המחוז האוטונומי של ימלו-ננץ

מחוז אוטונומי ימלו-ננץ
דגל סמל
המנון: המנון מחוז אוטונומי ימלו-ננץ
מיקום ימלו-ננץ בפדרציה הרוסית
שפה רשמית	רוסית
עיר בירה	סלחרד
סטטוס פוליטי	מחוז אוטונומי(אוקרוג)
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי של אורל
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי של מערב סיביר
נשיא / מושל	דמיטרי קובילקין
תאריך הקמה	10 בדצמבר 1930
שטח - סה"כ - % מים	ה-5 ברוסיה 750,300 קמ"ר 10.1
אוכלוסייה - סה"כ (2010) - צפיפות	ה-72 ברוסיה 546,100 נפש 0.7 נפש לקמ"ר
אזור זמן	UTC+6
אתר אינטרנט	www.adm.yanao.ru

מחוז אוטונוי ימלו-ננץ (רוסית: Ямало-Ненецкий автономный округ , בתעתיק: ימלו-ננצקי אוטונומני אוקרוג) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח המחוז הפדרלי של אורל.

המחוז הוקם ב-10 בדצמבר 1930, ובשנת 1992 הפך לסובייקט פדרלי של רוסיה.

מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-7 אזורים מוניציפליים.

המחוז נמצא בחלקו הצפוני של מישור הסיביר המערבי. מעל ל-50% משטח המחוז נמצא מעבר לקו הקוטב הצפוני. במחוז תנאים אקלימיים קשים במיוחד. בחורף, הטמפרטורה יורדת עד ל-59 מעלות מתחת לאפס. בקיץ, ייתכנו גלי חום עד ל-30 מעלות.

דמוגרפיה

בערים מתגוררת כ-85% מאוכלוסיית המחוז. בירת המחוז היא סלחרד, בה מתגוררים כ-50 אלף תושבים. יש לציין שבשנת 1959 התגוררו במחוז רק כ-60 אלף תושבים. עם גילוי שדות נפט וגז טבעי החל פיתוח האזור תוך הגדלה משמעותית של האוכלוסייה והקמת ערים חדשות. הערים הגדולות - נובי אורנגוי ונויאברסק הן ערי "גז ונפט" שהוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובהן מתגוררים מעל ל-100 אלף תושבים בסך הכל.

הרוסים מהווים כ-59% מאוכלוסיית המחוז, האוקראינים 13%, הטטרים 5%, ועמי הצפון (ננצי, חנטי) כ-7%. לעמת שנת 1959, חלקו של עמי הצפון באוכלוסיית המחוז ירדה מכ-30% לכ-7%, וזאת למרות שאוכלוסייתם למעשה הוכפלה. זאת עקב נהירה של אנשים ממרכז רוסיה בעקבות פיתוח שדות נפט וגז באזור והקמת ערים חדשות.

כלכלה

כלכלת האזור מתבססת על הפקת נפט וגז טבעי והעברתו למרכזי הצריכה באירופה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המחוז האוטונומי של ימלו-ננץ

ערך זה הוא קצרמר בנושא רוסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.