אנקלדוס

אנקלדוס
גילוי
מגלה:	ויליאם הרשל
תאריך גילוי:	1789
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול:	237,948 ק"מ
אקסצנטריות:	0.0045
זמן הקפה:	1.3702 ימים
נטיית מסלול:	0.019°
ירח של:	שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע:	504.2 (513×503×497) ק"מ
מסה:	1.08×1020 ק"ג
צפיפות ממוצעת:	1.61 גרם/סמ"ק
כוח משיכה (על פני השטח):	0.113 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי:	1.3702 ימים
נטיית ציר הסיבוב:	0°
אלבדו:	0.99±0.06
לחץ אטמוספירי:	זניח

אנקלדוס (בטעות נקרא גם אנסלדוס), הירח השישי בגודלו של שבתאי. נתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל. הגוף הרביעי במערכת השמש שלנו שבו נתגלו פעילויות געשיות, אחרי כדור הארץ, הירח איו של כוכב הלכת צדק והירח טריטון של כוכב הלכת נפטון. הוא נקרא ע"ש אנקלדוס, אחד הגיגאנטים מן המיתולוגיה היוונית.

החללית קאסיני טסה בסמוך לאנקלדוס לראשונה ב-17 בפברואר 2005 ואף ביצעה טיסות קרובות יותר ב-9 במרץ 2005 וב-9 באוקטובר 2008.

מקור השם

כמו שאר ירחיו של שבתאי, אנקלודוס נקרא ע"ש דמות הקשורה לסטורן או למקבילו היווני קרונוס. אנקלדוס היה אחד הגיגאנטים (אחיהם למחצה של כרונוס) מן המיתולוגיה היוונית. אנקלדוס מסומן גם כשבתאי II.

השם לירח, כמו גם שמותיהם של שאר ששת הירחים של שבתאי שהיו ידועים באותה עת, הוצעו על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, ב-1847 במאמר "תוצאות תצפיות אסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה".‏

אתרים גאולוגיים שונים בירח קרויים על שם אנשים ומקומות מסיפורי אלף לילה ולילה.

תכונות

את הירח מאפיינות שתי תכונות עיקריות:

1. הירח מורכב מקרח ועפר עם פעילות געשית הגורמת ל"גייזרים" של מים (קרח מומס) ועפר.
2. האלבדו של פני השטח של הירח עולה על 90%. כלומר, זהו הגוף בעל הבוהק (הנובע מהחזר האור) הגבוה ביותר מכל גרמי השמיים המוכרים.

מאפיינים פיזיים

תמונת פסיפס של 4 תמונות שנלקחו על ידי החללית קאסיני ב-16 בפברואר 2005

תמונות ראשונות של פני השטח שלו הגיעו מהחללית וויאג'ר 2, אשר חלפה על־ידו באוגוס 1981. החללית קאסיני חלפה על־ידו שלוש פעמים בשנת 2005 וסיפקה פרטים נוספים.

התוצאות מהתצפיות של קאסיני סיפקו מידע רב שנדרש למודלים של מבנהו הפנימי של הירח. בין היתר כלל המידע החדש שנאסף על ידי החללית הגדרה מדויקת יותר של המסה וצורת אליפסואיד תלת צירי, תצפיות ברזולוציה גבוהה של פני השטח ותובנות חדשות על הגאוכימיה של אנקלדוס.

אומדני מסה ממשימות וויאג'ר הביאו להנחה כי אנקלדוס מורכב כמעט כולו מקרח מים. בהתבסס על השפעות כוח המשיכה של אנקלדוס על קאסיני, התברר כי מסתו של הירח גדולה בהרבה ממה שחשבו בעבר, וצפיפותו הממוצע היא 1.61 גר'/סמ"ק. צפיפות זו גבוהה מזו של ירח קרח בינוניים אחרים של שבתאי, עובדה שמצביעה על כך שבאנקלדוס אחוז גדול יותר של סילקטים וברזל.

לפחות 5 סוגי שטחים זוהו על אנקלדוס. בנוסף למכתשים יש מישורים שטוחים ורכסים ובקעים קווים רחבים. לפחות חלק מפני השטח צעירים באופן יחסי, כלל הנראה בני פחות מ-100 מיליון שנה.

הקרח הנקי שמצוי על פני השטח של אנקלדוס נותן לו את האלבדו (החזרת האור של פני השטח) הגבוה ביותר של כל גוף במערכת השמש. משום שהוא מחזיר כל כך הרבה אור שמש, טמפרטורת פני השטח הממוצעת היא ‎-201°C.

במרץ 2005 נאס"א הודיעה כי מגנומטר על חללית המחקר קאסיני זיהה אטמוספירה משמעותית, שיכול להיות שמייננת אדי מים. כיוון שכוח המשיכה של אנקלדוס חלש מכדי להחזיק באטמוספירה, האטמוספירה חייבת להתחדש ממקור כלשהו שנאס"א משערת שהוא הרי געש או גייזרים.‏‏

גילוי מים על פני הירח

בתחילת 2006 גילתה החללית האמריקאית קאסיני, שחגה סביב אנקלדוס, סילוני מים שפורצים מפני השטח בקוטב הדרומי שלו ומגיעים לגובה של כמה מאות קילומטרים. מקורם של המים הוא גייזר, סילון מים חמים ואדים, הפורץ בזמנים קבועים מנקב על פני הקרקע, באזור פעיל של הרי געש.

החוקרים סבורים כי אנקלדוס עשיר במאגר תת-קרקעי של מים. נמצאו גם עדויות לקיומם של חומרים אורגניים. המים יכולים, בעיקרון, לאפשר צורות חיים פשוטות. זהו הגוף השלישי הידוע שבו יש עדויות על קיומם של מים במצב צבירה נוזלי, אחרי כדור הארץ והירח אירופה של צדק, בעוד על הירח של כדור הארץ נתגלו עדויות למים קפואים בלבד.

יש שהעריכו כי התגלית תביא לכך שנאס"א תשגר בעתיד רכב מחקר רובוטי לירח זה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנקלדוס בוויקישיתוף