חוסה אנטוניו רייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוסה אנטוניו רייס
José Antonio Reyes Calderón.jpg
חוסה אנטוניו רייס במדי סביליה, 2012
מידע אישי
שם מלא חוסה אנטוניו רייס קלדרון
תאריך לידה 1 בספטמבר 1983 (בן 30)
מקום לידה אוטררה שבספרד
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ, קיצוני
מועדוני נוער
1994 - 1999 סביליה
מועדונים מקצועיים*
1999 - 2004
2004 - 2007
2006 - 2007
2007 - 2011
2008 - 2009
2012 -
סביליה
ארסנל
ריאל מדריד
אתלטיקו מדריד
בנפיקה ליסבון
סביליה
86 (22)
69 (16)
36 (7)
102 (8)
24 (4)
66 (5)
נבחרת לאומית
2003 - 2006 ספרד 21 (4)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 19 במאי 2014

חוסה אנטוניו רייס קלדרון (ספרדית: José Antonio Reyes Calderón; נולד ב-1 בספטמבר 1983) הוא כדורגלן ספרדי המשחק במועדון הספרדי סביליה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייס הצטרף לקבוצת הנוער של סביליה בגיל 10. הוא הפגין כישרון רב ובזכות כך שיחק בכל רמות הנוער של המועדון. הוא חתם על חוזה מקצוען בגיל 1999, והוא בן 15 בלבד. רייס ערך את הופעת הבכורה שלו שנה אחת לאחר מכן, כשעלה מספסל המחליפים במשחק מול ריאל סראגוסה. מאוחר יותר הוא זומן לסגל של הנבחרת עד גיל 17 לקראת היורו עד גיל 17.

עם השנים הוא ביסס את מעמדו כחלוץ עם משחק מגוון, ושיחק בעמדת הקיצוני השמאלי או החלוץ השני. הוא הבקיע 22 שערים ב-86 משחקים, שהתפרסו על פני ארבע עונות בסביליה. הוא זכה לפופולריות רבה בקרב האוהדים, מה שהקשה על החלטת נשיא סביליה לשחררו למועדון ספרדי יותר בכיר.

במהלך חלון ההעברות של עונת 2003/2004, הוא חתם בארסנל למרות התנגדותו של מאמן סביליה חואקין קאפארוס. סכום ההעברה היה 10.5 מיליון לירות שטרלינג, אך בהנחה והוא היה זוכה להצלחה רבה בארסנל הסכום היה יכול להאמיר עד ל-17 מיליון.

בספטמבר 2003 רייס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד במשחק מול נבחרת פורטוגל. הוא לא נכלל בסגל הנבחרת לקראת יורו 2004. רייס לא שיחק בנבחרת בעמדת החלוץ שאליה הוא רגיל, כיוון שהמאמן הקודם לואיס ארגונס העדיף להציב בקדמת חוליית את ההתקפה את פרננדו טורס ואת דויד וייה, ומצד שמאל את דויד סילבה. משחקו האחרון (נכון ל-2009) היה במונדיאל 2006 מול נבחרת ערב הסעודית.

רייס ערך את הופעת הבכורה בניצחון 2 -1 על מנצ'סטר סיטי ב-1 בפברואר 2004. במשחקים שלאחר מכן הוא הבקיע מספר שערים: יומיים לאחר הופעת הבכורה הוא הבקיע שער עצמי במשחק גביע הליגה מול מידלסברו, חודש אחד לאחר מכן הוא הבקיע שני שערים בניצחון על צ'לסי בגביע ה-FA (בנוסף לשער ברבע גמר ליגת האלופות) ושערים בשני המשחקים האחרונים של העונה שסייעו לארסנל לשמור על רצף משחקים ארוך ללא הפסד במסגרת הפרמייר ליג.

הוא הבקיע פעמים אחדות שלושער במשחקי הידידות של קיץ 2004. לרייס הייתה השפעה רבה על הפתיחה הטובה של עונת 2004/2005, לאחר שהבקיע בכל אחד מששת המשחקים הראשונים. אולם, לקראת אמצע העונה ולאחר ההפסד באולד טראפורד למנצ'סטר יונייטד, הוא החל להפגין רמת משחק לא אחידה. למרות זאת הוא הצליח לחזור לשחק ברמה מספקת, ובסיום העונה הבקיע שלושה שערים.

בתחילת 2005 דווח כי הוא סובל מגעגועים למולדתו, אף שהוריו ואחיו התגוררו עמו באנגליה. בפברואר 2005 החליטה תחנת רדיו ספרדית למתוח את רייס. בשיחה הבדויה שנערכה עמו התחזה אחד השדרנים לנשיא ריאל מדריד, ושאל את רייס על מעבר אפשרי למועדון הספרדי. לפי הדיווחים רייס אמר כי החיים בלונדון לא עונים על ציפיותיו, וכי הוא ייקדם בברכה אפשרות של חזרה למולדתו. נטען גם כי רייס היה מעוניין לעזוב את ארסנל בגלל "אנשים רעים" הנמצאים שם‏[1].

ב-21 במאי 2005 היה רייס לשחקן השני בהיסטוריה (לאחר קווין מוראן) שמורחק מגמר גביע ה-FA בכרטיס צהוב שני. ביולי 2005 הוא חתם על חוזה חדש למשך שש שנים והצהיר כי הוא "מצפה לקראת עונות רבות מוצלחות במועדון"‏[2].

במהלך עונת 2005/2006 הוא הצטיין במשחקים נגד ריאל מדריד, יובנטוס וויאריאל, ואף עלה כמחליף בהפסד 1 - 2 לברצלונה במשחק הגמר. אולם, באוגוסט 2006 הוא הצהיר על חוסר רצונו להשתתף במשחק מוקדמות ליגת האלופות מול דינמו זאגרב, כיוון שזה ימנע ממנו לשחק בטורניר במדי מועדון אחר וישבש את מעברו האפשרי לריאל מדריד‏[3]. ונגר הדיח אותו מההרכב, ובכך הגביר את חרושת השמועות על כך שהמעבר מארסנל קרוב מתמיד.

ארסן ונגר הגיב בזעם על כך שריאל מדריד משתמש לכאורה בתקשורת בספרד על מנת לקדם את העברתו של רייס, וטען שאין זו הפעם הראשונה שהיא עושה כך. בסיום חלון ההעברות של קיץ 2006, הוסכם בין הנהלות המועדונים על כך שרייס יושאל לריאל מדריד למשך עונה אחת, כאשר בתמורה תשאיל ריאל לארסנל את ז'וליו בפטיסטה לאותה תקופה.

רייס הבקיע את שערו הראשון בבעיטה חופשית במשחק מול ריאל סוסיאדד ב-17 בספטמבר 2006. במשחק האחרון של עונת 2006/2007 ההתעניינות התקשורתית התמקדה בדייוויד בקהאם וברוברטו קרלוס ששיחקו בריאל בפעם האחרונה, אך היה זה רייס שזכה לבסוף במלוא תשומת הלב לאחר שהחליף את בקהאם הפצוע והבקיע שני שערים שסייעו לריאל לנצח 3 - 1 ולזכות באליפות הלה ליגה. ב-8 ביולי 2007 התמנה ברנד שוסטר למאמן ריאל, ובכך גברו הסיכויים שרייס יעבור למדריד באופן קבוע‏[4].

אולם, ב-29 ביולי דווח כי אתלטיקו מדריד קרובה מאוד לצרף את רייס לשורותיה, וונגר אישר את עזיבתו של רייס באופן סופי‏[5]. למחרת עבר רייס את המבדקים הרפואיים והצטרף לאתלטיקו ב-31 ביולי למשך ארבע שנים. הנהלת ארסנל אמורה לקבל תמורת כרטיס השחקן שלו סכום של כ-8.1 מיליון לירות שטרלינג[6]. רייס ערך את הופעת הבכורה באתלטיקו בניצחון 3 - 1 על לאציו במסגרת טורניר אמסטרדם (ארסנל זכתה בטורניר זה). בזמן ששיחק בארסנל הוא זכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר לשנת 2004. עונת 2007/2008 הייתה גרועה מבחינתו, והוא לא הצליח להבקיע ולו שער אחד ב-26 משחקים. ב-8 באוגוסט הודיעה הנהלת בנפיקה ליסבון על החתמתו של רייס בהשאלה למשך עונה אחת. בנפיקה רכשה רבע מכרטיס השחקן שלו תמורת 2.65 אירו, ורכשה את האופציה על יתר הכרטיס תמורת סכום שלא נחשף.

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי בנפיקה במשחק מול פיינורד, ודקה אחת לאחר שעלה מהספסל בעט בכדור שפגע רק בקורת השער. שערו הראשון הובקע במשחק מול ספורטינג ליסבון ב-28 בספטמבר, לאחר מסירה של פבלו איימאר הארגנטינאי. מאוחר יותר באותו שבוע הוא הבקיע במשחק גביע אופ"א מול נאפולי, וסייע לבנפיקה להעפיל לשלב הבתים של הטורניר. ב-23 בדצמבר הוא השלים באופן סופי את מעברו לבנפיקה. אולם בעונות 2010/2009, שב רייס לשחק אתלטיקו מדריד.

בעונת 2010/2009 שיחק באתלטיקו מדריד, וזכה עמה בליגה האירופית ובסופר קאפ האירופי, בו הבקיע רייס את השער הראשון בניצחון 2 - 0 על אינטר מילאנו.

ב-5 בינואר 2012 חתם בסביליה עד ליוני 2015. ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בהפסד 2-1 לראיו ואיקנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה ב-BBC
  2. ^ כתבה ב-BBC
  3. ^ כתבה בסקיי ספורטס
  4. ^ כתבה באתר היורוספורט
  5. ^ כתבה בסקייספורטס
  6. ^ כתבה בסקייספורטס