חסידות דומברובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות דומברובה הייתה חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי מרדכי דוד אונגר, תלמידו של החוזה מלובלין.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי דוד נולד לרבי צבי הירש ומושקיט בערך בשנת תק"ל. בצעירותו היה אצל רבי אלימלך מליז'נסק. היה נוסע גם לרבי ישראל מקוז'ניץ. נישא לחיה שרה, בתו של גביר מטשמלוב. כיהן באדמו"רות בדומברובה (Dąbrowa Tarnowska). נפטר בז' בשבט תרצ"ג. בנו רבי יוסף מילא את מקומו. ילדיו האחרים היו רבי מנחם מנדל (חתן רבי ישראל מסטנביץ), רבי אברהם אלחנן מקאלושין, רבי משה (תק"פ - י"ח בתשרי תרנ"ח, חתן רבי חיים מצאנז) מצפת[1] רבי יחיאל צבי הירש (בערך ה'תק"ע – בערך ה'תר"ם) מטורנא[2], רבי נפתלי חתן רבי יעקב ממעליץ מדז'בנה וחתנו רבי נחום צבי מדרוהוביטש.

רבי יוסף נולד בשנת תק"ס. בגיל 7 היה אצל החוזה מלובלין. נישא לבתו של רבי משה מקוז'ניץ. כיהן כ-20 שנה ברבנות קוז'ניץ. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בדומברובה. חתניו היו רבי מאיר רובין מגלגוב והרב יהודה הרטשטיין-רפפורט. נפטר ב' בחשוון תרכ"ז.

רבי ישראל אלימלך, בנו של רבי יוסף מילא את מקומו בדומברובה ולאחר מכן בדז'בנה (Żabno) אך נפטר לאחר פחות משנה מפטירת אביו. נולד בערך בשנת תק"פ. היה חתנו של רבי יחיאל מקוריץ נכדו של החוזה מלובלין. רבי חיים מצאנז הורה לו להתנהג באדמו"רות. חתניו היו רבי משה מקשאנוב ורבי מאיר מזברוב. נפטר בז' באלול תרכ"ז. שני בניו מילאו את מקומו.

בנו השלישי, רבי מרדכי דוד (תרי"חתרע"ו) היה חתנו של דודו זקינו רבי משה. התגורר לאחר חתונתו אצל חותן חותנו רבי חיים מצאנז ולאחר פטירתו פתח בית מדרש עצמאי בצאנז. בנו רבי בן ציון מילא את מקומו. היה חתנו של רבי משה משינאווא ובזיווג שני של הרב שלום ריינמן מנארול. בנו רבי יעקב יצחק כיהן כאדמו"ר מדומברובה בניו יורק, רב בית הכנסת "בית יוסף" בקראון הייטס. בניו של רבי יעקב יצחק הם רבי בן ציון ממלא מקומו ורבי מרדכי דוד האדמו"ר מבאבוב.

דז'בנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הגדול של רבי ישראל אלימלך, רבי יעקב יצחק מילא את מקומו בדז'בנה. נולד בשנת תקצ"ח. היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. נפטר בשנת תרנ"ב. בניו היו:

רבי אלעזר, בנו של רבי שלום דוד, מילא את מקומו. נולד בשנת תר"נ. היה חתנו של רבי נפתלי מנאווריה ובזיווג שני של רבי אהרן אלימלך מקרוסנה. היה תלמידו של רבי ישכר שלמה טייכטל. בשנת תרע"ט התמנה לרבנות דז'בנה ולאחר פטירת אביו לאדמו"רות בטרנוב. בחשוון ת"ש נלקח לעבודת כפייה. חסידיו רצו למלטו לבונקר בדז'בנה אך הוא סירב לעזוב את טרנוב. תחת השלטון הנאצי ניהל כמעט כל שבת טיש. נרצח בב' באלול תש"ג. ארבעת ילדיו נרצחו איתו.

רבי ישראל בנו של רבי שלום דוד כיהן כרב ואדמו"ר בדז'בנה. היה חתנו של רבי אריה לייב מגריבוב. בשנת תרצ"ד היגר לארצות הברית. נפטר בניו יורק בא' בכסלו תרצ"ז. משפחתו נרצחה בשואה.

דומברובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי ישראל אלימלך, רבי משה אליקים בריעה, מילא את מקומו בדומברובה. נולד בשנת תרי"ג. היה חתנו (פעמיים) של רבי אברהם אבא משנדישוב. כשגדל מילא את מקום אביו באדמו"רות בדומברובה. חתניו היו רבי אברהם מפאקשווניץ והרב אלעזר פרנס. במלחמת העולם הראשונה ברח לקאשוי שם נפטר בכ"א בטבת תרע"ז. נקבר בדומברובה. בנו השלישי רבי יצחק אלעזר, חתן רבי שלמה יעקב מזידיטשוב, מילא את מקומו. בנו השני רבי מאיר כיהן כאדמו"ר מדומברובה בקרקוב.

בנו הגדול רבי נפתלי צבי (ה'תר"םט"ז באב תש"ב), היה חתנו של רבי משה מברדיוב שם כיהן כראש ישיבה ולכן ויתר לאחיו רבי יצחק אלעזר על אדמו"רות דומברובה. נרצח בז'אלין בט"ז באב תש"ב. בניו היו רבי יצחק (חתן דודו הרב אלעזר פרנס), הרב יעקב אלימלך, הרב חיים יוסף, הרב ישראל אהרן (חתן בזיווג ראשון של רבי חיים מטעטש) האדמו"ר מקאשוי ורב קהל עדת יראים במונטריאול, רבי ברוך אברהם מדומברובה-בורו פארק והרב יקותיאל. חתנו היה הרב יוסף שמואל שמעלקע ערליך רב בריגליץ.

רבי נפתלי צבי רובין מדומברובה מונסי עם רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה

ענף נוסף לחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו של רבי יוסף, רבי חיים מאיר יחיאל רובין, כיהן בדומברובה במקביל לרבי משה אליקים בריעה. נולד בכ"ג בניסן תרי"ד (1854). היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. כיהן ברבנות לימנה ולאחר שדודו רבי יוסף זאב עזב את דומברובה עבר לשם וכיהן ברבנות ואדמו"רות במקביל לבן דודו רבי משה אליקים בריעה. נפטר בברלין בשנת תרע"ח.

בניו היו רבי ישכר בעריש (תרנ"ג, 1893 - כ"ח באב תשי"ב, 1952) , האדמו"ר מדומברובה בברלין ובניו יורק, רבי יצחק אייזיק (בערך תרל"ה - ה' בחשוון תש"ג, 1942), האדמו"ר מדומברובה בסיגט (בניו כיהנו בחייו כאדמו"רים לבית זידיטשוב), רבי אלעזר (בערך תרמ"ה - בערך תש"ג) האדמו"ר מדומברובה בדרוהוביץ' ורבי אלכסנדר סנדר ליפא (בערך תר"נ - ד' בטבת תשכ"ד) כאדמו"ר מדומברובה ברומן. מחתניו היה‏[3] רבי אלעזר מירוסלב.

בנו של רבי ישכר בעריש, רבי ישראל כיהן כאדמו"ר מדומברובה במקום אביו. היה חתנו של רבי ישכר בער מקעכניא. בניו מכהנים כיום באדמו"רות: רבי נפתלי צבי במונסי (חתנו של רבי מאיר מקראקס) ורבי בן ציון יהושע אשר בבורו פארק (חתנו של רבי שמואל צבי מספינקא).

קאלושין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי מרדכי דוד, רבי אברהם אלחנן כיהן כאדמו"ר בקוויף ובקאלושין. היה חתנו של רבי קלונימוס קלמן מפאריצק נכדו של החוזה מלובלין ובזיווג שני חתנו של רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. נפטר בד' בטבת תרמ"ג.

בניו היו רבי אבי עזרא זעליג מקאלושין‏[4], חתנו של רבי משה מקארוב, הרב יהושע יחיאל מגרודז'יסק, רבי יעקב יצחק אדמו"ר בקאלושין ובוונגרוב וחתנו רבי אברהם שלום פנחס מוואלברום.

חתנו של רבי יעקב יצחק, רבי נפתלי אריה שפיגל (בן רבי משה) כיהן כאדמו"ר מאוסטרוב-קאלושין בניו יורק. נולד בשנת תרכ"ט. כיהן ברבנות בטשיחוב (מחוז לובלין) ובמנקביד (מחוז שדליץ). בשנת תרפ"ג החל לכהן כאדמו"ר מקאלושין באוסטרובה. בשנת תרפ"ו היגר לארצות הברית שם כיהן באדמו"רות עד פטירתו בכ' בתשרי תש"ט. בנו רבי פנחס אליהו מילא את מקומו. הגיע לארצות הברית בשנת תרפ"ח. התגורר בברונקס ואחר כך בלונג ביץ' שם היה לו בית מדרש. בנו רבי יעקב יצחק ממלא את מקומו.

בנים נוספים של רבי נפתלי אריה כיהנו באדמו"רות בשם אוסטרובה, רבי אלחנן יוחנן בברונקס ורבי משה מנחם בבראנזוויל ובאיסט סייד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בזיווג שני היה חתנו של רבי עמנואל מפשדבורז'. חתניו היו רבי חיים יעקב מאולינוב, רבי יהודה צבי מדולינה, רבי נפתלי חיים מדז'יקוב צפת-ירושלים ואחיינו רבי ישראל אלימלך מדז'בנה.
  2. ^ חותנו בזיווג שלישי של רבי חיים מצאנז. אביו של רבי מרדכי דוד חתנו וממלא מקומו של רבי בנימין זאב רבה של ז'מיגרד. חתנו וממלא מקומו של רבי מרדכי דוד היה רבי אשר ישעיה מגזע גלגוב-צאנז.
  3. ^ וונדר כותב על עוד שני חתנים, רבי מנדל מזידיטשוב ורבי מנשה מרופשיץ.
  4. ^ בנו היה רבי חיים מאיר יחיאל מרדיכוב, חותנו של הרב דב בעריש ריינמן, רבה של נארול ואביו של האדמו"ר מנארול. חתניו היו רבי מנדל מדינוב ורבי נפתלי שפירא שכיהן כאדמו"ר בקאלושין. רבי נפתלי הועבר לגטו קאשטל ומשם למינסק מזוביצק (Mińsk Mazowiecki) שם נרצח.