יהודה השבויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע יהודה השבויה של אספסיאנוס
מטבע יהודה השבויה של טיטוס

יהודה השבויה (או הכבושה; בלטינית: IVDEA CAPTA, וגם Judaea Capta) היא סדרת מטבעות הנצחה שטבעו הרומאים לאחר ניצחונם על היהודים במרד הגדול.

תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף ההטבעה והמרכיבים העיצוביים של המטבעות מלמדים על החשיבות שייחסו הרומאים להכנעת יהודה. הראשון בסדרה זו הוטבע בשנת 69, טרם כיבושה הסופי של ירושלים, בימי ויטליוס. בעלות אספסיאנוס לשלטון ברומא בשנת 70, לאחר כיבוש ירושלים וטרם נפילת מצדה, הרודיון ומבצר מִכְוָר, התגברה הטבעה של מטבעות "יהודה השבויה", תוך שימוש במטבעה הראשית ברומא ובמטבעות העזר הנוספות ברחבי האימפריה, כגון בלוגדונום. טביעת מטבעות יהודה השבויה המשיכה בימי טיטוס, בנו של אספסיאנוס, ודומיטיאנוס. הטביעה נפסקה בשנת 80, כעשר שנים לאחר הניצחון. גם אגריפס השני, שמלך בחסות הרומאים, טבע מטבעות משלו של יהודה השבויה. מטבעות יהודה השבויה נטבעו בזהב, כסף וברונזה. מטבעות הזהב נטבעו במטבעה הראשית ברומא, בעוד מטבעות הכסף נטבעו במטבעות העזר בערים הראשיות ומטבעות הברונזה נטבעו בערי הפרובינציות השונות.

דימויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבעות, שנועדו להכריז ולפאר את הניצחון על היהודים המורדים כללו, בדרך כלל בצד שמאל, דמות של חייל רומי מצויד וחמוש, בשלל מגנים רומחים וקסדות, וניצב המסמל את הכוח הצבאי של האימפריה המנצחת; ליד החייל, הוטבעה ברוב המטבעות, בדרך כלל בצד ימין, ישובה ורכונה לצידו, ובדרך כלל גבה אליו, דמות מוכנעת, שנראית ברוב המטבעות כאישה, המסמלת את האומה המנוצחת. אל שתי דמויות אלו הוספו ברוב שלל המטבעות דימוי הדקל, שמסמל את יהודה, בהיותו שכיח בנופה, או בצד ימין של המטבע, כנהוג, הוטבע דיוקנו של הקיסר אספסיאנוס ואחר של שליטים נוספים, והכיתוב "יודיאה קאפטה" – "יהודה השבויה".

טיפוס נפוץ אחר כלל בצידו האחד את דיוקן הקיסר (לרוב אספסיאנוס) ותאריו. בצידו השני של המטבע הופיעה ויקטוריה, אלת הניצחון, כשהיא חורטת על מגן את המילים "יהודה השבויה" בלטינית. מטבע מדגם זה הוטבע בקיסריה, אז בירת פרובינקיית יהודה, בימי שלטון אספסיאנוס וטיטוס בנו.

מרכיבים ממטבע "יהודה השבויה" הוטבעו גם במטבע מזויפת נודעת בספרות המחקר בשם יהודה הימית. המטבע שנוצרה במאה ה-19 עוצבה כקדומה וכביכול כמציינת את ניצחון הצי הרומי בקרב ימי ליד העיר יפו בשנת 67 והכילה את הכיתוב IVDAEA NAVALIS (יהודה הימית) או VICTORIA NAVALIS (הניצחון הימי). על שם המטבע נקרא בתקופת המנדט רחוב "יהודה הימית" ביפו.

ייצוגיה בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריח קרמיקה מעוטר בדמות "יהודה השבויה" בבית ביאליק ברחוב ביאליק בתל אביב
ולצדו אריח נוסף ובו "יהודה המשוחררת"

הביטוי "יהודה השבויה" בעברית וברומית נכח בספרות העברית והיהודית לדורותיה כחלק מהזיכרון הקיבוצי האוניברסלי והלאומי. בהגות הציונית ובאמנות שהושפעה ממנה, נתפס הביטוי כבעל משמעות, ועל כן נוצרו בה דימויים אמנותיים שאיזכרו את "יהודה השבויה" והיפכו אותה ל"יהודה המשוחררת"; כך למשל באריחי קרמיקה שנוצרו במיוחד עבור בית ביאליק בתל אביב כאשר נבנה במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 או בפסלו של אברהם מלניקוב "יהודה המתעורר" (1925).

לאחר הקמת המדינה, הונפקו מספר מדליות שמרכיבים בהן נלקחו ממטבעות "יהודה השבויה". בשנת 1958, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות את מדליית עשור לחרות ישראל, שבצִדה האחד העתק של המטבע "יהודה השבויה" מוקף בשלשלאות ובכתובת העברית "גלתה יהודה" עם התאריך העברי "תל"א". מצדה האחר של המדליה מופיע העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה נושאת אלומת שיבולים ומעברו האחר גבר הנושא על כתפו מעדר. המילים "Israel Liberata" ("ישראל המשוחררת" בלטינית) ו"ירושלים" משולבות באיור, ומסביבו מופיעה הכתובת "עשור לחרות ישראל", עשרה כוכבים בני שישה קודקודים (דומים למגני דוד) והתאריך העברי "תשי"א". את המדליה עיצב אוטה וליש על-פי הצעה של ליאו קדמן. המדליה נוצקה בזהב בעשרת אלפים עותקים, אולם הביקוש לה עלה על מספר העותקים המוצע, ולפיכך הוחלט להנפיק גרסה נוספת שלה.

הגרסה השנייה (ראו תמונה) שונה במידה ניכרת מן העיצוב הראשון. מעצבי הגרסה השנייה היו גרד רוטשילד וזאב ליפמן מ"סטודיו רולי". הם בחרו גרסה אחרת של המטבע הרומי הקדום מבין הגרסאות המוכרות, ושינו במקצת את הכתובת שמסביבו. בגרסתם מופיעה הכתובת "יהודה השבויה" עם התאריך העברי "ג'תת"ל" באותיות עבריות. בחלק מההנפקות מופיעה גם הכתובת "Judea Captive 70 C.E" באנגלית. מצדה האחר של המדליה בגרסת "סטודיו רולי" מופיע עץ תמר, מעברו האחד אישה מניפה תינוק ומעברו האחר גבר כורע ושותל עץ. האיור אינו כולל כתובות, אולם מסביב לו מופיעה הכתובת "ישראל המשוחררת" עם התאריך העברי "תש"ח" והכתובת "Israel liberated 1948" באנגלית, או בהנפקה אחרת: "Israel liberata" בלטינית ו"עשור לחרות ישראל תשי"ח".

הפסל אברהם מלניקוב יצר בהשראת "יהודה השבויה" את הפסל "יהודה המתעורר" , הניצב כיום בפארק הלאומי, ברמת גן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליק מישורי, שורו הביטו וראו - איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, חלק ג', פרק ח', תל אביב, הוצאת "עם עובד" - ספריית אופקים, תש"ס-2000,
  • אליעזר מורב, Judaea Capta מדליית השחרור, תל אביב: תשע"א 2011.
  • איתמר עצמון, שבויה ומושפלת, מתוך המדור "הצד השלישי של המטבע" בירחון ההיסטורי סגולה, יולי 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]