חסידות צאנז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים הלברשטאם מייסד חסידות צאנז

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו, אפריל 1876) הקימו ששת בניו‏[1] חצרות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, אך רובם הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.

חצרות חסידיות בשושלת צאנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב השושלות נרצחו בשואה. החסידויות בשושלת שקיימות כיום הן:

חסידויות עם מעט חסידים ומורכבות בעיקר מאוהדים ומתפללי בית הכנסת.

חסידויות שלהן יש רק אדמו"רים ללא חסידים.

מלבד חצרות אלו, ישנן עוד חצרות שאדמו"ריהן היו חסידי צאנז, והם ממשיכים את דרכה של צאנז, בהן חסידות סאטמר וחסידות פשעווארסק.

שושלת צאנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן, בנו של ה"דברי חיים", נולד בתקפ"ז בעיר רודניק שבגליציה. נישא לחנה עלקא בת הגביר יעקב מדוקלא, נכד הנודע ביהודה. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש מרימנוב ועוד. בשנת תרי"ז נבחר לרב של צאנז ובהמשך גם לרב הגליל ובו כשלושים עיירות. בתרל"ו החרים אדם שסירב לפסק דין שהוציא בית הדין ובעקבות כך ישב שישה שבועות בבית האסורים. דברי תורתו עסקו רבות בחטא אדם הראשון ובעקידה. העלה באש את כתביו לפני פטירתו. מקצת מדברי תורתו נמצא בספר מגד ארץ לרבי אהרן הלברשטאם (נכד אחיו רבי דוד מקשאנוב). תולדותיו ומכתבים שלו נדפסו בספר קדושת אהרן. נפטר בא' באב תרס"ג.

לאחר פטירתו מילא את מקומו באדמו"רות צאנז בנו רבי אריה לייבוש, שנולד בשנת תרי"ב. בשנת תרמ"א מונה כרבה של גריבוב ובשנת תרס"ג נקרא למלא את מקום רבנות אביו בצאנז. צאצאיו המשיכו את מקומו בגריבוב, וממנו יצאה חסידות גריבוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי מרדכי זאב שכיהן לפני כן בגריבוב.

בן נוסף של רבי אהרן, רבי שלום, היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. כיהן כרב בפיקלו (הסמוכה לצאנז) וכראב"ד בצאנז. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות בצאנז חתנו רבי ברוך קנר (נינו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם) שעד אז כיהן כרב ואדמו"ר מטשכויב.

צאצאים נוספים של רבי חיים שכיהנו בצאנז היו:

  • רבי יחיאל נתן מברדיוב כיהן משנת תרמ"ה עד שנת תרס"ד כרבה של צאנז-ישן. לאחר שעבר לברדיוב למלא את מקום אביו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי (חתנו של רבי אריה לייב מגריבוב) שהתגורר בפיקלו, עד שנת תרצ"ג אז חזר לברדיוב לכהן כרב במקום אביו שנפטר. חתנו של רבי יחיאל נתן, רבי חנה הירש רובין כיהן אף הוא כ"אדמו"ר מסאטמר" בצאנז-ישן.
  • רבי משה משינאווא, בנו של רבי יחזקאל שרגא. כיהן משנת תרס"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ט בצאנז ונקבר ליד סבו הדברי חיים. נכדו של רבי משה, רבי יקותיאל יהודה כיהן אף הוא בצאנז.
  • רבי נפתלי צבי הלברשטאם (נכדו של רבי דוד מקשאנוב) וצאצאיו שכיהנו בפיקלו.
  • חתנו רבי יצחק טוביה רובין (גזע גלגוב) ובנו רבי אשר ישעיה.
  • נכדו רבי מרדכי דוד אונגר (בן חתנו רבי משה) מגזע דומברובה ובנו רבי בן ציון כיהנו באדמו"רות בצאנז.

חסידות צאנז לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השואה רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם הקים את קריית צאנז בנתניה ובה הקים את מוסדותיו בשם צאנז, אך בציבור החרדי היה מכונה בדרך כלל האדמו"ר מקלויזנבורג, על שם מקום רבנותו לפני השואה. כמו כן בן דודו, רבי אריה לייבוש הלברשטאם פתח בית כנסת בשם צאנז-דז'ימיגראד. אף הוא בדרך כלל כונה רק בשם דז'ימיגראד. כיום, בציבור החרדי בישראל מקובל לכנות את חסידות צאנז-קלויזנבורג בשם צאנז לבד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנו השלישי רבי מאיר נתן נפטר בחייו בשנת תרט"ו בגיל 31. והשאיר אחריו בן ובת. בנו היה רבי שלמה אבי חסידות באבוב, בתו הייתה אשת רבי נפתלי ממעליץ. רבי נפתלי היה קרוב משפחתה בהיות רבי מאיר נתן חתנו של רבי אליעזר מדז'יקוב, דודו זקינו של רבי נפתלי.