חיל האיסוף הקרבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל האיסוף הקרבי
Semel asaf.png איסוף קרבי.png Flag of the Israeli Field Intelligence Corps.svg
סמל הכומתה, הדגל ותג יחידת המטה של החיל
"הצופה שלפני המחנה"
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם זרוע היבשה
סוג היחידה חיל
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה אפריל 2000
מקים היחידה אמנון סופרין
פיקוד
מפקדים מפקדי החיל

חיל האיסוף הקרבי (לשעבר חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) הוא חיל בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל, והחדש מבין חמשת חילותיה.

חיל האיסוף הקרבי אחראי על איסוף המודיעין הקרבי ועל מחלקות מודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת הגיס.

תולדות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם הקמת צה"ל נאסף מודיעין קרבי על ידי יחידת "השחר" של הפלמ"ח, אשר שימשה כיחידה מסוערבת שבין היתר אספה מודיעין בשטח האויב.

בזמן מלחמת העצמאות קיים צה"ל תצפיות באזור נגבה וניצנים אשר אספו מידע על הכוחות המצריים, כמו כן עמדו תצפיות לעבר כוחות הלגיון הירדני.

בתקופה שלאחר המלחמה ריכז צה"ל את מאמציו בהקמת גוף מודיעין אסטרטגי ונטש את איסוף המודיעין בשטח.

במלחמת ששת הימים החזיק צה"ל מערכת תצפיות בפיקוד צפון שנתנה מענה מודיעיני על כוחות סוריה ולבנון.

בשנת 1969, עת התחוללה מלחמת ההתשה, נכנס למערך הצה"לי מכשיר המכ"ם "קשת", אשר משדר רחשים על סמך תנועות בשטח. בתחום המודיעיני שלט באזור התעלה איסוף המודיעין הקרבי. איסוף המודיעין התבצע תחת אש וכלל הן תצפיות והן טיסות מודיעיניות. לאחר המלחמה הוקמו נקודות תצפית רבות לאורך התעלה אשר עליהן התבססה רשת המעוזים שקמה מאוחר יותר.

במלחמת יום הכיפורים היה שימוש רחב ב"קשת" ברמת הגולן ואצל כוחות שריון ומוצבים. תוצאותיה של המלחמה כללו בין היתר את ההבנה לגבי הצורך במודיעין שדה יעיל. בדו"ח ועדת אגרנט מצוין כי "קיים צורך במודיעין חזותי... על מנת לאתר באופן מדויק ומפורט את היערכות האויב ופעילותו עד רמת המטרה הבודדת...".

כתוצאה מהבנות אלו ומדו"ח הוועדה, הוקמה בשנת 1974 יחידת תצפיות מטכ"לית (ית"מ) בגזרת רמת הגולן. עם תום מלחמת שלום הגליל ב־1985 התרחבה היחידה, ולאחר התבססות כוחות צה"ל במוצבי רצועת הביטחון, נוספה ליחידה פלוגת תצפיות נוספת בגזרת לבנון.

התרחבות נוספת נעשתה באמצע שנות ה-80. כתוצאה מפרוץ האינתיפאדה הראשונה בשטחי יש"ע, נוצר צורך ביחידות תצפית ניידת. כדי לענות על הדרישה, הוקמו פלוגות שיוחדו לשטחי יהודה ושומרון. הפלוגות צורפו ליחידה המטכ"לית ולחיל התותחנים והיו למעשה הגופים המקצועיים הראשונים שעסקו בתצפית ואיסוף מודיעין בצה"ל מאז ראשית דרכו. במרוצת השנים היוו הפלוגות הללו את השלד לחיל מודיעין שדה. יחידת התצפית של חיל התותחנים פורקה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו.

בשנת 1993 הוקמה היחמ"מ על ידי סגן-אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן-אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש, היום זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל מודיעין. בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תיפקד היחמ"מ כיחידה נבחרת בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ובצידה פעלו פלוגת לבנון של הית"מ באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שני לוחמי יחמ"מ. מאוחר יותר עקב עתירה לבג"ץ בעניין פרסום שמותיהם התגלה לציבור דבר קיום היחידה. לוחמים מפלוגת לבנון של הית"מ נספו אף הם באסון.

באפריל 2000, עקב הבנת הצורך הגובר באיסוף מודיעין קרבי על ידי גופים מקצועיים, והנחיצות לאגד גופי איסוף קיימים במסגרת מאורגנת, הוחלט על הקמת חיל מודיעין השדה במסגרת מפקדת זרוע היבשה בצה"ל. האינתיפאדה השנייה זרזה את תהליך הקמת החיל‏[1].

בימיו הראשונים של החיל היה ערב רב של צבעי כומתות אצל חיילי היחידות השונות (ירוק, שחור, אדום ואחרים, בהתאם לשיוך הפיקודי של יחידת התצפיות הספציפית). בשנת 2003 נקבע כי לכל חיילי החיל תהיינה כומתות בצבע "ירוק בקבוק" (כצבע כומתת חיל המודיעין), שעליהן סיכת מודיעין שדה (מוד"ש), שהחליפה את סיכת חיל המודיעין.

בשנת 2009‏‏‏[2][3] שונה שמו של החיל ל"חיל האיסוף הקרבי". זאת, בעקבות ההחלטה לצמצם את תחומי עיסוקו של החיל לאיסוף קרבי בלבד, והעברת האחריות לחיל המודיעין בכל הקשור להכשרתם של מש"קי המודיעין של יחידות השדה וקציני המודיעין שלהם.

יחידות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האיסוף הקרבי מורכב מחמישה גדודים, הכפופים מקצועית לקצין איסוף קרבי ראשי (קאס"ר) ופיקודית לשלושת הפיקודים המרחביים. חמשת הגדודים מורכבים, באופן כללי, מצוותי לוחמים רגליים ורכובים (לוחמי איסוף), לוחמי היחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות), וכן מפלוגות תצפיתניות המאיישות חמ"לי איסוף.

הכשרת אנשי החיל מתבצעת בבית הספר לאיסוף קרבי (ביסל"ק, לשעבר ביסלמ"ש - בית הספר למודיעין שדה), הנמצא בבקעת סיירים.

סמל יחידת "דיה" של חיל התותחנים, שפעלה בתחילת שנות ה-90 ביהודה ושומרון
סיכת לוחמי יחידת צס"מ ("צוות סיור מודיעין") טרם הקמת חיל מודיעין השדה. בעשור השני של המאה ה-21, זו הסיכה של פלוגת מוביל

פלוגות ייעודיות קיימות בשלושת הגדודים, פלוגות אלו הן פלוגות המורכבות מצוותים רגליים, פעילותן של פלוגות אלו מורכבות ומסווגות יותר מפעילות שאר הפלוגות בגדודים והכשרת הלוחמים בפלוגות אלו ארוכה ומאתגרת יותר. ההגעה לפלוגות אלו היא עם פרופיל 82 לפחות, ומותנית בנתונים אישיים והצטיינות החייל לאורך המסלול והישגיו.

גיוס לחיל האיסוף הקרבי ותפקידים שונים בחיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל האיסוף הקרבי משרתים בנים ובנות בתחומי האיסוף הקרבי, ביחידות התצפית המגוונות והרב-אמצעיות, וביחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות).

תחום האיסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות האיסוף הקרבי (גדודי האיסוף) כפופות לפיקודים המרחביים ופרושות לאורך גבולות המדינה. על לוחם האיסוף לאתר איומים, להתריע עליהם, להכווין גורמי אש ויירוט לשם השמדתם, ובמידת הצורך והאפשרות, גם לסכלם בעצמו.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחם איסוף הוא התפקיד הקרבי העיקרי של לוחמי החיל, במסגרתו עוברים הלוחמים הרגליים הכשרה קרבית במסלול שאורכו שנה, והלוחמים הרכובים מסלול שאורכו שבעה חודשים. המסלול כולל:

  • טירונות חי"ר (12 שבועות) - רובאי 05 ללוחמי האיסוף הרגליים (14 שבועות), רובאי 03 ללוחמים הרכובים, העת"פים והבלונאים.
  • אימון מתקדם רגלי (סייר 07 - 16 שבועות) - באימון המתקדם רוכשים הלוחמים הרגליים תכנים נוספים כגון ניווטים, הסוואה, לוחמת שטח פתוח ובנוי. מסעות הלוחמים הרגליים מאופיינים בנשיאת משקלים על גבם אשר נעים בהדרגה על פי סולם מאמצים עד ל-40% ממשקל גופם.
    • אל"ת רגלי (אימון לפני תעסוקה - 4 שבועות) - ההתמחות באל"ת נעשית לצוותים הרגליים בגזרת פעולתם הייעודית בגדודים ולא בבית הספר לאיסוף קרבי.

שלב זה כולל ניווטים והסוואה מתקדמים יותר, לוחמה ברמה גבוהה יותר, קורסי קליעה שונים, מסעות משקלים, תרגילים מסכמים ומבחנים של כושר, ידע וכושר קרבי.

סך כל אורך הטירונות, אימון מתקדם ואל"ת (לוחם צוות רגלי): תשעה חודשים.

  • אימון מתקדם רכוב/עת"פים/בלונאים (12 שבועות) - נלמדים בו ניווטים, תודעת אויב, והכוונות גורמי אש בצבא.
    • אל"ת רכוב (שבוע) - תקופה בה מתמחה כל לוחם בתפקיד אליו הוא מיועד; במגמת הרכוב לימוד השימוש ברכבים "רקון", "גרניט", "זריז", ו"נגמפופ" לבלונאים לימוד השימוש בבלון תצפית ועת"פים לימוד על עמדות תצפית פנורמיות ותפקיד הלוחם בהן. סך הכל אורך הטירונות, אימון מתקדם והתמחות מקצועית - 25 שבועות (מסלול ללוחם איסוף רכוב/עת"פים/בלונאים).

לאחר סיום המסלול יכול לוחם האיסוף להמשיך לתפקידים פיקודיים: מפקד איסוף, בוגר קורס מכ"ים חיילי בביסל"ק, וקצין איסוף, המשמש כמפקד צוות איסוף, בוגר קורס קציני יבשה בבה"ד 1 במגמת להב והשלמה חיילית בביסל"ק. (קורס מפקדים - שלושה וחצי חודשים; קורס קצינים - תשעה חודשים)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת תצפיתנית של מודיעין שדה

החל מנובמבר 2006, משובצות נשים לתפקידי לוחמות איסוף‏[4]. הן משרתות ב"גדוד איתם", לאחר שבעבר היו שייכות ל"גדוד נשר". עם זאת, רוב הבנות משרתות בתפקידי תצפיתניות ומפעילות מכ"ם ("מוכ"מת"). ההכשרה לשני התפקידים אורכת כחודשיים וכוללת טירונות ברמת רובאי 02 מורחב. בנוסף, מוכשרות בחייל גם מדריכות איסוף קרבי, אשר עוברות גם הן יחד עם התצפיתניות טירונות ב"רובאי 02 מורחב" ולאחר מכן, מתמקצעות בקורס שאורכו 14-18 שבועות בנושאי קשר, תצפית וסיור, תודעת אויב ועוד.

אמצעי איסוף בשימוש חיל האיסוף הקרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב איסוף ותצפית רקון
  • מת"ן - מערכת תצפית ניידת - מערכת תצפית ניידת המשלבת אמצעי ראיית יום, אמצעי ראיית לילה, GPS ומערכת הקלטה‏[5]
  • בלון איסוף Tactical Aerostat Observation System - T.A.O.S[6]
  • בלון האיסוף הילה[7]
  • "רקון" Mobile Autonomous Reconnaissance and Target Acquisition System - STALKER II‏[8]
  • מערכת "ראי מוצק" - "Solid Mirror" - מערכת חיישנים ואמצעי גילוי שמטרתה ניטור והתרעה, והיא מיועדת לשמירה על גבולות ארוכים. הוגי תפיסת "ראי מוצק" זכו בפרס ביטחון ישראל בשנות ה-90.
  • מל"טים[9]

מפקדי החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצין איסוף קרבי ראשי (קאס"ר) (בעבר היה קרוי "קצין מודיעין שדה ראשי" - קמש"ר) הוא קצין בדרגת תת-אלוף. הקאס"ר ממונה על ידי מפקד זרוע היבשה בתיאום מלא עם ראש אמ"ן.

שם תקופת כהונה הערות
אמנון סופרין 2000 - 2003 מייסד החיל
יובל חלמיש 2003 - 2005 שימש כקמנ"ר (קצין מודיעין ראשי באגף המודיעין)
גיא ליפקין 2005 - 2007 מפקד החיל בזמן מלחמת לבנון השנייה
אריאל קארו 2007 - 2009 מפקד החיל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ובהמשך, הקמנ"ר
אלי פולק[10] 2009 - 20012 בתקופתו שינה החיל את שמו ל"חיל האיסוף הקרבי"
גיא בר-לב יולי 2012 -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, האיסוף הקרבי, הצופה לפני המחנה - חיל האיסוף הקרבי ומורשתו, מקאס"ר, יולי 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על גדוד שחף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]