אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי בבית העלמין העתיק בצפת.

רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי, 1533 - 1600), מקובל, דרשן ומשורר יהודי יליד צפת. חיבורו ספר חרדים, שהובא לדפוס לראשונה בשנת 1600, לאחר מותו, נחשב כספר יסוד בתורת המוסר ביהדות בסוף ימי הביניים.

אזכרי הוא מצאצאי מגורשי ספרד ובכתביו ופעולותיו ניכרת הכמיהה לגאולה ואהבת ארץ ישראל. רבו היה המקובל רבי יוסף סאגיס, והוא נסמך לרבנות על ידי רבי יעקב בירב. אזכרי למד בישיבת הרמ"ק, אך הושפע גם מתורת האר"י. הוא נמנה עם ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, ובהם הרדב"ז, רבי שלמה אלקבץ, הרמ"ק, רבי יוסף קארו, רבי חיים ויטל, האר"י, רבי ישראל נג'ארה ועוד.

ב-1588 ייסד את חבורת "סוכת שלום", שפעלה לעורר את עם ישראל לחזרה בתשובה ולדבקות בה', כפי שהעיד בהקדמה לספרו "ספר חרדים": "ויהי היום אמרנו עת לעשות להשם אלהינו יתברך הבטיחנו 'הבא לטהר מסיעין אותו', ואמר 'פתחי לי אחותי רעיתי פתח קטן כשל מחט ואפתח לכם כפתחו של אולם', לכו ונשובה אל ה' בכל עז וגם נשיב רבים מעוון כאשר צונו יתברך. פה צפת עשינו חברה קדושה קראנו שמה סוכת שלום ורבים מתקבצים לשוב בכל לב, (...) יחרדו לשוב בכל לב מעוון אליו יתברך ולהתחזק במצוותיו לעשותם".

אזכרי חיבר את ספרו כחלק ממטרות החבורה להפיץ בעולם יראת שמים. הספר הוא ספר מצוות, המונה את המצוות לפי כל השיטות. הוא מיוסד על הפסוק "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך", והמצוות מחולקות בו לפי איברי הגוף.

בסוף הספר מובאים גם שלושה פיוטים שחיבר, והמפורסם שבהם הוא הפיוט ידיד נפש. בפיוטיו ניכרת השפעה של פייטנים ספרדים כדוגמת רבי יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא. הפיוט ידיד נפש ששם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה", התקבל במהרה בסידורים ע"פ נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים ע"פ נוסח אשכנז. בסידורים ע"פ נוסח הספרדים פיוט זה הוא חלק משירת הבקשות שנאמר לפני תפילת שחרית.

עוד חיבר אזכרי פירושים למסכת נדרים ומסכת גיטין מן התלמוד הבבלי, פירושים למסכת ברכות ומסכת ביצה מן התלמוד הירושלמי אשר תרמו רבות לעיסוק בתלמוד הירושלמי. פירוש "קול בוכים" על מגילת איכה על דרך הסוד, ומעין יומן אישי מיסטי בשם "מילי דשמיא" על מוסר ועבודת ה'.

בשנת 1600 נפטר ונטמן בצפת עיר הולדתו. בכ"ב באלול ה'תשס"ט (11 בספטמבר 2009) פורסם כי קברו של רבי אלעזר נמצא בסמוך לקבר האר"י הקדוש שבבית העלמין העתיק בעיר. מי שגילה את הקבר היה תושב צפת בשם אליהו בן טובים, שעסק במשך שנים אחדות בנסיונות לאתר קברי צדיקים עתיקים בצפת. לדבריו של טובים, הוא מצא חודש אחד לפני כן מצבה שעליה רשום "מזל טוב", שלפי כתבי רבי אלעזר היה השם של אשתו, שהייתה נצר למשפחת רבנים ידועה בצפת באותה תקופה וזכתה להיקבר ליד בעלה. הגילוי אושר על ידי קבוצת רבנים בראשותו של הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת. מצבו של הקבר בעת גילויו היה מוזנח מאוד, ולפני שתותר הכניסה אליו הוא יעבור תהליכי שיפוץ ושיקום.

תקופת חייו של אלעזר אזכרי על ציר הזמן

ראו גם

• ידיד נפש
• ספר חרדים

לקריאה נוספת

• מרדכי פכטר, חייו ואישיותו של רבי אלעזר אזכרי בראי יומנו המיסטי וספר חרדים.
• ש.א. הורודצקי, רבי אליעזר אזכרי - מחבר ספר חרדים בתוך "ציונים - קובץ לזכרו של י.נ. שמחוני".
• שאול ליברמן, משהו על מפרשים קדמונים לירושלמי בתוך "ספר היובל לכבוד אלכסנדר מרקס".
• פרופ' מרדכי פכטר, מצפונות צפת: מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט'ז, הוצאת מכון זלמן שזר.

קישורים חיצוניים

• אלעזר אזכרי, ‏ספר חרדים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• אלעזר אזכרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' אלעזר (בר' משה) אזכרי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 209-207, באתר HebrewBooks
• "ידיד נפש" - מחברו, מקורותיו ומשמעות הפיוט מאת ד"ר בני גזונטהייט, באתר "דעת"
• קיצור "ספר חרדים" באתר "דעת"
• עדי חשמונאי, קברו הנעלם של המקובל מצפת שחיבר את "ידיד נפש", באתר nrg מעריב, 11/9/2009
• ידיד נפש באתר הזמנה לפיוט

מקובלי צפת בימי הביניים
רבי שלמה אלקבץ | רבי משה קורדובירו | רבי יוסף קארו האר"י | תלמידי האר"י: רבי חיים ויטאל , רבי יוסף אבן טבול , רבי ישראל סרוג (סרוק) רבי אליהו די וידאש | רבי יוסף חאגיז | רבי אלישע נאלדוא | רבי משה באסולה | רבי יונתן סאגיס | רבי אלעזר אזכרי | הרדב"ז | רבי שמואל אוזידא