רימונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רימונים
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎680‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 572 תושבים
מיקום רימונים
רימונים
רימונים

רימונים היא התנחלות ויישוב קהילתי באזור מזרח השומרון, בתחום מועצה אזורית מטה בנימין, כ-25 קילומטרים מירושלים. היישוב ממוקם על גבעה מזרחית לכביש אלון העובר מעל בקעת הירדן. מהגבעה יש תצפית מרהיבה על ירושלים מצד אחד, וים המלח מצד שני. בתחום היישוב בצד מזרח מצוי אתר עתיקות מהתקופה הביזנטית. גובה היישוב כ-690 מטרים מעל פני הים. הקמת היאחזות נח"ל רימונים אושרה בוועדת השרים לענייני התיישבות ב-29 ביוני 1976 וחלוץ מגרעין אל-הב הגיע לנקודה ב-19 בינואר 1977. ב-8 בפברואר 1977 הגיעו שאר החיילים שאיישו את הנקודה וטקס העלייה על הקרקע שהתנהל ללא תקשורת התקיים ב-9 בפברואר 1977. בתחילה התגוררו החיילים באוהלים ובחצי השני של 1977 הוקמו מבנים. בהיעדר תעסוקה במקום עבדו החיילים בעבודות חוץ במשואה ובאזור ועסקו בביטחון שוטף. במאי 1977 הועבר לנקודה בית מלאכה לתפירת גפות לנעליים בו עבודו חלק מהבנות. בהמשך נמסרה לטיפול ההיאחזון גן ירק בשטח של 30 דונם בבקעה אליו נסעו חיילים לעבודה במכונית פג'ו[1].

ב-20 באפריל 1980 בקשה אמנה לאזרח את רימונים בגרעין של 25 משפחות שהיו מוכנים לעלייה על הקרקע בסוף יוני 1980. בקשתם נענתה בשלילה מפני שהנקודה הובטחה לגרעין של האיחוד החקלאי שהיה אמור לעלות לנקודה בינואר 1981. אולם בגלל הרצון של הנח"ל לאזרח את המקום והלחץ שאם לא יאוזרח יועבר לידי אמנה, הוקדמה העלייה על הקרקע ל-21 בספטמבר 1980, עת התקיים טקס צנוע והתושבים נכנסו לבתים החדשים שבנייתם הסתיימה באותו זמן‏[1].

מקור השם הוא היישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, הנזכר במעשה פילגש בגבעה, בספר שופטים כ' מ"ז: "...ויפנו וינוסו המדברה, אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חודשים..." את השם סלע רמון קיבל היישוב הערבי הסמוך ראמון, וכאן חזר השם המקראי למקורו ברימונים.

נכון לשנת 2013 מתגוררים ביישוב כ-170 משפחות, דתיים וחילונים. במקום ישנם מפעלי מזון, נגרייה, מסגרייה, מפעל לייצור שעוני מים, מספרה, חוות סוסים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רימונים באתר המועצה האזורית מטה בנימין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 281-283