קלינטון דייוויסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלינטון דייוויסון
Clinton Davisson
1881 –‏ 1958
Clinton Davisson.jpg
תרומות עיקריות
גילוי אפקט העקיפה של אלקטרונים

קלינטון ג'וזף דייוויסוןאנגלית: Clinton Joseph Davisson‏; 22 באוקטובר 18811 בפברואר 1958) היה פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1937, על הגילוי של עקיפת אלקטרונים בגבישים. דייוויסון חלק את הפרס עם ג'ורג' פג'ט תומסון, שגילה את תופעת עקיפת האלקטרונים במקביל לדייוויסון.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויסון נולד בבלומינגטון, אילינוי שבארצות הברית. הוא סיים את בית הספר התיכון בבלומינגטון בשנת 1902, והחל את לימודיו באוניברסיטת שיקגו הודות למלגת לימודים. בעקבות המלצתו של רוברט מיליקן (זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1923), הועסק בשנת 1905 על ידי אוניברסיטת פרינסטון כמרצה לפיזיקה. הוא השלים את הדרישות לתואר הראשון מאוניברסיטת שיקגו בשנת 1908, בעיקר בתקופת הקיץ. בעודו מלמד בפרינסטון, ערך דייוויסון מחקר לדוקטורט יחד עם אוון וילאנס ריצ'רדסון (זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1928). את תואר הדוקטור בפיזיקה קיבל מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 1911; באותה השנה נישא לאחותו של ריצ'רדסון, שרלוט.

דייוויסון מונה להיות מרצה במכון קרנגי לטכנולוגיה. בשנת 1917 נטל חופשה מהמכון, כדי לערוך מחקר הקשור למאמץ המלחמתי, במסגרת מחלקת ההנדסה של חברת וסטרן אלקטריק (לימים מעבדות בל). בסוף המלחמה, קיבל דייוויסון משרה קבועה בחברת וסטרן אלקטריק, לאחר שהובטח לו שיוכל לעסוק במחקר בסיסי. הוא גילה שחובות ההוראה שלו במכון קרנגי עיכבו אותו במחקרו. דייוויסון נשאר בווסטרן אלקטריק (ובמעבדות בל) עד לפרישתו בשנת 1946. הוא החל קריירה כפרופסור מחקר באוניברסיטת וירג'יניה, שנמשכה עד לפרישתו השנייה בשנת 1954.

לקלינטון ושרלוט דייוויסון נולדו ארבעה ילדים; בנו, ריצ'רד דייוויסון, עסק אף הוא במחקר בפיזיקה.

לאות הוקרה על עבודתו של דייוויסון, נקרא על-שמו מכתש על פני הירח, "מכתש דייוויסון".

עקיפת אלקטרונים וניסוי דייוויסון-גרמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקיפה היא אפקט המתרחש כאשר גל נתקל בסדק או בסריג עקיפה. במאה התשע-עשרה, היה ידוע על עקיפה של אור ושל גלים על משטחים ועל נוזלים. בשנת 1927, בעודו עובד במעבדות בל, דייוויסון ולסטר גרמר ערכו ניסוי שהראה שאלקטרונים ביצעו עקיפה מפניו של גביש ניקל. ניסוי זה אישר את ההשערה של לואי דה ברויי, לפיה לחלקיקים של חומר יש טבע גלי, נושא המהווה רעיון מרכזי במכניקת הקוונטים. תצפיותיהם על עקיפת אלקטרונים אפשרו לבצע את המדידה הראשונה של אורך-גל של אלקטרון. אורך הגל שנמדד תאם את התאוריה ומשוואתו של דה ברויי.