ויליאם שוקלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויליאם שוקלי
William Shockley
1910 –‏ 1989 (בגיל 79)
ממורכז
תרומות עיקריות
המצאת הטרנזיסטור

ויליאם בראדפורד שוקליאנגלית: William Bradford Shockley;‏ 13 בפברואר 1910 - 12 באוגוסט 1989) היה פיזיקאי, ממציא וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1956.

יחד עם עמיתיו, ג'ון ברדין ווולטר בראטיין, פיתח שוקלי את הטרנזיסטור, המצאה ששינתה את פני עולם הטכנולוגיה במחצית השנייה של המאה העשרים. ב-2002, בכנס לזכרו בסטנפורד, נאמר עליו כי "שוקלי הוא האיש שהביא את הסיליקון לעמק הסיליקון".

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוקלי נולד בלונדון להורים אמריקאיים, וגדל בקליפורניה. את התואר הראשון קיבל ב-1932, בתום לימודיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא נישא ב-1933, ועבר ללמוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם קיבל תואר דוקטור ב-1936‏‏[1]. לאחר מכן החל לעבוד בצוות שבראשו עמד הפיזיקאי קלינטון דייוויסון, במעבדות בל שבניו ג'רזי. ב-1938 המציא את הפטנט הראשון שלו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס שוקלי למאמץ המלחמתי. בתחילה היה מעורב במחקר ופיתוח בתחום המכ"ם, ולאחר מכן בפיתוח אמצעי לחימה נגד צוללות, בין היתר בשיפור פצצות עומק. ב-1944 היה מעורב בפיתוח של מערכות להנחיית פצצות באמצעות מכ"ם עבור המפציצים האמריקאיים. באוקטובר 1946 עוטר שוקלי במדליה להוקרת תרומתו למאמץ המלחמתי.

פעילותו בעת מלחמה הייתה כרוכה בפגישות רבות עם גורמים רמי-דרג בפנטגון. ביולי 1945 נתבקש שוקלי להעריך את מספר הקורבנות מפלישה אמריקאית לאיי יפן, במטרה להכניע את היפנים ולסיים את המלחמה. הוא העריך כי כדי להכניע את היפנים "נצטרך להרוג בין 5 ל-10 מיליון. זה יעלה לנו בין 1.7 ל-4 מיליון נפגעים, ובהם 400 עד 800 אלפי הרוגים"‏‏‏[2]. תחזיתו של שוקלי הייתה בין הגורמים שהשפיעו על ממשלת ארצות הברית להטיל את פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי.

המצאת הטרנזיסטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזר שוקלי למעבדות בל והצטרף לצוות שעסק בפיזיקה של מצב מוצק, ובפרט במציאת תחליף הולם לשפופרת הריק, בהשתתפותם של ג'ון ברדין ווולטר בראטיין. שוקלי הגה רעיון לפיו ניתן להשפיע על מוליכותם של מוליכים למחצה באמצעות השראה של שדה חשמלי חיצוני. ברדין מצא פתרון לחדירות של המוליכים למחצה לשדה החשמלי, וב-1946 סיכמו השלושה את ניסוייהם בשורה של מאמרים במגזינים מקצועיים.

בנובמבר 1947 הגיעו השלושה לתפנית של ממש, כשהצליחו להביא להגברה של זרם חשמלי במוליך למחצה עשוי גרמניום, וב-23 בדצמבר 1947 הציגו טרנזיסטור עובד בפני בכירים בחברה. בסוף 1947 החלו מעבדות בל בהליך של רישום פטנט על ההמצאה החדשה.

בעקבות הניסוי המוצלח, פיתח שוקלי תכנון משופר של הטרנזיסטור - טרנזיסטור ביפולרי. על המצאת הטרנזיסטור הוענק לשוקלי ועמיתיו פרס נובל בפיזיקה לשנת 1956.

המשך דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 התגרש שוקלי מאשתו הראשונה ונשא לאישה את איימי לאנינג, נישואים שנמשכו עד מותו ב-1989. ב-1956 הקים במאונטיין ויו שבקליפורניה את "מעבדות שוקלי למוליכים למחצה". הוא העסיק במעבדות חוקרים במחקר ופיתוח ביישומים של מוליכים למחצה מבוססי סיליקון. שמונה מהם פרשו ב-1957, בעקבות חילוקי דעות על דרכו הניהולית של שוקלי, והקימו את פיירצ'יילד סמיקונדקטור (Fairchild Semiconductor), בצעד שרבים רואים בו את הקמת עמק הסיליקון. השמונה כונו "שמיניית הבוגדים", "שמיניית פיירצ'יילד" או "שמיניית שוקלי". שניים מהפורשים היו גורדון מור ורוברט נויס, לימים מייסדי אינטל.

ב-1961 נפצעו שוקלי ובני משפחתו בתאונת דרכים. לאחר תקופת החלמה ארוכה, הצטרף שוקלי כמרצה לאוניברסיטת סטנפורד.

ויליאם שוקלי מת ב-1989 מסרטן הערמונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏על עבודה בנושא הקשרים החשמליים בנתרן כלורי
  2. ^ Was Dwindling US Army Manpower a Factor in the Atom Bombing of Hiroshima?