עטרת
| עטרת | |
![]() |
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע | 720 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 740 תושבים |
| http://www.ateretnet.net | |
עטרת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום השומרון בתחומה המוניציפלי של המועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן כ- 5 ק"מ מזרחית להתנחלות נווה-צוף (חלמיש).
תוכן עניינים |
מקור השם [עריכה]
בתחילה נקרא היישוב החדש נווה צוף ב', עקב סמיכותו ליישוב נווה-צוף הקיים. בהמשך התקבל השם "עטרת" המשמר שם של יישוב יהודי קדום - עטרות בהר אפרים. בנוסף בסמוך ליישוב קיים כפר ערבי עטרה, שמקור שמו באותו יישוב קדום.
גאוגרפיה [עריכה]
היישוב ממוקם על הר בגובה 762 מטר, כאשר ממערב לו נמצאות רק גבעות נמוכות ממנו. מעטרת ניתן להשקיף על השפלה ועל מישור החוף של ישראל מחדרה בצפון ועד לאשקלון בדרום. עטרת ממוקמת סמוך לכביש 465 - כביש חוצה בנימין.
אקלימה של עטרת הנו אקלים סובטרופי ים תיכוני, Csa לפי שיטת קפן. הקיץ בעטרת חם ויבש, והחורף קר וגשום. פעם בכמה שנים יורד בעטרת שלג.
הקמת היישוב [עריכה]
התיישבות ראשונית [עריכה]
החלטת ממשלה ראשונה בנושא הרחבת היישוב נווה-צוף התקבלה ב-20 בדצמבר 1978[1]. ההחלטה הספציפית על הקמת היישוב החדש בשם "עטרת" כ- 5 ק"מ דרום-מזרחית לנווה-צוף נרשמה בתאריך 6 בדצמבר 1981 [2]. היישוב בפועל הוקם באוגוסט 1981, על ידי שלוש משפחות דתיות אשר אליהן הצטרפו כבר בשנה הראשונה 8 משפחות נוספות [3].
שלבים בהתפתחות היישוב [עריכה]
- בשנת 1998 ביוזמת קבוצת תושבי עטרת הוקמה ישיבה תיכונית מוזיקלית כינור דוד.
- היישוב ידע תקופה קשה בשנים 2000-2002, כתוצאה מהדרדרות במצב הביטחוני.
- החל משנת 2002 היישוב נמצא בגדילה מתמדת.
- בשנת 2006 מוקמו ביישוב 7 קרוואנים חדשים, שאוכלסו במהלך 2007.
- בתחילת 2008 החל ביישוב מבצע של מכירות יחידות דיור מסוג 'אשקובית', לתושבי היישוב, שגרו עד כה בשכירות. בנוסף, נבנו בשנה זו 10 יחידות דיור זמניות המיועדות לאיכלוס על ידי קליטת חוץ.
- בשנת 2010 מנה היישוב 100 משפחות.
- בקיץ 2011, אז חגג היישוב 30 שנה להקמתו, התחיל פרויקט בניה חדש ביישוב על ידי "אמנה".
חלוקת היישוב [עריכה]
עטרת מחולקת ל- 3 שכונות שקיבלו שמות של הרי הגליל:
לקראת ציון של 30 שנה להקמת היישוב התקבלה החלטה להעניק שמות לרחובות היישוב שנותרו אלמוניים במשך כל השנים. הוענקו שמות ל-11 רחובות כדלקמן:
- נחלת אפרים — על שם נחלתו ההיסטורית של שבט אפרים.
- הרי גפנה — על שם הרי האזור בהם התרחשו קרבות המכבים.
- דרך שרת — על שם משפחת שרת (שרתוק), ראשוני המתנחלים ביו"ש שהתיישבו בכפר עין סיניה ב-1905.
- הנביא שמואל — על שם שמואל הנביא, מייסד מלכות ישראל שנולד ופעל באזור זה.
- באר זית — על שם היישוב המקראי באר-זית ששכן באזור.
- ארץ צוף — על שם צוף, מאבותיו של שמואל הנביא.
- בני חשמונאי — על שם שושלת המלוכה היהודית, מצאצאי החשמונאים שפעלו באזור.
- גיבורי התהילה — על שם ספרו של הווארד פאסט המספר את סיפור מרד החשמונאים.
- הגדוד העברי — על שם מפקדת הגדוד העברי 'גדוד 38 של קלעי המלך' ששכנה באזורנו במלחמת העולם ה-1.
- רמתיים צופים — על שם עיר הולדתו של שמואל הנביא ששכנה באזורנו.
- מעלה ההר — על שם דברי כלב בן יפונה [4]: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".
אוכלוסייה [עריכה]
אוכלוסיית עטרת מורכבת כולה מיהודים השייכים לזרם דתי-לאומי. רוב המשפחות הנן משפחות צעירות עם ילדים. רוב תושבי עטרת הם ילידי הארץ , אך ישנם גם תושבים רבים שעלו לארץ מארצות שונות. כמחצית מתושבי היישוב הבוגרים הם בעלי תארים אקדמיים[5]. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב.
| שנה | 1993 | 1994 | 1995 | 1996 | 1997 | 1998 | 1999 | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר התושבים | 213 | 230 | 253 | 242 | 260 | 268 | 287 | 302 | 307 | 320 | 349 | 350 | 373 | 406 | 438 | 469 | 763 | 770 |
הנהלת היישוב [עריכה]
היישוב מנוהל בידי המזכירות של חמישה חברים (כולל יו"ר מזכירות) ומזכיר היישוב. מזכירות נבחרת לתקופה של שנתיים. ביישוב פועלות ועדות רבות המייעצות למזכירות, ביניהם ועדת חינוך, ועדת תרבות, ועדת קליטה ועוד.
אתרים תיירותיים [עריכה]
- "פסל האריה" - פסל השוכן לצד הכביש, למרגלות היישוב. פסל טבעי זה, בו לא נגעה יד אדם, מהווה דוגמה לתצורות הסלעים והאבנים באזור זה.
- המעיין
- יער נווה-צוף
- אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים.
כלכלה ושירותים [עריכה]
תעשייה ומסחר [עריכה]
בעטרת קיים אזור תעשייה קטן, הכולל נגרייה, מפעל מוצרי מתכת ומספר מחסנים.
פועלת ביישוב חנות מכולת. שעות העבודה מותאמים לצורכי התושבים. בנוסף פעמיים בשבוע ביישוב פתוחה ירקנייה. פעם בשבוע פתוח דוכן פלאפל.
שירותי בריאות [עריכה]
ביישוב פועל סניף קופת-חולים "לאומית". 3 פעמים בשבוע ניתן לקבל בסניף שירותי רופא משפחה, רופא ילדים ואחות. שירותי רפואה דחופה ניתן לקבל בסניף טר"ם בעיר מודיעין. בנוסף, ביישוב נמצא בכוננות אמבולנס וצוות חובשי מד"א מאומן מחברי היישוב. הפינוי מתבצע לבתי-חולים הקרובים - "שיבא" בתל-השומר, "הדסה" או "שערי-צדק" בירושלים.
תחבורה [עריכה]
אוטובוס קו 468 של חברת "אג"ד" עובר דרך היישוב מספר פעמים ביום ומחבר אותו לירושלים ולתל אביב. מועצה אזורית מטה בנימין מפעילה מערך הסעות תלמידים לבתי ספר אזוריים וחזרה. ביישוב 2 תחנות אוטובוס פעילות. עקב דלות יחסית של התחבורה הציבורית, ביישוב מקובלת תנועה בטרמפים, כולל פורום יישובי לאיתור יעדים נדרשים.
מוסדות תרבות וחינוך [עריכה]
בתי-ספר [עריכה]
המוסד החינוכי העיקרי ביישוב הוא ישיבת כינור דוד - הישיבה התיכונית במגמה מוזיקלית היחידה בישראל.
היישוב מספק מסגרות חינוכיות לגילאים 0-5 שנים, באמצעות קבוצות מעון עד גיל 3 וגני ילדים ברמות טרום-חובה וחובה. בית הספר היסודי אליו משתייכים ילדי עטרת ממוקם ביישוב סמוך - נווה צוף. חטיבת ביניים לבנים נמצאת בבית-אל ואולפנת בנות ביישוב עפרה.
פנאי [עריכה]
ביישוב מתקיימות פעילויות תרבות וניתנים שירותי תרבות שונים לכל הגילאים. ביניהם:
- ספרייה הפתוחה 3 פעמים בשבוע.
- מועדון רב תכליתי.
- 4 מגרשי משחקים.
- 2 מגרשי ספורט.
- משחקייה.
- מועדון נוער.
- סניף תנועת נוער "בני-עקיבא".
- פינת חי (עד שנת 2009).
- מגוון חוגים לילדים ומבוגרים.
שירותי דת [עריכה]
בהיותו יישוב דתי, חברי עטרת משקיעים בשירותי דת שונים. ביישוב פועלים 3 בתי כנסת (בית כנסת מרכזי, בית כנס ספרדי ובית כנסת תימני "עטרת תימן"). ביישוב פועל מקווה, תלמוד-תורה לגילאי גן ובית הספר, מערך שיעורי לכל הגילאים בשבתות ובחגים, קבוצת הדף היומי. רב היישוב הוא הרב עזריאל אריאל (בנו של הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת-גן).
|
||||||||||
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 334 - הת/3 – 20/12/78 – הרחבת נווה צוף (נבי סלח) על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום. "מחליטים : הועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית רושמת לפניה את הודעת היו"ר כי במסגרת תוכנית אב להקים אשכול יישובים או שכונות קהילתיות באזור נווה צוף, יעלה בקרוב על הקרקע גרעין שני לשם מימוש המדיניות בדרך הרחבת המקום והקמתו של יישוב קהילתי."
- ^ 310 - (הת/12) – 6/12/81 – עטרת (נווה צוף ב'). "מחליטים : בהמשך להחלטה מס. הת/3 של הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, מיום כ' בכסלו תשל"ט (20/12/78) בעניין הרחבת נווה צוף על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום – הוועדה להתיישבות רושמת לפניה את ההודעה בעניין הקמתו של היישוב בשם עטרת בנקודת ציון מרכזית 167156, כ – 5 ק"מ מדרום מזרח לחלמיש."
- ^ עטרת
- ^ במדבר י"ג, פס' ל'
- ^ [1] נתוני מפקד אוכלוסין משנת 2008
- ^ «Peace Now-CBS» [2] שלום עכשיו
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר היישוב עטרת
- עטרת באתר המועצה האזורית מטה בנימין

