המערכה באיי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המערכה באיי שלמה
Solomon Islands Campaign.jpg
מפה של איי שלמה המראה את התקדמות בעלות הברית ב-1943 ובסיסים בעלי חשיבות
חלק מ: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה
תאריך התחלה: ינואר 1942
תאריך סיום: אוגוסט 1945
מקום: איי שלמה, גינאה החדשה, דרום האוקיינוס השקט
תוצאה: ניצחון לבעלות הברית
הצדדים הלוחמים
Flag of Japan.svg האימפריה היפנית 

Flag of the United States.svg ארצות הברית
Flag of Australia.svg אוסטרליה
Flag of New Zealand.svg ניו זילנד

Flag of the United Kingdom.svg בריטניה 
מפקדים

Naval Ensign of Japan.svg איסורוקו יממוטו
Naval Ensign of Japan.svg שיגיושי אינואה
Naval Ensign of Japan.svg נישיזו טסוקהארה
War flag of the Imperial Japanese Army.svg היטושי איממורה

War flag of the Imperial Japanese Army.svg הארוקיצ'י היאקוטאקה
 

USNavyFlag-Official.svg צ'סטר נימיץ
Seal of the US Department of the Army.svg דאגלס מקארתור

USMarineCorps.png אלכסנדר ונדרגריפט 
אבידות

80,000 הרוגים
מעל 50 כלי שיט טובעו

1,500 מטוסים הופלו 

10,600 הרוגים
מעל 40 כלי שיט טובעו

800 מטוסים הופלו 

המערכה באיי שלמה היא חלק מהמערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. המערכה החלה עם כיבושם של מספר אזורים באיי שלמה ובאי בוגנוויל הסמוכים לגינאה החדשה על ידי היפנים, במהלך המחצית הראשונה של שנת 1942. לאחר כיבושם, החלו היפנים לבנות בסיסי אוויר ומעגנים באיים, כשמטרותיהם העיקריות היו להגן על אגפה של המתקפה היפנית שהתנהלה באותה עת בגינאה החדשה, ליצור פרוזדור הגנה לבסיסים היפניים ברבאול ובבריטניה החדשה ולהקים בסיסים מהם יוכלו ליירט שיירות אספקה של בעלות הברית מארצות הברית לאוסטרליה ולניו זילנד.

על מנת להגן על נתיבי האספקה וקווי התקשורת שלהם בדרום האוקיינוס השקט, פתחו בעלות הברית במתקפה כנגד היפנים בגינאה החדשה, בודדו את הבסיס הימי ברבאול ותקפו את היפנים באיי שלמה תוך כדי נחיתות בגוודלקנל ובאיים סמוכים ב-8 באוגוסט 1942. נחיתות אלה הציתו סדרת קרבות בין הצדדים, שראשיתה בגוודלקנל והמשכה במרכז ובצפון איי שלמה, באי ניו ג'ורג'יה ובבוגנוויל.

מערכה זו הייתה למלחמת התשה שהתחוללה ביבשה, באוויר ובים, ובסופה הכריעו בעלות הברית את היפנים, בהסבם נזק בלתי הפיך לכוחות הצבא והצי היפנים. בעלות הברית כבשו בחזרה מספר איים מאיי שלמה ואחרים בודדו ועקפו. לאחר מכן השתלבה המערכה באיי שלמה עם המערכה בגינאה החדשה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע אסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה האסטרטגית העיקרית של האימפריה היפנית הייתה הקמת קו הגנה היקפי מסביב לשטחי האימפריה. קו ההגנה נמתח מהודו במערב, דרך איי הודו המזרחית (כיום אינדונזיה) בדרום ועד האיים שבדרום ובמרכז האוקיינוס השקט. על מנת לבסס את שליטתם בנקודות הדרומיות של קו הגנה זה הקימו היפנים בסיסים צבאיים ומעגנים בבריטניה החדשה וברבאול, אותם כבשו בינואר 1942. במרץ ובאפריל החלו כוחות יפנים בהקמת בסיסי אווירי בבוּקה שבצפון בוגנוויל, ובסיס אווירי נוסף ובסיס ימי בדרום האי.

ההתקדמות היפנית אל איי שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1942 פתחו היפנים ב"מבצע מוֹ," תוכנית לכיבוש העיר פורט מורסבי שבגינאה החדשה, ששילבה בין הצי ובין הצבא. המטרה העיקרית הייתה הרחבת קו ההגנה הדרומי והקמת בסיסים שיסייעו להתקדמות האפשרית העתידית אל נאורו, קלדוניה החדשה, פיג'י, האי אושן וסמואה, ועל ידי כך לחסום את נתיבי האספקה בין ארצות הברית לאוסטרליה, דבר שיוביל להסרת האיום מצד אוסטרליה על המוצבים היפנים בדרום האוקיינוס השקט.

כוחות הצי הקיסרי היפני הצליחו לכבוש את טולאגי, אך בשל קרב ים האלמוגים נכשלה הפלישה לפורט מורסבי. זמן קצר לאחר מכן הציבו היפנים חילות מצב במספר איים בצפון ובמרכז איי שלמה. כחודש לאחר מכן איבד הצי היפני המשולב ארבע מנושאות המטוסים שלו במהלך קרב מידווי.

בתגובה לאיום היפני על אוסטרליה החלו בעלות הברית לשלוח חיילים ומטסים רבים לאזור, מתוך כוונה ליישם את התוכנית לכיבוש מחדש של הפיליפינים. לאחר ניצחון בעלות הברית בקרב מידווי הציע גנרל דאגלס מקארתור, שקיבל את הפיקוד על זירת דרום מערב האוקיינוס השקט, תוכנית להתקפת-בזק על רבאול, אותה ביצרו היפנים והשתמשו בה כבסיס לפעילותם באזור. הצי האמריקאי צידד בגישה הדרגתית יותר לכיוון גינאה החדשה ואיי שלמה. את מחלוקת זו יישבו אדמירל ארנסט קינג, המפקד העליון של הצי האמריקאי, וגנרל ג'ורג' מרשל, ראש מטה צבא ארצות הברית, בהחליטם על תוכנית בעלת שלושה שלבים. השלב הראשון היה כיבוש האי טולאגי שבאיי שלמה, השלב השני היה התקדמות לאורך חופי גינאה החדשה והשלב השלישי היה כיבוש רבאול. השלב הראשון, שקיבל את שם הקוד "מבצע מגדל שמירה" (Operation Watchtower), הפך למערכה על איי שלמה.

מהלך המערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלות הברית הקימו יחידה אווירית משולבת, שנקראה "כוח אוויר קקטוס," ובאמצעותה ביססו עליונות אווירית במהלך שעות היום. בשל כך נאלצו היפנים לבצע מבצעי אספקה בחסות החשיכה, להם קראו "תובלת עכברושים" (בעלות הברית כינו זאת "טוקיו אקספרס") דרך מעבר ניו ג'ורג'יה. קרבות רבים נערכו בחשיכת הלילה בין הצדדים בעוד בעלות הברית מנסות למנוע מהיפנים אפשרות להוביל אספקה וחיילים נוספים לאזור. שני הצדדים איבדו כלי שיט כה רבים במהלך הקרב הימי על גוודלקנל עד שהאזור הימי שמצפון לאי גוודלקנל זכה לכינוי Ironbottom Sound ("אגן מצולות המתכת").

הצלחת בעלות הברית במערכה באיי שלמה מנעה מהיפנים לנתק את אוסטרליה ואת ניו זילנד מארצות הברית. מבצע גלגלון (Operation Cartwheel) - התוכנית האסטרטגית הכללית של בעלות הברית למערכות באיי שלמה ובגינאה החדשה - החל ב-30 ביוני 1943, ובסיומו הצליחו בעלות הברית לבודד ולנטרל את בסיס הצי היפני ברבאול ומוטטו את העליונות האווירית והימית היפנית באזור. מצב זה איפשר לבעלות הברית להתקדם, לכבוש מחדש את הפיליפינים ולנתק את יפן ממקורות המשאבים שלהם באיי הודו המזרחית.

המערכה באיי שלמה הגיעה לשיאה במערכה בבוגנוויל, בו התנהלו קרבות עזים עד סיום המלחמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gailey, Harry A. Bougainville, 1943-1945: The Forgotten Campaign, University Press of Kentucky, 2003. ISBN 9780813190471.
  • Morison, Samuel Eliot. The Struggle for Guadalcanal, August 1942 – February 1943, vol. 5 of History of United States Naval Operations in World War II, Little, Brown and Company, 1949. ISBN 9780316583053.
  • Morison, Samuel Eliot. Breaking the Bismarcks Barrier, vol. 6 of History of United States Naval Operations in World War II, Castle Books, 2001. ISBN 9780785813071.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה באוקיינוס השקט

המתקפה על פרל הארבור - קרב האי וייק - הפשיטה על איי מרשל וגילברט - הפשיטה של דוליטל - קרב ים האלמוגים - קרב מידוויי - מבצע RY - המערכה באיי שלמה - הקרב על האיים האלאוטיים - המערכה באיי גילברט ומרשל - המערכה על איי מריאנה ופלאו - המערכה על איי וולקנו וריוקיו