בכיוונים מסוימים (ספין), ובמקרה של הכסף - בשני כיוונים בלבד.

בהמשך מחקריו מדד את המומנט המגנטי של חלקיקים תת-אטומיים, לרבות הפרוטון, לגביו גילה כי ערך המומנט גדול פי 2 וחצי מהערך התאורטי שחושב עד אז. בנוסף, עבודתו על התאבכות קרני מימן והליום הדגימה היטב את האופי הגלי של אטומים ומולקולות.

על גילויו אלה זכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1943, וזאת לאחר שהפרס לא חולק כלל במשך שלוש שנים רצופות. הוא קיבל את הפרס לבדו, וועדת הפרס נמנעה מלהזכיר את חלקו של גרלך בגילויים, משום שהיה עדיין פעיל בממסד הנאצי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטו שטרן בוויקישיתוף