תמר (עץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתמר
Phoenix dactylifera2.jpg
תמר מצוי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דקלאים
משפחה: דקליים
סוג: תמר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phoenix
תמר
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 52 ג'
קלוריות 107 קק"ל
חלבונים 1.3 ג'
פחמימות 26.9 ג'
פחמימות זמינות 23.8 ג'
שומן 0.1 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמין A 3 מק"ג
ויטמין B1 0.05 מ"ג
ויטמין B2 0.06 מ"ג
ויטמין B3 1.2 מ"ג
ויטמין C 12 מ"ג
ברזל 0.3 מ"ג
סידן 21 מ"ג
אשלגן 350 מ"ג
נתרן 6 מ"ג
סיבים תזונתיים 3.1 ג'

תמר או תומר (שם מדעי: Phoenix) הוא סוג של עצי פרי גבוהים וזקופים ממשפחת הדקליים. בתנ"ך מופיע שם העץ כתֹּמֶר ואף כתָּמָר.

האדם מוצא שימוש לכל חלקיו של עץ התמר: העלים משמשים כגג לסוכות (הן בחג והן אצל נוודים במדבר) הפירות לאכילה ולהכנת יין תמרים ודבש תמרים, סנסיני התמר (שעליהם תלויים הפירות) משמשים לטאטוא וקליעת סלסלות, הגזע משמש לבניין וקירוי ואף ניתן להשתמש בו כשוקת לצאן, לאחר שתוכו מרוקן. הזן "דרי" ידוע בלולבים המהודרים שלו, המשמשים למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות.

מטע התמרים הגדול בישראל נמצא בקיבוץ טירת צבי, בעמק בית שאן. גם בעמק הערבה יש מטעי תמרים גדולים. כיום רוב היצוא של תמר מהג׳הול גדל בבקעת הירדן כ-20 אלף דונם, הם ידועים באיכות הגבוהה שלהם.

פרי התמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי התמר נאכל לח או יבש, טעמו מתוק מאוד וצורתו מאורכת. הסירופ המופק ממנו נקרא סילאן ומשמש בעיקר לתיבול מנות אחרונות ועוגות. איסוף הפירות מהעצים נקרא "גדיד תמרים".

פרי התמר לא נזכר במקרא. הפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש" השביעי שבשבעת המינים כדבש תמרים.

ישנם זנים שונים של תמרים, רובם יובאו (הוברחו) לארץ מעיראק, על ידי בן ציון ישראלי מקבוצת כנרת. בין הזנים נמנים הברהיתמרי - התמר הצהוב, חיאני - תמר לח בצבע אדום, והמג'הול - תמר גדול ממדים, יבש, הזן החשוב ביותר מבחינה מסחרית. עוד זנים הקיימים בארץ: דקל נור, חלאווי, חדראווי, זהידי, דרי ואמרי.

בישראל מגדלים מטעי תמרים כגידול מסחרי רק לאורך השבר הסורי-אפריקאי, מבקעת כנרות בצפון ועד לדרום הערבה. כעץ נוי נפוץ התמר בכל רחבי הארץ. בשנת 2005 הונבט בישראל גלעין תמר שנמצא בחפירות במצדה‏‏, כנראה בן הזן הנכחד "תמר מדבר יהודה" [1]. העץ גדל בעציץ עד שבשנת 2011 הגיע לגובה של כ-2.5 מטר וניטע בקיבוץ קטורה[2]. זה היה, נכון ל-2012, הזרע העתיק ביותר שהונבט בהצלחה אך הנבת פרי תיתכן רק אם העץ הוא ממין נקבה[3]. נכון ל-2014, זהו הזרע השני בעתיקותו שהונבט[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]