תגובת הילחם או ברח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תגובת "הילחם או ברח" (באנגלית: Fight or Flight; נקראת לעתים "הילחם, ברח או קפא", באנגלית: Fight, Flight or Freeze) היא מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תבנית של שינויים גופניים, כחלק ממנגנון הישרדותי-אבולוציוני, אשר מכין את האדם או את בעל-החיים להתמודד פיזית עם איום או סכנה מיידית.

תגובת מערכת העצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת העצבים האוטונומית אחראית על ויסות פעולות שאינן מכוונות באופן מודע, כלומר אינן נתונות לשליטת התודעה ונמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה (מאחר שהיא תחת שליטת החלקים הקדומים של המוח - המוח הקטן) ועיקר תפקידה לשמור על הישרדות האדם בסביבה משתנה; מצד אחד שמירה על בריאות הגוף, איזון פעילות מערכות הגוף ושימור אנרגיה לאורך זמן (מערכת העצבים הפאראסימפתטית, Parasympathetic) ומצד שני הכנת הגוף לפעילות הישרדותית קצרת זמן במחיר תשלום גבוה (מערכת העצבים הסימפתטית, Sympathetic).

מלבד ויסות הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כגון נשימה ופעילות לב, עיקר אחריותה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית (Parasympathetic) לשמור על איזון מערכות-הגוף כשגרה - על פעילות של שימור, עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה ומין ושל מערכת החיסון.

פעילויות אלה, עם כל חשיבותן להישרדות לטווח ארוך, אינן חשובות במקרה של סכנה הדורשת פעולה מידית, בין שבדרך ההימלטות מפני הסכנה או שבדרך העמידה אל מולה (רעיון זה הינו מקור המושג - "הילחם או ברח").

למען פעולה כזאת, במצב של לחץ או בעיתות חירום אל מול איום פתאומי וקיומי מערכת העצבים הסימפתטית (Sympathetic) אחראית להפעיל את תגובת "הילחם-או-ברח" המנתבת מחדש את מערכות הגוף לטובת ריכוז המשאבים אך ורק במערכות ואיברים החיוניים להכרעתו של המצב על חשבונן של מערכות שיגרה שאינן חיוניות להישרדות המיידית.

הכלי המרכזי שמפעילה מערכת העצבים הסימפתטית למטרה זאת היא מערכת האדרנל, בלוטות הממוקמות על הכליות, שדרך שחרור הורמונים שונים (קורטיקואידים) מביאות לאֶשֶׁד של שינויים קיצוניים בגוף; שינויים בזרימת הדם לטובת שרירי השלד בעבור השגת כוח ותגובה מהירה, הפסקת פעילויות העיכול, התחזוקה התאית והחיסונית, העלאת הדופק, לחץ הדם ורמת הסוכר בדם, כיווץ של כלי הדם בעור למניעת דימום, הרפיה של שרירי הנשימה, הפרשת אדרנלין, הרחבת אישונים ועוד. לאדרנלין גם השפעות מנטליות וקוגניטיביות נרחבות. הוא פוגע בכושר הריכוז ומקשה על חשיבה צלולה ומעמיקה, וכן הוא מחדד את התפיסה החושית וגורם לאדם מודעות גבוהה יותר לתחושותיו הגופניות.

הפעלת יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעלת יתר של תגובת "הילחם או ברח" נחשבת לאחד הגורמים האפשריים להתפתחות דחק-כרוני (Chronic Stress), ולמחלות נלוות אליו כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב שונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.