וילפריד אדגר ג'נינגס-בראמלי

וילפריד אדגר ג'נינגס-בראמלי (באנגלית: Wilfrid Edgar Jennings-Bramly; ‏1871 – 2 במרץ 1960) היה קצין אנגלי בממשל הקולוניאלי הבריטי במצרים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים. חוקר מדבריות מצרים וחובב בעלי חיים. בשנת 1906 נטל חלק במגעים ובעימות עם קציני האימפריה העות'מאנית על קביעת הגבול בין ארץ ישראל למצרים במפרץ אילת.

ראשית דרכו

וילפריד בראמלי נולד בבריטניה בשנת 1871. בשנת 1891, לאחר שנכשל בניסיונו להתקבל לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, יצא למצרים. שם התמנה למזכירו הפרטי של שליט מצרים הח'דיו תאופיק פאשא. כשהשליט מת בשנת 1892 יצא ברמלי מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל לחקור את האתר עין קדאיס בצד המצרי של גבול ארץ ישראל - מצרים, מערבית למצפה רמון של היום.

בשנת 1896 יסד ברמלי את גן החיות של קהיר בגיזה. בשנת 1897 הוא יצא למדבר לוב שממערב לנילוס לחקור את היישוב ששכן בנווה המדבר סיווה. סיווה היה היישוב המבודד ביותר במצרים, מרוחק כ-560 ק"מ מערבית לקהיר וסמוך לגבול לוב. סיווה סופחה למצרים בידי מוחמד עלי בשנת 1819, ותושבי סיווה הברברים היו קרובים במוצאם ללובים. בהגיעו למקום נכנס למסגד וביקורו של הזר האירופי עורר את חשדם של המקומיים והוא נמלט דרומה לים החולות, למקום מבודד הנקרא עין דאלה. בראמלי לא היה חוקר מלומד, אך שלט בשפה הערבית והמשיך במסעותיו ברחבי חצי האי סיני בלבוש בדואי ודיבר רק בערבית. בשנת 1898 ביקר במכרות אבן הפורפיר במדבר המזרחי. בשנת 1901 סייר בסודאן. בשנת 1905 חזר למצרים.

פרשת אום רשרש

עם שובו למצרים נתמנה על ידי הממשל הקולוניאלי למפקח על חצי-האי סיני מטעם ממשלת מצרים. באותה עת הייתה ארץ ישראל בשלטון עות'מאני ומצרים הייתה כפופה לשלטון בריטניה. ב-10 בינואר 1906 שלחו הבריטים משלחת של חיילים מצרים חמושים, בראשותו של בראמלי, לאום רשרש. בראמלי הגיע לאום רשרש לאחר שקיבל פקודה מהמפקד העליון הבריטי במצרים לבנות תחנות משמר באום-רשרש ובכמה מקומות אחרים בסביבתה. בראמלי הודיע לקולונל רושדי, מפקד חיל המצב הטורקי שישב בעקבה, כי הוא בא לקבוע קו גבול בין האימפריה העות'מאנית לבין מצרים. הקצין הטורקי לא נענה לבקשתו לקביעת קו הגבול, ובראמלי ניסה לקבוע עובדות בשטח וניסה לבנות בקתה באום רשרש. רושדי התמיד בסירובו והודיעו בצורה החלטית כי אום רשרש וטאבה הן תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. תגובותיו הנחרצות של רושדי גרמו לכך שקו הגבול בין מצרים לארץ ישראל יעבור בין רפיח לטאבה ולא בין רפיח לעקבה כפי שרצו הבריטים. בראמלי שב לעיירה נח'ל, מרכזו של חצי-האי סיני, בלא שהצליח להוציא את תוכניתו אל הפועל.

הבריטים הגיבו וב-22 בינואר בינואר שלחו למפרץ אילת ספינת מלחמה מצרית קטנה בפיקוד בריטי ועליה חמישים חיילים מצרים. הספינה עגנה בקרבת אי האלמוגים. למחרת התכוונו החיילים המצריים שעל הספינה לעלות אל החוף בטאבה, אולם הקולונל רושדי, שחייליו הבחינו בספינה, הספיק עוד באותו לילה להעביר לשם יחידה טורקית, שעליה הטיל להתנגד בכוח לעלייתם של המצרים לחוף. הוא פנה למפקד הספינה בקריאה להימנע מכל מעשה תוקפנות. אז הגיע שוב בראמלי לטאבה בדרך היבשה והודיע שלפי פקודת המפקד הבריטי העליון במצרים הוא עומד להציב בטאבה ובאום רשרש את חמישים החיילים המצריים שבספינה. אך לנוכח התנגדותו הנמרצת של רושדי, העדיפו החיילים המצריים שלא להסתכן וירדו לחוף באי האלמוגים. מאוחר יותר, כאשר הסכסוך עלה לשולחן הדיונים שהתקיימו בין בריטניה לטורקיה, שיגר בראמלי חיילים מצריים מסיני לשם הקמת מוצב בקרבת ראס א-נקב (מעבר נטפים של היום), אך הדבר לא צלח, ורושדי מיהר והציב גם שם חיילים טורקים.

הסכסוך הוכרע בסופו של דבר במשא ומתן שהתנהל לסירוגין בקהיר ובאיסטנבול, וב-1 באוקטובר 1906 חתמו הנציגים הטורקים והמצרים על הסכם לפיו חלק גדול של האזור שבין עקבה לרפיח עבר לידי מצרים ובמפרץ אילת התחיל קו הגבול בטאבה, והגיע אל הים התיכון על יד רפיח. הסדר זה צמצם את שטחה של ארץ ישראל שתחת השלטון העות'מאני בכמה אלפי קילומטרים מרובעים, אך אום רשרש נותרה בתחום ארץ ישראל.

במלחמת העולם הראשונה

בעת מלחמת העולם הראשונה, כאשר המערכה הצבאית בין בריטניה לטורקיה התחוללה בחצי האי סיני ובארץ ישראל, צורף בראמלי לצבא המצרי שלחם לצד הצבא הבריטי והענקה לו דרגת לוטננט קולונל (סגן-אלוף). בחודש פברואר נערכה הפשיטה על נח'ל שבמרכז סיני. חיל המשלוח המצרי (באנגלית: (Egyption Expeditionary Force), שבראמלי נמנה עם מפקדיו, נלחם בקרב זה שהוכתר בניצחון והכוח הטורקי נהדף מזרחה לארץ ישראל.

לאחר המלחמה

לאחר עיסוקיו המדיניים וצבאיים פנה בראמלי לפעילות אזרחית. הוא ניהל את גן החיות בגיזה. כמו כן הפעיל עסק של גידול כלבי סלוקי, שהם כלבי רוח אשר צדים בעיקר בעזרת מהירותם וחוש הראייה שלהם, במקום בחוש הריח, ועסק בשיווק כלבים אלה לאירופה. בראמלי תכנן ויזם את בניית העיירה בורג' אל-ערב (בערבית: برج العرب) במדבר המערבי במרחק 45 קילומטרים מאלכסנדריה, שנועדה להיות מרכז לייצור שטיחים. שם בנה את ביתו בסגנון מאורי ונהנה מחייו במדבר בסביבת ידידיו הבדואים שהיו נאמנים לו.

במלחמת העולם השנייה

בעת מלחמת העולם השנייה, כאשר התנהלה המערכה במדבר המערבי וקורפוס אפריקה בפיקודו של רומל התקרב לאלכסנדריה, ארגן בראמלי את הבדואים המקומיים לעזור בהגנת העיר. בראמלי ואשתו סירבו לעזוב את ביתם בהתקרב גייסות רומל. אנשי השבטים הבדואים שאלו אותו האם אין זו העת להתפנות, והוא השיב כי כאשר אשתו תחליט לעזוב רק אז יעזבו. בינתיים חלפה הסכנה כאשר המתקפה הגרמנית נבלמה ליד אל-עלמיין בקרב אל-עלמיין הראשון והגרמנים נהדפו סופית בקרב אל עלמיין השני, בסוף שנת 1942.

שארית חייו

בראמלי המשיך לגור בביתו עד שנת 1951. בשנה זו הודיעה מצרים באופן חד צדדי על ביטול ההסכם האנגלו-מצרי משנת 1936, נקטה בצעדים נגד אנשי הצבא הבריטי ובסיסיהם וגירשה מן הארץ את נציגיה הקולוניאליים של בריטניה. בראמלי ובני משפחתו נכללו במגורשים. בראמלי נאלץ לעזוב את מצרים לאחר 59 שנים ועבר לגור באיטליה בבית השייך למשפחתו בעיר פירנצה, שם בילה את שארית חייו עד למותו בשנת 1960.

קישורים חיצוניים

• פגישה באום רשרש (אורכב 15.10.2013 בארכיון Wayback Machine) באתר אפלטון.
• גורמים גאוגרפיים בהתווית גבול ארץ ישראל - מצרים