אמצעי הלחימה של צה"ל

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא מעודכן ושגוי בחלקו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אמצעי הלחימה של צה"ל כוללים מגוון רחב של כלי ירי, טנקים, מטוסים, תותחים, כלי רכב קרבים משוריינים ועוד. חלק ניכר מכלי נשק אלו נרכש בחו"ל - בעיקר בארצות הברית. בעבר, ספקית הנשק העיקרית של צה"ל הייתה צרפת. רוב אמצעי הלחימה עוברים שיפורים בסדנות ישראליות.

כללי

ערך מורחב – אמצעי לחימה במלחמת העצמאות

במהלך הקמתו של צה"ל בעת במלחמת העצמאות הנשק שהיה ברשות החיילים היה מגוון מאוד ולא אחיד, זאת עקב המגבלות הקשות על השגת אמצעי לחימה (המנדט הבריטי, האמברגו). חוסר האחידות הפריעה מאוד לתפעול הצבא ונעשו מאמצים רבים להשיג כלי נשק אחידים. במהלך המלחמה נרכשו כלי נשק רבים מצ'כוסלובקיה, שהייתה חלק מן הגוש הסובייטי, ומכרה את הנשק לצה"ל בתמיכת ברית המועצות (בתקופה זו כשליש מהכנסות ממשלות צ'כוסלובקיה במטבע חוץ היו ממכירת נשק למדינת ישראל).

בשנות ה-50 החל בצה"ל תהליך של התעצמות וסטנדרטיזציה של כלי הנשק. בתקופה זו ספקית הנשק העיקרית הייתה צרפת שהיו לה יחסים קרובים עם ישראל.

צרפת הטילה אמברגו על עסקאות נשק עם ישראל עוד לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. כתוצאה מכך, החל צה"ל להשתמש יותר ויותר בנשק אמריקני ופיתוחים של התעשייה המקומית. בשנות ה-70 החלו גם מיזמי פיתוח מקומיים, כאשר הבולט שבהם הוא טנק המרכבה, אך הללו כללו גם פיתוחים בתחום הנשק הקל, התחמושת, כלי הטיס, אלקטרוניקה, טילים ועוד.

בשנות השמונים והתשעים הגביר צה"ל את תהליך הצטיידות בנשק אמריקני חדיש, וזאת במטרה להשיג עליונות טכנולוגית, מתוך הכרה שעליונות טכנולוגית בנשק וציוד על צבאות ערב מהווה מכפיל כוח ובאמצעות עליונות זו "צבא קטן וחכם" יוכל להמוני צבאות ערב.

מאז האמברגו של צרפת בשנות ה-60, החל צה"ל לבסס את הרכש שלו על ארצות הברית, בה הוא יוכל לקנות נשק וציוד צבאי במחיר זול בעזרת כספי הסיוע האמריקניים (FMS). כיום, צה"ל מצויד בנשק רב ואיכותי, הן מייצור עצמי והן מרכש, שרובו מארצות הברית.

אמל"ח זרוע היבשה

אמצעי לחימה של החי"ר

ערך מורחב – נשק קל של צה"ל

רוס"ר M-16A2.

רוס"ר תבור קומנדו, תוצרת תע"ש/IWI. רובה העתיד של צה"ל.

הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: בעיקר M16A2, מקוצר CAR15 ובעיקר M4 ו-M4A1 קרבין (המכונים מקוצר ופלאטופ ועושים בהם שימוש המשרתים בכוחות החי"ר הסדירים). כיום, נמצא צה"ל בתהליך הסבת הנשק האישי של לוחם החי"ר לתבור קומנדו ומיקרו-תבור מתוצרת תע"ש/IWI הישראליות, כאשר ביתר חילות השדה וכוחות המילואים ניתן עדיין למצוא את הגליל . על הרובים ניתן להתקין מסילות פיקטיני שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות אופטיות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, ניתן להתקין מתחת לקנה מטול רימונים 40 מ"מ מדגם M-203.

בנוסף, כל לוחם מצויד במספר רימוני יד הגורמים לפיצוץ בצירוף רסיסים. ישנם גם רימוני הלם ורימוני גז מדמיע.

נשקי המחלקה והפלוגה של כוחות היבשה הם מגוונים. המקלעים העיקריים הם הנגב הישראלי (5.56 מ"מ) והמאג הבלגי הוותיק (7.62 מ"מ). הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 ו מקלע רימונים Mk19. יחידות זרוע היבשה השונות מפעילות גם קלעים וצלפים, שאמונים על פגיעות מדויקות מרחוק. הם חמושים בכוונות טלסקופיות (כגון "טריג'יקון X4" או "נמרוד"), רובי קלעים M16A2E3 ו-SR-25, ורובי צלפים רמינגטון M-24, ו-M82A1 בארט. בסוף 2008 נכנס לשירות רובה H-S Precision Pro Series 2000 HTR שאמור להחליף את הבארט כרובה צלפים לטווחים ארוכים.

כדי להתמודד עם מטרות משוריינות משתמשים בחי"ר במגוון רימונים, רקטות וטילים. יחידות החי"ר בצה"ל מצוידות ברקטות נגד טנקים מדגמי לאו M72 ("זרזיר") ומטאדור "מפצח האגוזים" (המטאדור תוצרת רפא"ל). רקטות הנ"ט הן נשק זול יחסית וקל יחסית לתפעול ולכן מהוות נשק כבד זמין ביותר בשביל לפגוע במטרות כבדות כגון כלי רכב ובניינים. מאחר שטנקי המערכה המודרניים ממוגנים בכבדות, הנשק הייעודי נגדם הוא טילי נ"ט. הללו כבדים ויקרים יותר מרקטות הנ"ט (שכן הם כוללים רש"ק כפול ומנגנון הנחייה) ותפעולם מסובך יותר ודורש הכשרה ארוכה יותר. בצה"ל משרתים כיום טילי הTOW עורב והספייק ("גיל").

כלי רכב יבשתיים

זאב - רכב שטח המשמש לבט"ש.

נגמחו"ן כבד המשמש לבט"ש.

דחפור די-9 התגלה כשימושי במיוחד במלחמה בטרור.

טנק מרכבה סימן 4 - חוד החנית של חיל השריון הישראלי.

ערך מורחב – טנקים של צה"ל

ערך מורחב – נגמ"שים כבדים בצה"ל

ערך מורחב – כלים הנדסיים של צה"ל

בצה"ל יש מספר סוגי רכב:

• רכב לוגיסטי: משאיות, אוטובוסים, מובילי טנקים.
• רכב טקטי: ג'יפים ורכבי שטח, כגון ה"האמר", ה"זאב", הסופה והאביר. רכבים אלה ממוגנים במידה סבירה אך לא נושאים שריון כבד מאחר שהדרישה העיקרית מהם היא מהירות ועבירות שטח. על ג'יפים כדוגמת ההאמר ניתן להתקין כלי נשק כבדים דוגמת מקלעים, טילי נ"ט וטילי נ"מ סטינגר.
• רכב קרבי משוריין (רק"מ): מדובר ברכבים כבדים ומשוריינים, שמטרתם לבצע משימות קרביות תחת אש. הם כוללים נגמ"שים, רכבי הנדסה, טנקים וסוללות ארטילריה מתנייעות.

עיקר הובלת הלוחמים אל שדה הקרב וממנו נעשית בנגמ"שים. לעתים קרובות, בגלל המיגון שמציע הנגמ"ש מתבצעת הלוחמה מתוך הנגמ"שים - שעקב כך נושאים כלי נשק כגון מקלעים, מרגמות ואף טילי נ"ט. הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה-M-113 האמריקני שהגיע ארצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, ולמרות שעבר סדרת השבחות ותוספות מיגון הוא נחשב לנגמ"ש מיושן ופגיע. כדי לענות על הצורך בנגמ"שים כבדים החליטו בצה"ל לנצל טנקים ישנים וטנקי שלל כדי לבנות מהם נגמ"שים כבדים. מטנקי T-55 שנלקחו כשלל מארצות ערב נבנתה האכזרית, נגמ"ש חי"ר כבד המשרת בחטיבות גולני וגבעתי. מנגד, על תובת הצנטוריון בנה צה"ל סדרת נגמ"שים נוספת שכיום כוללת את הנגמחון (ממוגן גחון ומדוגם בתא לוחמים עילי) שמשרת בשטחים ואת הנקפדון (בעל שריון כבד ומיגון עילי) שמשרת בגבול הצפון. נגמ"שים אלו היו במקור רכבי הנדסה אך הוחלפו לטובת הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה ייעודי ומתקדם הממוגן בכבדות ובעל יכולת לשאת כלים הנדסיים רבים. לאחרונה נכנס לשירות בצה"ל נגמ"ש מרכבה נמ"ר חי"ר המבוסס על טנק המרכבה הממוגן בכבדות וחמוש במק"כ M2 בראונינג הנשלט מתוך הכלי.

בחיל ההנדסה הקרבית משרתים מספר כלים כבדים נוספים: הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה קרבית, וכן טנקי גישור, טנקי הנדסה עם מגובים שונים וכלי צמ"ה ממוגנים, כאשר המוכר שבהם הוא ה-D9 - דחפור כבד ומשוריין המשמש לעבודות עפר, ביצורים, הריסת תשתיות אויב ופריצת שדות מוקשים. בעשור האחרון הפך חיל ההנדסה לחלוץ ברובוטיקה יבשתית: החל מרובוטים לסילוק פצצות, עבור ברובוטים למשימות תצפית וכלה בכלי רכב כבדים בשלט רחוק.

חיל החימוש מפעיל טנקי חילוץ ונגמ"שי חימוש, ובעיקר את טנק חילוץ M-88.

כלי הרכב הכבד ביותר ביבשה הוא טנק המערכה. בצה"ל, חיל השריון הישראלי הוא החיל המפעיל את הטנקים. כיום חיל השריון בנוי על טהרת טנקי המרכבה ( סימן 2, סימן 3 ב"ז, וסימן 4) כאשר במילואים משרתים טנקי מגח 6 ו-7.

מחקר מדעי רב בתחום הרק"מ הושקע בנושא המיגון על מנת לספק שרידות מקסימלית לחיילים. ב-1982 הפתיעה ישראל את העולם עם המיגון הריאקטיבי שנחל הצלחה עצומה מול רקטות הנ"ט ואיומי הטנקים בלבנון. ישראל גם פיתחה שריון מרוכב וזכוכית בליסטית, וכיום היא שם דבר בתחומים אלה. החידוש האחרון של ישראל בתחום המיגון הוא מערכת הגנה אקטיבית (APS) לרק"מ בשם "מעיל רוח" (משווקת בחו"ל תחת השם Trophy) תוצרת רפא"ל וג'נרל דיינמיקס - המערכת היחידה מסוגה בעולם שהיא מבצעית והוכחה בשדה הקרב (combat-proven).

ארטילריה

ערך מורחב – ארטילריה של צה"ל

משגר רקטות M-270 MLRS, "המנתץ"

הפעלת הארטילריה בצה"ל מרוכזת בידי חיל התותחנים הישראלי. החייל מפעיל מערכות ארטילריה קניות, בעיקר הוביצרים כגון תותח מתנייע M-109 משופר מדגמי "דוהר" ו"דורס" ותותח הוביצר נגרר M-71 סולתם (שניהם בקליבר 155 מ"מ). החייל מפעיל גם מערכות רקטיות הכוללות את ה-M-270 MLRS "מנתץ" האמריקני החמוש ברקטות מתקנות מסלול תוצרת תע"ש.

בנוסף לארטילריה קנית וארטילריה רקטית מפעיל חיל התותחנים מערכות נוספות, בהם מכ"מים, כאשר החדש והמתקדם ביותר הוא הר"ז. לתצפית ואיכון מטרות מפעיל החיל גם כלי טיס בלתי מאוישים, בהם ה"זיק" ו"רוכב שמיים".

לאחרונה נחשף שיחידת מורן מפעילה טיל נגד טנקים מתקדם (Spike NLOS) בשם "תמוז".

אמל"ח זרוע האוויר

כלי טיס

מטוס הקרב F-16I ("סופה"). המטוס נרכש מארצות הברית במסגרת כספי הסיוע, אך משודרג במערכות ישראליות ייחודיות.

מסוקי קרב מדגם AH-1 קוברה של חיל האוויר הישראלי על רקע מצדה

ערך מורחב – כלי טיס של צה"ל

כיום חיל האוויר הישראלי מבוסס כמעט כולו על כלי טיס אמריקנים, שבהן חלק או רוב המערכות האלקטרוניות משודרגות למערכות תוצרת ישראל. עמוד השדרה של החיל הוא מטוסי ה-F-16 ("נץ ו"ברק") וה-F-15 ("בז") לרבות ה-F-15I ("רעם") לתקיפת מטרות קרקעיות, כאשר אליהם מצטרפים מטוסי ה-F-16I ("סופה"), בעלי טכנולוגיות ייחודיות לישראל והתאמות לטווח פעולה ארוך במיוחד.

טייסות המסוקים לוקחות חלק נכבד בפעילות חיל האוויר, הן בתובלה וחילוץ והן בתקיפת מטרות. מסוקי החיל הם ה-AH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן") לרבות ה-AH-64D אפאצ'י לונגבאו ("שרף") המתקדם ביותר, ה־UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") ו־CH-53 סי סטאליון ("יסעור").

בנוסף מפעיל חיל האוויר כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) מדגמי סרצ'ר 2 ("כוכב לבן") והרמס 450 ("זיק") ואף טילי שיוט.

החימוש של מטוסי ומסוקי הקרב כולל טילים אמריקנים סטנדרטיים דוגמת ה־AIM-9 סיידווינדר וה־AGM-114 הלפייר אך גם טילים ופצצות ישראליות מתקדמות כגון פיתון 5, דלילה ופופאיי מתוצרת רפא"ל.

טילים בליסטיים

ערך מורחב – רקטות וטילים של צה"ל

לצה"ל יש טילים בליסטיים המכונים טילי "יריחו", אשר מסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני. ישראל מקפידה לשמור על עמימות בנוגע ליכולותיה בתחומים אלה.

אמל"ח נגד מטוסים (נ"מ) ונגד טילים

טיל החץ ליירוט טילים בליסטיים

כוחות הנ"מ של צה"ל כפופים לחיל האוויר ומורכבים היום בעיקר מטילי אוויר-קרקע כגון הסטינגר, ההוק והפטריוט המכסים את הטווחים שבין הקצר לבינוני.

צה"ל מחזיק גם בסוללות טילים כנגד טילים. מערכת ה"חץ" מיועדות ליירט טילים בליסטיים בגובה רב באטמוספירה וכיום היא המערכת המבצעית היחידה מסוג זה בעולם. כגיבוי, צה"ל פורש סוללות פטריוט שקיבל מארצות הברית וגרמניה. כנגד רקטות ואיומי קצרי טווח, מפתחת ישראל ביחד עם ארצות הברית מערכת יירוט מבוססת לייזר הנקראת נאוטילוס. המערכת הצליחה בניסויים אך בסופו של דבר לא תהפוך למבצעית בגלל הרבה חסרונות שנמצאו בה. כנגד רקטות קצרות טווח פיתחה "רפאל" את מערכת כיפת ברזל שנקלטה בצה"ל ב-2011 והצליחה ביירוט רקטות גראד שנורו לישראל. כנגד רקטות וטילים בעלי טווח בינוני מפתחת "רפאל" היום מערכת בשם שרביט קסמים.

אמל"ח זרוע הים

ערך מורחב – כלי שיט של חיל הים הישראלי

ספינת טילים מדגם סער 5

חיל הים הישראלי מצויד במערכות שיט משוכללות הכוללות ספינות טילים, סירות משמר וצוללות.

כדי להגן על חופי ישראל מפני מחבלים ומבריחים מפעיל צה"ל ספינות סיור ומשמר קטנות ומהירות. הספינות הוותיקות מדגם "דבור" ו"דבורה" מפנות אט אט את מקומן לספינות מתקדמות יותר מדגמי "שלדג" ו"סופר-דבורה סימן 3". בנוסף לספינות המשמר מפעיל חיל הים ספינות טילים גדולות, המהוות את עיקר כוחו של הצי: ספינות אלה מצוידות בטכנולוגיות מתקדמות וחימושן העיקרי הוא טילים. ביניהן ניתן למצוא את סער-4, סער-4.5 ואת הסער-5 שכוללת מנחת מסוקים (שעליו משרת מסוק העטלף).

בנוסף לסירות וספינות, חיל הים מפעיל צי צוללות קטן. מטרת אמל"ח זה לבצע משימות מודיעין צבאי ועל פי הערכות, גם להוות אפשרות תגובה גרעינית ("מכה שנייה"). בשנים האחרונות הצטייד חיל הים בצוללות חדישות מדגם דולפין שיוצרו בגרמניה ונמכרו לישראל בהנחה.

פיתוח אמצעי לחימה בישראל

ערך מורחב – פיתוח אמצעי לחימה בישראל

לאורך השנים פותחו ושוכללו בישראל אמצעי לחימה רבים, בהתאמה לצורכי צה"ל. בין היתר ניתן לציין את תת-המקלע עוזי, רובי הסער גליל ותבור, ומקלע נגב. פיתוח טנקי המגח ופרויקט המרכבה, ופיתוח טילים ורקטות הנחשבים למתקדמים בעולם. בראשם ניתן למנות את טיל החץ, הטיל הראשון בעולם שפותח כנגד טילים בליסטיים, וכיפת ברזל, טיל נגד רקטות שזכה להצלחה מעל למצופה בהגנה על יישובי הדרום.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל דגש רב על שילוב אלקטרוניקה מתקדמת במערכות הנשק והעברת הצבא לעידן ההיי-טק.

קישורים חיצוניים

• Eight Incredible Technologies Used by the IDF, הבלוג הרשמי של צה"ל
• Five More Incredible Technologies Used by the IDF, הבלוג הרשמי של צה"ל