אוטה וליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוֹטֶה וָלִישׁ
Otte Wallish1.jpg
אוטה וליש
שם לידה Otte Wallisch
תאריך לידה 1906
מקום לידה חבל הסודטים
תאריך פטירה 1977 (בגיל 71)
מקום פטירה ישראל
לאום יהודי, ישראלי
תחום יצירה גרפיקה, ציור
קליגרפיה
יצירות ידועות דאר עברי
אוטה וליש בעבודתו
בול "דאר עברי", בעיצובו של אוטה וליש, בערך נקוב של 50 מיל. בבול השתמשו ב-16 במאי 1948, ז' באייר ה'תש"ח (לפי החותמת שעליו), יומיים לאחר קום המדינה
מגילת העצמאות אותה עיצב ויצר אוטה וליש

אוֹטֶה (אוטו) וָלִישׁ (לעתים ואליש; Otte (Otto) Wallisch או Wallish;‏ 25 באפריל 190615 במאי 1977) היה מעצב גרפי ישראלי שעיצב חלק ניכר מהסמלים הבולטים של מדינת ישראל, בהם כתיבה קליגרפית של מגילת העצמאות, מטבעות, שטרות, מדליות, בולים, כרזות.

בעל משרד פרסום וחבר ועד האיגוד הישראלי לפרסום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליש נולד בשנת 1906 בעיר זנוימו (Znojmo) שבאוסטרו-הונגריה (ולימים בצ'כוסלובקיה; כיום באזור דרום מוראביה שבצ'כיה). שירת בצבא הצ'כוסלובקי ולמד במכללת וינה‏[1]. נישא להלי וייסנשטיין‏[2] והעפיל לארץ ישראל בשנת 1934, במסגרת העלייה החמישית, ואשתו הצטרפה אליו שנה לאחר מכן. לזוג נולדו בן ובת, והם התיישבו בהרצליה, בבית שעוצב בסגנון הבאוהאוס.

בשנת 1934 פתח וליש סוכנות לפרסום בתל אביב[1] וב-1936 פתח בנחלת בנימין בתל אביב סטודיו לגרפיקה (שכיום הוא אתר שימור היסטורי). הסטודיו שימש כמרכז עבור הש"י (שירות הידיעות (מודיעין) של "ההגנה").

וליש תכנן וביצע תערוכות בולאיות שונות בישראל ובארצות וערים בעולם כדוגמת ניו יורק[3], אמריקה הלטינית[4], וינה[5] ועוד.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגילת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליש היה אחראי על הקליגרפיה של מגילת העצמאות. דוד בן-גוריון לא הקריא מהמגילה במעמד הכרזת העצמאות בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, אלא מטיוטה שהודפסה במכונת כתיבה, כיוון שוליש הספיק לכתוב רק את חלקה התחתון של המגילה, בשל המחלוקת על נוסח הכרזת העצמאות שטרם הוכרעה ברגעים הללו‏[6]. לכן המגילה הייתה עשויה משלושה ריבועי נייר קלף תפורים ולאחר הטקס היא נתפרה אל החלק בו חתמו חברי המועצה‏[7].

וליש היה אחראי גם על עיצוב היכל העצמאות במוזיאון תל אביב הראשון (שדרות רוטשילד 16, תל אביב) לקראת טקס הכרזת העצמאות‏[8][9].

בולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליש יצר את סדרת הבולים הראשונה, "דאר עברי", שהנפיקה מדינת ישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות[10]. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, כוללת תשעה בולים שונים בערכים שונים ובשני גדלים. מאחר שבזמן הדפסת הבולים עדיין לא נקבע שמה של מדינת ישראל, הוחלט שהם יישאו את הכיתוב "דאר עברי". האפשרויות האחרות לכיתוב על הבולים היו "ארץ ישראל" או "יהודה".

נושא הסדרה מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה, בין השנים 129 לפנה"ס ל-135 לספירה, מתקופת ממלכת החשמונאים עד דיכוי מרד בר כוכבא. המטבעות נועדו לסמל את מאבקו של העם היהודי למען ריבונות בארץ ישראל ולמען חופש של עם ישראל.

לאחר סדרת הבולים מקום המדינה, המשיך וליש לעצב בולים במהלך השנים עבור נושאים שונים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה עיצב ואליש את סדרת מועדים הראשונה (סדרת בולים שמונפקת מאז באופן סדיר לקראת חגי תשרי), גיליונית הזיכרון הראשונה של ישראל ("תבול"), סדרת דואר אוויר הראשונה, ובול הנגב. לאחר מכן עיצב וליש בולים שעסקו במגוון נושאים, כגון "שנת הפליט העולמית"‏[1] (1952), "בולי זיכרון"‏[11] המציגים את מפרץ חיפה, הר הכרמל וסמל העיר חיפה, בולי יום העצמאות‏[12] ובולים נוספים‏[13].

מטבעות ושטרות כסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליש היה הגרפיקאי שעיצב את מטבעות הפרוטה הישראליים. יחד עם ליאו קדמן וחנן פאבל מ"החברה הנומיסמטית בישראל". את תרשימיהם אישר שר האוצר, אליעזר קפלן[14].

וליש עיצב את המדליה הממלכתית הראשונה של מדינת ישראל, מדליית עשור לחרות ישראל. את המדליה הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בשנת 1958, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. בצִדה האחד העתק של המטבע "יהודה השבויה" מוקף בשלשלאות ובכתובת העברית "גלתה יהודה" עם התאריך העברי "תל"א". מצדה האחר העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה נושאת אלומת שיבולים ומעברו האחר גבר הנושא על כתפו מעדר. המילים "Israel Liberata" ("ישראל המשוחררת" בלטינית) ו"ירושלים" משולבות באיור, ומסביבו מופיעה הכתובת "עשור לחרות ישראל", עשרה כוכבים בני שישה קודקודים (דומים למגני דוד) והתאריך העברי "תשי"ח".

מלבד מטבעות, וליש עיצב באוקטובר 1948 שטרות של 50 ו-100 מיל, המתארים את רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא[15].

כרזות וסמלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וליש יצר מספר כרזות וסמלילים בולטים עבור חברות שונות, בהם הסמלילים של החברות "תנובה" ו"אסם".

כמו כן יצר כרזות‏[16], ובהן כרזות בנושא חלוציות, כדוגמת כרזת מפעל "בצרון" בשנות ה-30 ובה חלוץ האוחז בידו האחת רובה ובשנייה חרמש ומגן על היישוב העברי. בכרזה סיסמה הקוראת בגרמנית: "להגנה - לביטחון, ולבניין"‏[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בול שנת הפליט העולמית, באתר התאחדות בולאי ישראל.
  2. ^ ראו אוטה והלי וליש מודיעים על נישואי בנם, מעריב, 7 ביולי 1967 (מודעה).
  3. ^ תערוכת בולינו תערך בניו יורק, מעריב, 28 בפברואר 1958
  4. ^ בולי ישראל יוצגו באמריקה הלאטינית, מעריב, 3 בינואר 1958
  5. ^ תערוכות ניידות של בולי ישראל, מעריב, 2 במאי 1958
  6. ^ Wallish and the Declaration of Independence Jerusalem Post, 1998 (republished on Eretz Israel Forever) (באנגלית)
  7. ^ מגילת העצמאות, מוזיאון ישראל באתר YouTube
  8. ^ טלי לוי, לין, טקס שחזור הכרזת העצמאות בתל אביב, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
  9. ^ קריאת מגילת העצמאות וסידור המקום לקראת הטקס
  10. ^ טלי לוי, לין, היום לפני 62 שנה: הודפסה סדרת הבולים הראשונה של ישראל, באתר הארץ, 13 במאי 2010
    איתמר עצמון, בולי דואר עברי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  11. ^ "תבא" 1952, באתר התאחדות בולאי ישראל
  12. ^ בולי "יום העצמאות" של ישראל, מעריב, 1 במרץ 1957
  13. ^ החריף הסכסוך סביב בולי התנ"ך, מעריב, 21 בנובמבר 1958
  14. ^ קטלוג שטרות ומטבעות, באתר בנק ישראל
  15. ^ שטרות 50 ו100 מיל, באתר בנק ישראל.
  16. ^ כרזות בנושא ציונות בהן מספר מכרזותיו של אוטה וליש
  17. ^ ציונות בראי הזמר והסמל: חלוציות כמחויבות לאומית, באתר משרד החינוך