חסידות צאנז

חיים הלברשטאם מייסד חסידות צאנז

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן ה'תרל"ו) הקימו ששת בניו‏ חסידויות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, אך רובם הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החסידויות של השושלת ועשרות חסידויות שונות הוקמו מהשושלת.

חצרות חסידיות בשושלת צאנז

אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב השושלות נרצחו בשואה. החסידויות בשושלת שקיימות כיום הן:

• חסידות צאנז-קלויזנבורג עם אלפי חסידים.
• חסידות באבוב עם אלפי חסידים.

חסידויות עם מעט חסידים ומורכבות בעיקר מאוהדים ומתפללי בית הכנסת.

• חסידות צאנז-ז'מיגרד
• חסידות סטראפקוב
• חסידות ראצפרט, הוקמה על ידי בנו השישי של רבי חיים, רבי שלום אליעזר הלברשטאם.
• חסידות טשאקאווא
• חסידות גארליץ. הוקמה על ידי בנו החמישי של רבי חיים, רבי ברוך הלברשטאם.

חסידויות שלהן יש רק אדמו"רים ללא חסידים.

• חסידות טשכויב
• חסידות צאנז-גריבוב
• חסידות קשאנוב, הוקמה על ידי בנו השני של רבי חיים, רבי דוד הלברשטאם.
• חסידות ברדיוב

חסידויות שנכחדו הן: חסידות שינאווא, חסידות טשכויב מיסודו של רבי יצחק ישעיה הלברשטאם (בנו השביעי של רבי חיים) וחסידות דוקלא.

שושלת צאנז

כאמור, רבי אהרן בנו של ה"דברי חיים" כיהן כרב ואדמו"ר בצאנז וגלילותיה. לאחר פטירתו בא' באב תרס"ו מילאו את מקומו בניו רבי שלום ורבי אריה לייב. רבי שלום היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. כיהן כרב בפיקלו (הסמוכה לצאנז) וכראב"ד בצאנז. רבי אריה לייב נולד בשנת תרי"ב. בשנת תרמ"א מונה כרבה של גריבוב ובשנת תרס"א נקרא למלא את מקום רבנות אביו בצאנז. צאצאיו המשיכו את מקומו בגריבוב, ממנו יצאה חסידות גריבוב.

לאחר פטירת רבי שלום, מילא את מקומו חתנו רבי ברוך קנר (נינו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם) שעד אז כיהן כרב ואדמו"ר מטשכויב. לאחר פטירת רבי אריה לייב מילא את מקומו בנו רבי מרדכי זאב.

צאצאים נוספים של רבי חיים שכיהנו בצאנז היו:

• רבי יחיאל נתן מברדיוב כיהן משנת תרמ"ה עד שנת תרס"ד כרבה של צאנז-ישן. לאחר שעבר לברדיוב למלא את מקום אביו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי (חתנו של רבי אריה לייב מגריבוב) שהתגורר בפיקלו, עד שנת תרצ"ג אז חזר לברדיוב לכהן כרב במקום אביו שנפטר. חתנו של רבי יחיאל נתן, רבי חנה הירש רובין כיהן אף הוא כ"אדמו"ר מסאטמר" בצאנז-ישן.
• רבי משה משינאווא, בנו של רבי יחזקאל שרגא. כיהן משנת תרס"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ט בצאנז ונקבר ליד סבו הדברי חיים. נכדו של רבי משה, רבי יקותיאל יהודה כיהן אף הוא בצאנז.
• רבי נפתלי צבי הלברשטאם (נכדו של רבי דוד מקשאנוב) וצאצאיו שכיהנו בפיקלו.
• חתנו רבי יצחק טוביה רובין (גזע גלגוב) ובנו רבי אשר ישעיה.
• נכדו רבי מרדכי דוד אונגר (בן חתנו רבי משה) מגזע דומברובה ובנו רבי בן ציון כיהנו באדמו"רות בצאנז.

חסידות צאנז לאחר השואה

לאחר השואה רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם הקים את קריית צאנז בנתניה ובה הקים את מוסדותיו בשם צאנז, אך בציבור החרדי היה מכונה בדרך כלל האדמו"ר מקלויזנבורג, על שמו מקום רבנותו לפני השואה. כמו כן בן דודו, רבי אריה לייבוש הלברשטאם פתח בית כנסת בשם צאנז-דז'ימיגראד. אף הוא בדרך כלל כונה רק בשם דז'ימיגראד. כיום, בציבור החרדי בישראל מקובל לכנות את חסידות צאנז-קלויזנבורג בשם צאנז לבד.

ראו גם

• קריית צאנז
• קריית צאנז (ירושלים)