פיתול החגורה הקדמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום פיתול החגורה הקדמי (ACC) במוח האנושי.
תמונת MRI של פיתול החגורה הקדמי

פיתול החגורה הקדמי (ACC) הוא אזור של פיתול החגורה הממוקם בקליפת המוח הלימבית.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתול החגורה הקדמי הוא חלק מהמערכת הלימבית של המוח[1]. הוא מקבל מהתלמוס מידע מעובד אודות גירויים בסביבה[2] ותורם לעיבוד המידע הקוגניטיבי והרגשי[1]. בנוסף, פיתול החגורה הקדמי מקבל מידע מהטגמנטום הגחוני כחלק מהמערכת המזולימבית[3].

פיתול החגורה הקדמי מגיב לחשיבות המוטיבציונית של המצב‏[2]. הוא לוקח חלק בקביעת הערך של תוצאות פעולה מסוימת ביחס למאמץ שנדרש כדי להשיג אותן‏[4].

פיתול החגורה הקדמי מופעל בעקבות עיסוק במטלות סטרופ[5].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתול החגורה הקדמי אינו אחיד באופן התפקוד שלו ובחיבורים שלו לאזורים מוחיים אחרים‏[6]. תהליך עיבוד המידע בפיתול החגורה הקדמי מתבצע באופן נפרד עבור מידע קוגניטיבי ומידע רגשי[1]. היבט זה בא לידי ביטוי גם באופן מבני, בחלוקה לשני אזורים עיקריים על בסיס הבדלי התפקוד בניהם‏[2].

  • פיתול החגורה הקדמי העליון ACcd dorsal Anterior cingulate cortex - אחראי על הפן הקוגניטיבי‏[1] ועל תהליכי קשב[2]. אזור זה מקושר לקליפת המוח הקדם-מצחית[2].
  • פיתול החגורה הקדמי התחתון ACad rostral–ventral Anterior cingulate cortex - אחראי על הפן הרגשי‏[1][2]. אזור זה מקבל מידע מהאמיגדלה[2].

היחסים התפקודיים בין שני אזורים אלו יוצרים את המנגנון הביולוגי לאינטגרציה ההתפתחותית בין סוגי ידע ספציפיים ותהליכי שליטה עצמית בילדות[2]. מנגנון זה יכול להיות אחראי להבדלים בין אישיים בתהליך האינטגרציה הרגשית-קוגניטיבית בתקופת ההתפתחות המוקדמת. הבדלים אלו משקפים תהליכים תורשתיים וסביבתיים[2]. הם משפיעים על יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיתול החגורה הקדמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Bush, G., Luu, P., & Posner, M. I. (2000). Cognitive and emotional influences in anterior cingulate cortex. Trends in cognitive sciences, 4(6), 215-222.‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  3. ^ By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION׳DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
  4. ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  5. ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
  6. ^ Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.‏


Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.