הירש דוד נומברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הירש דוד נומברג
הירש דוד נומברג
מובילי ועידת צ'רנוביץ (1908). מימין לשמאל: הירש דוד נומברג, חיים ז'יטלובסקי, שלום אש, י"ל פרץ ואברהם רייזן.
קברו של הירש דוד נומברג בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה, ועליו מצבה מעשה ידי הפסל אברהם אוֹסְטְשֶגָה

הירש דוד נוֹמְבֶּרְגכתיב יידי: הערש דוד נאָמבערג; בפולנית: Hirsz Dawid Nomberg; נכתב גם Hersh Dovid; י' בניסן תרל"ו, 4 באפריל 1876, אמשינובכ"ז בחשוון תרפ"ח, 22 בנובמבר 1927, אוטבוצק) היה סופר, פובליציסט, מנהיג ופוליטיקאי יהודי-פולני.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נומברג, שהתחנך בישיבה ובסביבה עברית, למד בעצמו את השפות פולנית, גרמנית ורוסית. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 נישא למאשה שפירא, ובשנת 1897 התיישב בוורשה והתפרנס מהוראת עברית. בתחילה כתב בעברית, ובהמשך, בהשפעתו של י"ל פרץ, החל לכתוב גם ביידיש. נומברג היה סופר דו-לשוני. הוא היה אחד מיוזמי ועידת צ'רנוביץ (1908) - הוועידה הראשונה שעסקה בשפת יידיש. בשנת 1916 הקים עם יעקב דינזון את אגודת סופרי ועיתונאי יידיש (יידישער ליטעראטן און זשורנאליסטן פאראיין). לאגודה זו הייתה השפעה גדולה מאוד על סופרי ועיתונאי יידיש בפולין ואף מחוצה לה.‏[1]

כתב ביומון העברי "הצופה", שיצא לאור בוורשה בין השנים 19031905, ושימש עורכו השני, לאחר אברהם לודוויפול.‏‏[2] כן כתב בעיתונים העבריים "הדור" ו"הזמן", וכן בעיתונים היידיים המובילים בוורשה של אותה תקופה, הײַנט (יידיש: "היום") ו"דער מאָמענט" (יידיש: "הרגע").

בשנת 1905 פרסם נומברג אסופת סיפורים עבריים, ובהמשך פרסם עוד חמש אסופות ביידיש. כיהן כנשיא "האגודה לסופרים ועיתונאים יידיים" בוורשה. בשנת 1908 נטל חלק בוועידת צ'רנוביץ, וסייע לפשר במאבק בין היידישיסטים וה"הבראיסטים" בוועידה.

בשנת 1910 פצח בפעילות פוליטית, והיה ממייסדי מפלגת העם הפולנית (Polskie Stronnictwo Ludowe,‏ PSL).

נומברג, שזוהה עם פעילותם של ה"פולקיסטים" – המפלגה הלאומית היהודית ("ייִדישע פֿאָלקספּאַרטײ"), מיסודם של שמעון דובנוב וישראל אפרויקין – נבחר מטעם המפלגה בשלהי שנות ה-20 לציר בפרלמנט הפולני, הסיים, במקום נח פרילוצקי. ואולם כבר בשנת 1920 התפטר מהסיים, בשל אי-רצונו לוותר על היצירה הספרותית, והוחלף בחיים רסנר.

בשנת 1927 (תרפ"ח) נפטר הירש דוד נומברג ממחלת השחפת, ונקבר בכ"ט בחשוון בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נומברג היה נובליסט, מבקר, בעל טור ופובליציסט נודע. במרכז יצירתו עומד תיאורם של בני-אדם משכבות גיל מגוונות, תוך התמקדות בעניים, בבודדים ובאבודים, אך גם באינטליגנציה ובאנשים צעירים. סיפורו "פליגלמן" השפיע רבות על בני דורו. ביצירתו של נומברג מופיעים תיאורים של מסעות לאמריקה, לארץ ישראל, למערב אירופה ולברית המועצות. נומברג חיבר מספר מחזות – מחזהו "די משפחה" (יידיש: "המשפחה") הועלה על במות ורשה, וילנה, ריגה, ברלין וארצות הברית. בנוסף לכך עסק נומברג בתרגום, וחיבר שירים וקופלטים; כל זאת, כאמור, לצד חיבור פיליטונים ומאמרים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הירש דוד נומברג, ספורים, ורשה: ספרות, תרס"ה-1905.
  • קבץ ספורים לבני הנעורים / מאת ה"ד נומברג, ורשה: האור, תרס"ה.
  • כתבים: חלק ראשון: ספורים וציורים / מאת ה"ד נומברג, ורשה: תושיה, תרע"א-1911 (תרגומים).
  • הירש דוד נומברג, משם לכאן (מהדיר ומתרגם: דוד פור; עריכה: בלהה לוז), נצר סירני: ד. פור, 2011 (‫אוסף יצירות ביידיש מאת ה"ד נומברג בתרגום לעברית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוסמן סגלוביץ, טלאָמאַצקע 13: פון פארברענטן נעכטן, בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1946.
  2. ^ הַצּוֹפֶה, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
  3. ^ ראו: מ. אונגרפלדסיפורי נומברג, דבר, 2 בינואר 1970.