הסכם אדינבורו (1992)
| האיחוד האירופי |
 ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של האיחוד האירופי |
|
אמנות האיחוד האירופי
הרשות המבצעת
הרשות המחוקקת
הרשות השופטת
מוסדות מוניטריים
|
הסכם אדינבורו או החלטת אדינבורו היא אמנה שנחתמה בדצמבר 1992 בישיבת המועצה האירופית שנערכה באדינבורו, סקוטלנד. ההחלטה נענתה לבקשת דנמרק והעניקה לה אישור לארבע חריגות מאמנת מאסטריכט, בצעד שהיה חיוני לאישורה על ידי דנמרק. ההחלטה דרשה את אישורן של כל המדינות החברות, והיא התקבלה לאחר שדנמרק דחתה את הנוסח המקורי, ואישרה אותו רק לאחר ההחרגות שנעשו במשאל עם שנערך ב-1993. יתר המדינות שחתמו על האמנה המקורית לא נדרשו לעשות כן שוב.
בעקבות סירובה לחתום על האמנה המקורית ב-1992, דנמרק קיבלה ארבעה סעיפים מיוחדים שאפשרו לה לחתום על האמנה החדשה. הסעיפים החדשים נגעו לתחום הכלכלי והמוניטרי, מדיניות הביטחון, התחום המשפטי וכן עניין האזרחות באיחוד האירופי.
ביטול הסעיף שנגע לעניין המוניטרי הוריד למעשה את החובה מדנמרק לזנוח את הכתר הדני לטובת האירו. רעיון ביטול הסעיף המיוחד בנושא זה עלה למשאל עם בדנמרק בשנת 2000 ונדחה על ידי הציבור הדני. ביטול הסעיף בתחום הביטחוני פירושו שדנמרק לא מחויבת לקחת חלק באיחוד המערב-אירופי (שניהל את ענייני הביטחון של האיחוד האירופי). על ידי כך דנמרק לא משתתפת בכל הנוגע לביטחון בהסכמים בינלאומיים של האיחוד האירופי. לפיכך, היא לא לוקחת חלק בהחלטות, פעולות, כוחות בעניינים אלו ולא מהווה חלק בסוכנות ההגנה האירופית. הסעיף שקשור לעניינים משפטיים קובע כי על דנמרק לא חלות חלק מהחובות בענייני הפנים. על פי אמנת ליסבון, דנמרק יכולה להצטרף לתחומים אלו בכל עת שתחפוץ בכך[1]. לבסוף, ביטול סעיף האזרחות קבע כי אזרחות אירופית לא מחליפה אזרחות לאומית; סעיף זה הפך לחסר משמעות כשהוחלט לתקן את הנוסח המקורי בדומה לכך.
סעיף א': אזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוראות חלק ב' לאמנה להקמת הקהילה האירופית הנוגעות לאזרחות באיחוד האירופי מקנות לאזרחי המדינות החברות זכויות נוספות כמפורט באותו חלק. עם זאת, אזרחות זו לא תופסת בשום אופן את מקומה של האזרחות הלאומית בכל מדינה, וזאת ייקבע בהתאם לחוקי אותה מדינה.
סעיף ב': האיחוד הכלכלי והמוניטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרוטוקול להוראות מסוימות הנוגעות לדנמרק המצורף להסכם הקמת הקהילה האירופית, מעניק לדנמרק את הזכות להודיע למועצה על עמדתה ביחס להשתתפות בחלק השלישי של האיחוד הכלכלי והמוניטרי. דנמרק הודיעה כי לא תשתתף בחלק זה.
כתוצאה מהסעיף הזה, דנמרק לא כפופה לכללים הנוגעים למדיניות כלכלית החלים רק על מדינות שכן משתתפות בחלק זה, והיא שומרת על הסמכויות הקיימות שלה במדיניות המוניטרית על פי החוקים והתקנות שלה, כולל סמכויות הבנק המרכזי הדני.
סעיף ג': מדיניות הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לסעיף זה, דנמרק הפכה למדינה משקיפה באיחוד המערב-אירופי. כמו כן צוין כי אין סעיף באמנה האירופית המחייב את דנמרק לקחת חלק באיחוד. בהתאם לכך, דנמרק אינה משתתפת בהחלטות של האיחוד האירופי אשר להן משמעות ביטחונית, אך לא מן הנמנע שיתקיים שיתוף פעולה הדוק יותר הקשור לביטחון.
בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, נערך משאל עם ב-1 ביוני 2022, בו הצביעו רוב של 67% מהדנים בעד ביטול הפטור שהוענק לדנמרק מהמחויבות הביטחונית באיחוד האירופי. [2]
סעיף ד': עניינים משפטיים ופנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנמרק תשתתף בעניינים המשפטיים של האיחוד האירופי על בסיס הוראות סעיף VI של אמנת האיחוד האירופי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
Treaty of Lisbon: Here is what changes!, בארכיון האינטרנט
- ^ Denmark votes to scrap EU defense opt-out, POLITICO, 2022-06-01 (באנגלית)
