מגרון (יישוב)

**מִגְרוֹן** (יישוב קהילתי)
	מגרון מבט משער בנימין, מרץ 2019
מדינה	ישראל
תאריך ייסוד	20 באפריל 1999
גובה	748 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב קהילתי	52 משפחות (2022)
קואורדינטות	31°52′27″N 35°15′34″E / 31.874236°N 35.259422°E
	מגרון באתר המועצה האזורית
	(למפת ירושלים רגילה) מגרון

ערך זה עוסק בהתנחלות. אם התכוונתם למאחז שקדם לה, ראו מגרון (מאחז) או ראו מגרון לפרושים אחרים.

מִגְרוֹן היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, באזור מרכז הרי בנימין כ-10 ק"מ מצפון לירושלים. היישוב יושב על פסגה מעל כביש 60 בצמוד לכיכר 'צומת מעבר מכמש', כ-2 ק"מ מכוכב יעקב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא על שם היישוב המקראי מגרון, המוזכר פעמיים במקרא בשמואל א', י"ד, ב' ”וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה תַּחַת הָרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן, וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ”, שם מספר הכתוב על היערכות מחנה ישראל אל מול מחנה פלשתים ל"מלחמת מכמש"^[1] ומזוהה באזור שבו הוקם היישוב. בישעיהו מופיע השם מגרון כאשר מציין הנביא את מסעותיו של סנחריב מלך אשור בדרכו לירושלים: ”בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו” (ישעיהו, י', כ"ח).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחז מגרון הוקם ב-20 באפריל 1999 על ידי קבוצת צעירים. לאחר מספר חודשים הצטרפו אליהם משפחות צעירות של אברכים מישיבת הר המור. המאחז הוקם בפסגה השולטת על כביש 60, על מנת ליצור רצף התיישבותי לאורכו של הכביש. מגרון נחשב למאחז הגדול ביותר, שֶמנה באוגוסט 2011 50 משפחות, ולהן יותר מ-160 ילדים. ביישוב התקיימו חיבור לתשתיות, מספר בתי קבע, שני גני ילדים, מעון, מקווה ובית כנסת.

באוגוסט 2011 פסק בג"ץ כי על המדינה לפנות את המאחז וב-2 בספטמבר 2012 פונו תושבי מגרון^[2] והועברו למיקום החדש שהוקצה ליישוב "גבעת היקב" - גבעה השוכנת בסמוך למגרון המקורית, והתגוררו שם בקרוואנים.

בשנת 2017 אושרה התב"ע של התנחלות מגרון על ידי מועצת התכנון העליונה^[3] ובנובמבר 2018 הונחה אבן הפינה להקמת מגורי הקבע בהתנחלות^[4]. באוגוסט 2020 נחנך יישוב הקבע מגרון באופן רשמי כשמשפחה ראשונה נכנסה לבית הקבע.^[5] במקום נבנות 81 יחידות דיור שיהוו את שכונת בתי הקבע הראשונה ביישוב^[6].

בנובמבר 2018 אישרה ממשלת ישראל את הכנסתו של היישוב מגרון לאזור עדיפות לאומית^[7].

לאחר הפינוי הוקם במקום בו היה היישוב המאחז "רמת מגרון". במקום נקנתה קרקע של כ-70 דונם מבעליה הערבי. לאחר מאבק משפטי ארוך, בשנת 2020, אחת הקרקעות נרשמה על שם תושבי היישוב בטאבו.^[8]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מתגוררות כ-52 משפחות, מרביתן זוגות צעירים עם ילדים^[9].

אופיו הדתי של היישוב ברובו הוא תורני לאומי. רבים מתושבי היישוב משתייכים לזרם ישיבות הקו. רב היישוב הוא הרב איתי הלוי ממקימי מפלגת נעם.

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מעון יום, משפחתון, שני גני ילדים, גן ציבורי עם מתקני משחקים, מגרש כדורסל, משחקיה, ג'ימבורי וספרייה. ביישוב קיים גם מקווה נשים.

בנוסף קיים ביישוב סניף של תנועת הנוער "אריאל" וגמ"ח.

מוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב ילדי היישוב בגיל יסודי לומדים בממ"ד פסגות, או בת"ת במעלה מכמש, ומגיעים עם הסעות בבוקר ובצהרים. הנערים והנערות הגדולים יותר לומדים באולפנות וישיבות ברחבי הארץ.

ביישוב פועלים כולל ערב לאברכים, בית מדרש לנשים ומערך תלמוד תורה של אחה"צ לילדים ונוער.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב שכן בעבר מרכז המבקרים של יקב פסגות והמועצה האזורית מטה בנימין, שכלל בית קפה קטן, מרפסת לנוף, חדרים לאירועים ולכנסים, ואודיטוריום^[^{דרוש מקור]}.