חיל השלישות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל השלישות
Adjutant Corps IDF Cap Badge.png Tag-shalishut-new.png Flag of the Israeli Adjutant Corps.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל השלישות.
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם אגף כוח האדם
סוג היחידה חיל
בסיס האם מחנה מקלף
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה ינואר 1977
פיקוד
מפקדים מפקדי החיל

חיל השלישותראשי תיבות: חש"ל) הוא חיל הכפוף לאגף כוח האדם של צבא הגנה לישראל. בראש החיל עומד קצין השלישות הראשי (קשל"ר) בדרגת תת אלוף. הקשל"ר הנוכחי הוא תת אלוף שלומי סנדרוסי.

החיל הוא חיל תומך לחימה המופקד על הטיפול במשאב האנושי (משא"ן). תחומי העיסוק של החיל הם כל הקשור למיצוי, פיתוח וטיפוח כוח האדם. קצין השלישות משתייך לסגל המוביל ונמצא בקשרי עבודה שוטפים עם המפקדים והחיילים ביחידה. שליש היחידה מסייע למפקד היחידה באמצעות שליטה בנתוני כוח האדם של המערך הסדיר ביחידה (לעתים גם מערך המילואים), הכולל שיבוצם, קידומם המקצועי, קידומם בדרגות של החיילים ודאגה לטיפול בבעיות הפרט השונות. קצין הקישור אמון על הטיפול במערך המילואים ומייצג את צה"ל אל מול המערך, לכן נמצא בקשר שוטף עם מפקדי היחידות, ולעתים פועל בשיתוף השליש היחידתי. קצין התכנון אחראי על תכנון, פיתוח וראייה עתידית של איוש מערכי כוח האדם. קצין הנפגעים מנהל מעקב אחר טיפול בחללים, בנפגעים ובבני משפחותיהם, מסייע להם בפתרון בעיות מול המערכת הצה"לית ומחוצה לה, ומלווה אותם לאורך תקופת ההחלמה.

בסיס ההדרכה של החיל, בה"ד 11 (בית הספר למקצועות משאבי האנוש), נמצא במחנה צריפין. הבה"ד מרכז בתוכו את כל ההכשרות בחיל. בה"ד זה מיועד לעבור למחנה עיר הבה"דים בנגב, שבנייתו אמורה להסתיים בשנת 2015.

לחיל ישנם 98 חללים. באוקטובר 2013 נחנכה האנדרטה החילית בבסיס תל-השומר.

היסטורית החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל השלישות הוקם בינואר 1977 והוא אחד משלושה חילות שהוקמו בעקבות מסקנות מלחמת יום הכיפורים.

הרקע להקמת החיל היה מלחמת יום הכיפורים שפרצה בשנת 1973 והפתיעה את צה"ל והמדינה כולה. המלחמה נפתחה בהפתעה מוחלטת ולכן נאלץ להתמודד צה"ל עם גיוס מילואים חפוז, בנייה ואיוש של מסגרות ולחימה במספר זירות, דבר שהקשה מאוד על יכולת השליטה בכוחות בהמשך המלחמה.

ועדת אגרנט שהוקמה לאחר המלחמה ציינה כי יש להקים חיל מקצועי ומיומן לטיפול בכ"א בשגרה ובחירום. עוד ציינה הוועדה כי העדר גוף שמרכז את עבודת גורמי המשא"ן ומגדיר נהלים ושיטות עבודה, הליך לקוי בקליטת אנשי המילואים בחירום, עבודה ללא שבצ"ק והעדר פק"ל ונהלים לדיווח כ"א נפגע, אלו הם חלק מעקרי הלקחים שבגינם הוחלט להקים את חיל השלישות.

בשנת 2006, במסגרת תהליך המיזוג של חיל השלישות לתוך חטיבת כוח האדם (חטכ"א) של זרוע היבשה, עליו החליט הרמטכ"ל רב אלוף דני חלוץ, התבצעו הצעדים הבאים:

  • בתאריך 1 בינואר 2006 הוכפף החיל לזרוע היבשה, לאחר שהיה כפוף לאגף כוח האדם (אכ"א).
  • בית הספר למקצועות משאבי האנוש (בה"ד 11) עבר לסמכות ישירה של זרוע היבשה.
  • כעבור חצי שנה, התמזג חיל השלישות עם חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה. בראש החטיבה עמד רחכ"א וקשל"ר (ראש חטיבת כוח האדם וקצין שלישות ראשי), קצין בדרגת תת אלוף. ב-4 בדצמבר 2006 מונתה לתפקיד זה תת אלוף אורנה ברביבאי.

בשנת 2007 החליט הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי להקים מחדש את חיל השלישות ולהכפיפו בחזרה לאגף כוח האדם (אכ"א). בשנת 2008 החל יישום ההחלטה באופן הדרגתי וחטיבת כוח האדם נותרה בזרוע היבשה. בחודש אוגוסט 2011 מונה תא"ל אריה דהן לעמוד בראש החיל.

בשנת 2012 הוחלט לשנות את תג היחידה של חיל השלישות, כך שידגיש את מטרתו המרכזית של החיל - האדם במרכז.

במפקדת קצין שלישות ראשי (מקשל"ר) שוכנים ארבעת ענפי החיל המרכזיים, המשמשים לקשל"ר לצורך ניהולו התקין של החיל:
ענף ביקורת וכשירויות (לשעבר ביקורת אכ"א)
ענף תוה"ם - תורה הדרכה ואימונים
ענף כ"א - כוח אדם
ענף תוב"ם - תמיכה ובקרת המידע

חיל השלישות במלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "קדש" הסתיים בתבוסה של הכוחות המצריים. ברית המועצות וארצות-הברית הפעילו לחץ כבד על ישראל לסגת מחצי-האי סיני. ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, הסכים בעקבות הלחץ של שתי המעצמות לפנות את חצי-האי סיני ואת רצועת עזה בתהליך שהסתיים במארס 1957, אך הודיע שכל סגירה של מצרי טיראן תהווה עילה למלחמה.

מלחמת ששת הימים נפתחה ב-5 ביוני 1967, בבוקר במהלומה אווירית מקיפה של ישראל. בשעות הראשונות של המלחמה תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי בסיסים צבאיים ושדות תעופה במצרים, לאחר מכן בסוריה, בירדן ובעיראק, במבצע שנקרא "מבצע מוקד". תקיפות אלה היוו הפתעה מוחלטת, ולמעשה הכריעו את המלחמה בראשיתה, בהשמידן את עיקר חילות האוויר של צבאות ערב. חיל האוויר הנחית מכה אווירית, בו-זמנית כמעט, על כל שדות התעופה המצריים. שדות התעופה הותקפו פעמים אחדות באותו יום, וחיל האוויר המצרי שותק כמעט לגמרי למשך שארית המלחמה.

במהלך המלחמה כבש צה"ל מידי הסורים את מרבית רמת הגולן. מידי המצרים נכבשו רצועת עזה וחצי-האי סיני, לאחר שהושבו בתום מבצע "קדש". מידי ממלכת ירדן נכבשה הגדה המערבית, ושוחררה העיר העתיקה של ירושלים.

פעילות אכ"א והשליש הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין לקחי כ"א, שהועברו בסיום המלחמה לסגן הרמטכ"ל, מצוין כי פעילות הגיוס הרחבה התבצעה במספר שלבים בזמן ההמתנה למלחמה, גיוס שהכין את היחידות מבעוד מועד ללחימה הצפויה. כמו כן, הופעלו רשתות קריאה שתוחזקו באופן שוטף על ידי סגלי הקישור והגיוס בעוצבות ובימ"חים.

במקביל, עסק אכ"א בהחזרת קצינים ולוחמים ששהו בחו"ל, כדי שיוכלו לסייע בלחימה בגדודים בחטיבות.

תגבורות כוח אדם ניתנו, בדרך כלל, על בסיס הכשרות קיימות של חיילים בחובה וחיילי מילואים, שנותבו מיחידות מעבר והמתנה ליחידות שהיו זקוקות לכוח אדם מקצועי. לרוב ניתנה התגבורת עקב הוספת אמצעים לעוצבות או הקצאת כוח משימה. בעקבות כך, הוחלט כי התגבורות יהיו על-פי קדימות מטכ"לית שתנחה את השלישות הראשית באופן חלוקת החיילים לגזרות השונות.

עם התפתחות הלחימה עסקו סגלי השלישות בהקצאת תגבורות ליחידות בהן היו נפגעים רבים, כגון: יחידות הנדסה שעסקו בפריצה של מכשולי אויב.

אגף כוח האדם הפעיל באמצעות השליש הראשי צוותי הדרכה וסיוע ליחידות המתגייסות, וקבע כי יש להכין ולאמן את הצוותים הללו בעיתות רגיעה, כדי שיהיו מוכנים לתפקידם ביום פקודה.

תחום נוסף שזכה למענה מסגלי השלישות והסעד (מערך הת"ש נקרא בזמנו בשם "סעד") היה הטיפול בחיילים שמשפחתם הייתה זקוקה לסעד, וזאת כדי להמשיך בשגרת החיים עם גיוס אחד מבני המשפחה למלחמה.

לאחר המלחמה הועלה צורך מיידי על ידי הרבנות הצבאית הראשית למסד נוהלי זיהוי חללים ופינוים, מכיוון שתחום זה בלחימה, לקה בחסר. לשם כך נדרש להקים יחידות זיהוי וקבורה שיוכלו לטפל בתחום רגיש זה במסירות ובמקצועיות.

על אף שמלחמה זו היא סמל לניצחון גדול בכל קנה מידה, בתחום הנפגעים נמנו 776 חללים וכ-3,000 פצועים. מערך הנפגעים של צה"ל, שהוא חלק בלתי נפרד מאגף כוח אדם, טיפל באמצעות סגליו הפרושים בחיילות, בפיקודים המרחביים, בעוצבות ובבתי החולים באלפי משפחות.

מלחמת יום הכיפורים - מנוף להקמת חיל השלישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת, וכל גיוס כוחות המילואים בוצע באופן חפוז, דבר שהקשה מאוד על יכולת השליטה במהלך המלחמה, ובהמשך לכך היה קשה לדעת היכן נמצא כל חייל בכל שלב. בעיה נוספת הייתה העברת כוחות מחזית לחזית, שילוב כוחות מיחידות שונות, ויציאה וכניסה של כוח אדם מחזית הלחימה ואליה בלי לעדכן גורם כלשהו. בעיות אלו התעוררו כיוון שעד למלחמת יום הכיפורים לא התבצעה הסדרה של תפקידי קצין השלישות בגדודים ובעוצבות בזמן מלחמה, ולא התבצעה הכשרה המבוססת על תורה כתובה ונהלים (למרות שלקחים מעין אלו עלו גם במלחמת ששת הימים, אם כי לא בחריפות כה רבה.) הבעיות העיקריות שבגינן הוחלט בסופו של דבר להקים חיל מקצועי שיעסוק בארגון, תורה, הדרכה, הקצאת אמצעים ובכוח האדם היו:

  • חסרונו של כוח אדם מקצועי בתחום - אנשי השלישות לא עברו הכשרה מרוכזת, והיו חסרי ניסיון, הן בשגרה והן בשעת חירום, בביצוע המשימות הרבות שהוטלו עליהם במהלך המלחמה. סגלי השלישות לא תורגלו באימונים בנושאים שבהם עסקו בזמן אמת, והם נתקלו בהם לראשונה בחזית רמת הגולן או בסיני באוקטובר 1973.
  • אי־קיומה של תורה שלישותית והגדרות לתפקיד קצין השלישות ומיקומו בעת הקרבות - לא הייתה תורה שלישותית, וגם לא היו הנחיות על־ חייליות, שעל־פיהן יכלו אנשי השלישות לדעת כיצד לפעול בשטח. חוסר האחידות בין היחידות הקשה על ריכוז הנתונים ברמות הגבוהות. כך נוצר 'כאוס' בתחומי השלישות בכל הרמות, בעיקר בשל היעדר בסיס שיאפשר 'שפה משותפת' בין הגורמים השונים.
  • היקפי הגיוס - אנשי השלישות והחיילות השונים לא ידעו כיצד להתמודד עם היקפי הסד"כ (סדרי הכוחות) העצומים שהשתתפו במלחמה. לפני המלחמה לא עלה על דעתם שיהיה צורך בגיוס מיידי מלא, ולכן לא התקיימו שום הכנות לכך. בנוסף לכך, בשל ההתרעה המודיעינית הקצרה, לא היו גורמי השלישות ערוכים במתכונת מיוחדת לקראת הגיוס, ולכן היקפי הגיוס הגדולים 'נפלו על כתפיהם' של סגלי שלישות הסדירים בלבד.
  • נפגעים – התגלו בעיות רבות בזיהוי הנפגעים עקב חוסר ים באמצעי זיהוי ותורה מתאימה של העברת הדיווחים אחר כ"א נפגע.

עם תום הלחימה התברר למפקדים כי עקב חוסר הבהירות ונתוני כוח אדם חלקיים, אין התאמה בין מצבת היחידות לנמצאים בפועל. בהשוואת הרישומים המחייבים התברר כי אלפי חיילים נעדרים לכאורה מיחידותיהם. אי לכך נאלץ צה"ל לערוך מפקד מיוחד כדי לבדוק את מקום הימצאם של החיילים, שרובם הגדול לא נרשם, או צוות שלא כראוי. במקרים מסוימים עברו חיילים בין יחידות ללא שליטה. במקרים אחרים, הנעדרים אכן היו נעדרים, שנפגעו בקרבות או נלקחו בשבי על ידי האויב.

סגלי השלישות במלחמת יום הכיפורים עשו ככל יכולתם על מנת לשלוט, לשבץ ולארגן את הכוח למשימתו אל מול המפקדים , אך היעדר הפקודות, הנהלים והתורה הקשה על העמידה במשימה.

לאור הלקחים הללו, ועדת אגרנט שמונתה לאחר המלחמה המליצה להקים חיל מקצועי – חיל השלישות.

מבצע "עופרת יצוקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בדצמבר 2008 החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, במטרה לפגוע בתנועת החמאס ולהביא לשיפור המציאות הביטחונית של יישובי עוטף עזה בפרט. ותושבי הדרום בכלל; וזאת עקב איום הטילים והקאסמים שהפר את שלוותם במשך יותר משבע שנים רצופות,. היה זה מבחנו הראשון של חיל השלישות, שחזר לא מכבר לשורות אכ"א (אגף כוח אדם), והחל בהטמעת שינויים שיביאו לכשירות מבצעית ומקצועית גבוהה של סגליו, המוצבים בכלל יחידות הצבא.

במהלך המבצע התמודד חיל השלישות עם מספר אתגרים:

  • גיוס חירום - סגלי הקישור והגיוס הפגינו מקצועיות רבה בתהליכי הגיוס והקליטה. גיוס המילואים בוצע במהירות ובמקצועיות רבה. לראיה: שיעורי ההתייצבות הגבוהים מאוד של אנשי המילואים.
  • שליטה בכוח אדם מתפקד ונפגע - חיל השלישות ביצע השתלמויות רבות טרם המבצע בנושאי השליטה בכוח אדם מתפקד ונפגע, ותיקף תורה חילית רלוונטית ומתאימה. במהלך כל המבצע ניכר כי הסגלים שלטו בנתוני כוח האדם ברמה גבוהה.
  • עם תחילת שלב הלחימה הציגו סגלי השלישות בפני המפקדים את נתוני הנפגעים והכוחות המשתתפים במבצע ובכך סייעו בהליך קבלת ההחלטות תוך כדי הלחימה.
  • רווחת הפרט - בהתאם לתוכנית, גויס כוח מילואים מיחידות השלישות המרחבית, ונתן מענה לצורכי החיל באמצעות חלוקת ציוד אישי, ניידות שק"ם וניידות כספים.
  • מערך הנפגעים - כמו בכל מבצע, נדרך המערך לפעילות רחבה סביב העוצבות הלוחמות, בתי החולים והטיפול במשפחות הפצועים והחללים.

חיל השלישות זכה להערכה רבה בקרב מפקדי צה"ל על תרומתו במהלך מבצע "עופרת יצוקה", בזכות נחישות הסגלים והרמה המקצועית הגבוהה בתחום השליטה ובטיפול בכוח האדם המתפקד והנפגע.

תחומי הטיפול של החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל עוסק ברישום טיפול ומעקב אחר כח האדם בצבא.

כח האדם בצבא מורכב בעיקר מחיילי סדיר, מילואים ואנשי קבע. בנוסף יש אזרחים עובדי צה"ל, מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים), וחיילים בשירות ללא תשלום (של"ת).

כל אדם הנמנה עם שורות הצבא באופן כזה או אחר, נרשם על ידי גורמי השלישות במערכת ממוחשבת ובה גם מוזנים פרטיו- פרטים אישיים ונתונים הקשורים לשירותו הצבאי.

בשלבי השירות השונים מעודכנים במערכת שינויים, הכשרות וקידומים שעובר החייל.

בהתאם לנתוני החייל נקבעת משכורתו וזכאויות נוספות.

למעשה גורמי השלישות מלווים כל שלב בשירות הצבאי: גיוס, שחרור, כניסה לקבע, קורסים, תנאי שירות ועוד.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מש"קית ת"ש (תנאי שירות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מש"קית הת"ש אחראית על הטיפול בפרט ביחידה תוך סיוע לחיילים בפתרון בעיות אישיות, סוציאליות וכלכליות הקיימות או עולות במהלך שירותם, על מנת לאפשר את המשך שירותם התקין ביחידה.

הטיפול בחיילים יתבצע על ידי הגשת בקשות סיוע וייעוץ למפקדים ולגורמים מקצועיים בצבא ומחוצה לו העוסקים ברווחת הפרט.

  • תכני ההכשרה: הכשרה לתפקיד מש"קית הת"ש כמסייעת ומיעצת למפקדים בטיפול בבעיות בתחום תנאי השירות של פקודיהם דרך עבודה מול החיילים, תוך מתןכלים מקצועיים, הטמעה וחיזוק המיומנויות הבינאישיות והערכיות שבתפקיד.
  • מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, צריפין.
  • משך הקורס: 10 שבועות (כולל טירונות)
  • אפשרויות קידום:
  1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצינת תנאי שירות.
  2. הדרכה, תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של מש"קיות הת"ש
  • אופי השירות: מגוון רחב של יחידות סגורות ופתוחות גם יחד.

רכזת קישור וגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכזת קישור וגיוס אחראיות על ניהול, הארגון והטיפול במערך המילואים ביחידות צה"ל השונות. רכזת קישור וגיוס היא החוליה המרכזית המקשרת בין צה"ל לבין חיילי המילואים, המהווים מערך חשוב וחיוני בצבא ההגנה לישראל.

  • העבודה משלבת: ניהול מהלך הקשר עם חיילי המילואים ודאגה לשימור ועדכון פרטיהם. כמו כן, ליווי חיילי המילואים למשימות מבצעיות שונות ודאגה לכל בעיותיהם. האחריות לגייס את חיילי המילואים באופן מיטבי ומלא בעת חירום, בצורה המהירה והיעילה ביותר יבטיח את הצלחת המשימה של צה"ל כולו. תפקיד מאתגר ומשמעותי הן לצבא והן לחברה.  

מבצעים בהם השתתפו סגלי הקישור ותרמו להצלחת הדרג המבצעי – "עמוד ענן", "עופרת יצוקה".

  • מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, צריפין.
  • משך הקורס: 7 שבועות (כולל טירונות)
  • שיבוץ וקידום:
  1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש.
  2. הדרכה בקורס רכזות קישור וגיוס – תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של

רכזו קישור וגיוס.

  • אופי השירות: שיבוץ במשרדי הקישור במרחבי הארץ

מש"ק שלישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסייעים לקצין השלישות ומהווים יד ימינו בתחום ניהול והשליטה בכוח אדם ביחידה. מהווים עוגן חשוב בפיתוח החיילים ובקידומה ביחידה.

  • העבודה משלבת: טיפול והעצמת ההון האנושי, כגון: קידום חיילים בדרגות, ניהול תחום הקורסים וההכשרות, מעקב אחרי מאושפזים, נפקדים וכלואים, קליטת שהחיילים מקבלים את זכויותיהם בתנאי שירות ושכר. מש"קי שלישות, הלב של היחידה והחיילים תמיד שמחים בקרבתם
  • מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, צריפין.
  • משך הקורס: 7 שבועות (כולל טירונות)
  • אפשרויות קידום:
  1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש
  2. הדרכה בקורס מש"קי שלישות – תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של מש"קיות השלישות בצה"ל.
  • אופי השירות: יחידות שונות ברחבי הארץ (סגורות ופתוחות גם יחד)

מש"קית מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מש"קית המידע מהווה את הגורם המסייע לבעלי התפקידים ביחידה על ידי הפקת דוחות בתחומי השלישות השונים.

תפקיד מש"קית המידע הוא תפקיד ביצועי, בו חייל שולט במומחיות הפקת דוחות. התפקיד דורש הפגנת יכולות בינאישיות, עבודה מול גורמים רבים תוך מתן שירות איכותי ויעיל.

  • תכני הקורס: להכשיר את מש"קיות המידע לשלוט בתוכן המקצועי של תחום המידע במסגרות השלישותיות של צה"ל בדג"ש על שיפור המיומנויות המקצועיות. ייעוד התפקיד בא לידי ביטוי לאורך ההכשרה כולה באמצעות מתן דוגמאות. הלימודים נעשים בצורה עיונית/מעשית באמצעות מחשבים.
  • מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, צריפין.
  • משך הקורס: 6 שבועות (כולל טירונות)
  • אפשרויות קידום:
  1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש
  2. הדרכה, תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של חיל השלישות.
  • אופי שירות: יחידות פתוחות.

מש"ק/ית נפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד ייחודי העוסק בקשר הישיר עם החיילים הנפגעים ובני משפחותיהם. מהווים יד ימינה של קצינת הנפגעים.

שגרה:

מש"ק/ית הנפגעים מייצגים את צה"ל והחיל/חטיבה בפני הנפגע ובני משפחתן, מסייעים להם בפתרון בעיות הקשורות במערכת הצה"לית ומחוצה לה לאורך תקופת ההחלמה.

מלווים ומטפלים בצורכי חיילים מאושפזים במצב קל בלבד!

מש"ק/ית הנפגעים לוקחים חלק באירועים שמדור הנפגעים מארגן: טקסי זיכרון, נופשי משפחות שכולות, קייטנות בנים למשפחות שכולות וכו'...

חירום:

מסייעים למדור הנפגעים בכל המתבקש בשגרת חירום.

  • מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, צריפין.
  • משך הקורס: 10 שבועות (כולל טירונות)
  • אפשרויות קידום:
  1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש
  2. הדרכה, תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של חיל השלישות.
  • אופי שירות: יחידות פתוחות וסגורות.

רכז מתגייסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד ייחודי העוסק בתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ של המתגייסים לצה"ל אל מול גופים צבאיים ואזרחיים. התפקיד מחייב הבנת חשיבות הקשר הראשוני בין המתגייס למערכת הצבאית ועוסק במתן מענה ושירו למתגייסים ברמת הפרט, תוך מתן שירות אדיב וסובלני, מהן כנציג השירות במרכז המידע והן כרכז מתגייסים בלשכות גיוס.

  • העבודה משלבת: ניהול וארגון בכלל נתוני המועמדים לשירות ביטחון, ליווי בני נוער בהליך המיון הצבאי, נדרשת רמת מקצועיות גבוה, סבלנות, אדיבות ועצמאות בביצוע התפקיד.
  • מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, צריפין.
  • משך הקורס: 7 שבועות (כולל טירונות)
  • אפשרויות קידום:
  1. למתאימות תינתן האפשרות לצאת לקורס קצינות.
  2. הדרכה בקורס רכזי מתגייסים – תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של רכזי המתגייסים בצה"ל והדרכה בלשכות גיוס..
  • אופי שירות: השיבוץ בלשכות הגיוס ברחבי הארץ או בלשכה המקוונת-מרכז מידע. בסיסים פתוחים.

"מסלול ייעודי לקצונה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול כולל הכשרה מקצועית שבמהלכה יועברו השתלמויות והכשרה בתחום המקצוע הרלוונטי לחיל. המסלול כולל טירונות, הכשרה ראשונית, סיפוח ליחידות, הכנה לקורס קצינים, קורס קצינים בבה"ד 1 והשלמה חיילית.

תהליך המיון לאשכול: יום מיונים אחד הכולל הרצאת פתיחה בנושא הקצונה בחיילות השונים. לאחר מכן, מיון קבוצתי הבוחן את יכולות החשיבה, תקשורת בין אישית, עבודת צוות, פיקודיות ועוד. לבסוף נערך ראיון אישי הבוחן את התאמת המועמד לתפקיד ומוטיבציה. במהלך יום המיון תדרג את העדפותייך לחיילות השונים. לכלל התפקידים נדרשת חתימת שנת קבע.

קצין השלישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מהות התפקיד: מסלול הקצונה הייעודי הוא מסלול מהיר ואיכותי לקצונה המשלב במהלכו טירונות, קורס שלישות מקצועי המשלב תכני סדיר וקישור, תקופת התנסות מקצועית (סיפוחים) ביחידות שונות ברחבי הארץ, הכשרת קצונה בסיסית והשלמה חיילית.

מערך הסדיר: ייעוץ למפקד הגדוד/היחידה בתחום משאבי האנוש, שליטה וניהול כוח אדם בשגרה ובחירום, אופי השירות לרוב ביחידות סגורות בעלות סביבה לוחמת דינאמית.

מערך הקישור: מקשר בין צה"ל לבין חיילי המילואים באמצעות תכנון, זימון וביצוע אימונים ותעסוקות מבצעיות אשר מטרתן שמירת הכשירות המבצעית של חילי המילואים בשעת חירום ולחימה. בנוסף המערך אמון על מתן שירות מקצועי לחיילי המילואים ולטיפול בפרט. אופי השירות הוא לרוב ביחידות עורפיות.

  • משך ההכשרה: טירונות+קורס יסוד – 10 שבועות
  • סיפוחים: 3-6 חודשים
  • בה"ד 1 (קורס קצינים) : 10 שבועות
  • השלמה חיילית : 10 שבועות
  • שיבוץ וקידום: יחידות שונות ברחבי הארץ (פתוחות וסגורות גם יחד) שיבוץ

במקצוע זה מאפשר לפקד, להשפיע ולנהל מערך כוח אדם ביחידה ולהיות שותף פעיל בקבלת ההחלטות המשפיעות על הפרט בשירותו הצבאי ועל היחידה כולה. הערות: התפקיד מחייב חתימה לשירות נוסף של שנת קבע.

סמל החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג חיל השלישות הקודם

לרגל 35 שנים להקמת חיל השלישות החליט הקשל"ר אריה דהן לשנות את תג היחידה של החיל השלישות.

צבעי הסמל נותרו כשהיו כדי לשמר את מורשת החיל, אך הספר הפתוח והקלטת הוסרו ובמקומם נוספו 3 דמויות אדם בגווני תכלת ולבן. החרב עם עלה הזית הושארה והיא מסמלת את ההקשר לדרג הנפרס והתמיכה של מערכי השלישות המגוונים. המוטיב המרכזי בסמל החדש הוא דמות האדם, המופיעה במרכז תג היחידה.

קציני שלישות ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמפקד החיל הערות
מתי ניב 7 בינואר 1977 - 3 באוגוסט 1979
דן רז 3 באוגוסט 1979 - 28 בינואר 1983
בני דקל 28 בינואר 1983 - 14 ביוני 1985
אהרון אופיר 14 ביוני 1985 - 7 במאי 1989
ישראל עינב 7 במאי 1989 - 23 באפריל 1993
חיים אשכנזי 23 באפריל 1993 - 10 באפריל 1997
צבי וקסברג 10 באפריל 1997 - 14 ביוני 2001
יוסי פרץ 14 ביוני 2001 - 9 בספטמבר 2005
אורנה ברביבאי 9 בספטמבר 2005 - 12 ביוני 2008 לימים האישה הראשונה בצה"ל בדרגת אלוף, ראש אגף כוח אדם
משה אלוש 12 ביוני 2008 - 8 באוגוסט 2011 לימים רמ"ט אגף כוח אדם
אריה דהן 8 באוגוסט 2011 - 11 באוגוסט2014
שלומי סנדרוסי 11 באוגוסט 2014- קשל"ר הנוכחי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית · המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי