עטרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטרת
Ateret COA.png
Ateret1346.JPG
עטרת
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎720‏ מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 775 תושבים
מיקום עטרת
עטרת
עטרת
http://www.ateretnet.net

עטרת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בדרום השומרון בתחומה המוניציפלי של המועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן כ- 5 ק"מ מזרחית להתנחלות נווה-צוף (חלמיש).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותיות בסלע

בתחילה נקרא היישוב החדש נווה צוף ב', עקב סמיכותו ליישוב נווה-צוף הקיים. בהמשך התקבל השם "עטרת" המשמר שם של יישוב יהודי קדום - עטרות בהר אפרים. בנוסף בסמוך ליישוב קיים כפר ערבי עטרה, שמקור שמו באותו יישוב קדום.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג בעטרת (ינואר 2008)

היישוב ממוקם על הר בגובה 762 מטר, כאשר ממערב לו נמצאות רק גבעות נמוכות ממנו. מעטרת ניתן להשקיף על השפלה ועל מישור החוף של ישראל מחדרה בצפון ועד לאשקלון בדרום. עטרת ממוקמת סמוך לכביש 465 - כביש חוצה בנימין.

אקלימה של עטרת הנו אקלים סובטרופי ים תיכוני, Csa לפי שיטת קפן. הקיץ בעטרת חם ויבש, והחורף קר וגשום. פעם בכמה שנים יורד בעטרת שלג.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות ראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי עטרת במבט מהעיר רוואבי, 2013
תצלום אוויר של עטרת (הכי קרוב), רוואבי (כל שבילי העפר והבניינים), ועבוין (הבתים הרחוקים), 2014

החלטת ממשלה ראשונה בנושא הרחבת היישוב נווה-צוף התקבלה ב-20 בדצמבר 1978‏[1]. ההחלטה הספציפית על הקמת היישוב החדש בשם "עטרת" כ- 5 ק"מ דרום-מזרחית לנווה-צוף נרשמה בתאריך 6 בדצמבר 1981 ‏[2]. היישוב בפועל הוקם באוגוסט 1981, על ידי שלוש משפחות דתיות אשר אליהן הצטרפו כבר בשנה הראשונה 8 משפחות נוספות ‏[3].

שלבים בהתפתחות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1998 ביוזמת קבוצת תושבי עטרת הוקמה ישיבה תיכונית מוזיקלית: ישיבת כינור דוד.
  • היישוב ידע תקופה קשה בשנים 2000-2002, כתוצאה מהדרדרות במצב הביטחוני.
  • החל משנת 2002 היישוב נמצא בגדילה מתמדת.
  • בשנת 2006 מוקמו ביישוב 7 קרוואנים חדשים, שאוכלסו במהלך 2007.
  • בתחילת 2008 החל ביישוב מבצע של מכירות יחידות דיור מסוג 'אשקובית', לתושבי היישוב, שגרו עד כה בשכירות. בנוסף, נבנו בשנה זו 10 יחידות דיור זמניות המיועדות לאיכלוס על ידי קליטת חוץ.
  • בשנת 2010 מנה היישוב 100 משפחות.
  • בקיץ 2011, אז חגג היישוב 30 שנה להקמתו, התחיל פרויקט בניה חדש ביישוב על ידי "אמנה". הפרויקט סוים לקראת סוף 2013.
שלט הכוונה לחלקי היישוב

חלוקת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטרת מחולקת ל- 4 שכונות. 3 הראשונות קיבלו שמות של הרי הגליל:

לקראת ציון של 30 שנה להקמת היישוב התקבלה החלטה להעניק שמות לרחובות היישוב שנותרו אלמוניים במשך כל השנים. הוענקו שמות ל-11 רחובות כדלקמן:

  • נחלת אפרים — על שם נחלתו ההיסטורית של שבט אפרים.
  • הרי גפנה — על שם הרי האזור בהם התרחשו קרבות המכבים.
  • דרך שרת — על שם משפחת שרת (שרתוק), ראשוני המתנחלים ביו"ש שהתיישבו בכפר עין סיניה ב-1905.
  • הנביא שמואל — על שם שמואל הנביא, מייסד מלכות ישראל שנולד ופעל באזור זה.
  • באר זית — על שם היישוב המקראי באר-זית ששכן באזור.
  • ארץ צוף — על שם צוף, מאבותיו של שמואל הנביא.
  • בני חשמונאי — על שם שושלת המלוכה היהודית, מצאצאי החשמונאים שפעלו באזור.
  • גיבורי התהילה — על שם ספרו של הווארד פאסט המספר את סיפור מרד החשמונאים.
  • הגדוד העברי — על שם מפקדת הגדוד העברי 'גדוד 38 של קלעי המלך' ששכנה באזורנו במלחמת העולם הראשונה.
  • רמתיים צופים — על שם עיר הולדתו של שמואל הנביא ששכנה באזורנו.
  • מעלה ההר — על שם דברי כלב בן יפונה ‏[4]: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית עטרת מורכבת כולה מיהודים השייכים לזרם דתי-לאומי. רוב המשפחות הנן משפחות צעירות עם ילדים. רוב תושבי עטרת הם ילידי הארץ , אך ישנם גם תושבים רבים שעלו לארץ מארצות שונות. כמחצית מתושבי היישוב הבוגרים הם בעלי תארים אקדמיים‏[5]. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב.

אכלוסיית עטרת בשנים 1993—2010‏[6]
שנה 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010
מספר התושבים 213 230 253 242 260 268 287 302 307 320 349 350 373 406 438 469 763 770

הנהלת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מנוהל בידי המזכירות של חמישה חברים (כולל יו"ר מזכירות) ומזכיר היישוב. מזכירות נבחרת לתקופה של שנתיים. ביישוב פועלות ועדות רבות המייעצות למזכירות, ביניהם ועדת חינוך, ועדת תרבות, ועדת קליטה ועוד.

אתרים תיירותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל האריה, השוכן למרגלות היישוב (שבתיו נראים ברקע), 11/08
  • "קלעת אל-אסד"-"פסל האריה" - פסל השוכן לצד הכביש, למרגלות היישוב. פסל טבעי זה, בו לא נגעה יד אדם, מהווה דוגמה לתצורות הסלעים והאבנים באזור זה.
  • מעיין עטרת-המעיין שופץ לאחרונה (2013) ודרך הגישה אליו נסללה מחדש.
  • יער נווה-צוף
  • אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים
  • אתר ארכאולוגי מתקופת המשנה.

כלכלה ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעטרת קיים אזור תעשייה קטן, הכולל נגרייה, מפעל מוצרי מתכת ומספר מחסנים.

פועלת ביישוב חנות מכולת. שעות העבודה מותאמים לצורכי התושבים. בנוסף פעמיים בשבוע ביישוב פתוחה ירקנייה. פעם בשבוע פתוח דוכן פלאפל.

שירותי בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פועל סניף קופת-חולים "לאומית". 3 פעמים בשבוע ניתן לקבל בסניף שירותי רופא משפחה, רופא ילדים ואחות. שירותי רפואה דחופה ניתן לקבל בסניף טר"ם בעיר מודיעין. בנוסף, ביישוב נמצא בכוננות אמבולנס וצוות חובשי מד"א מאומן מחברי היישוב. הפינוי מתבצע לבתי-חולים הקרובים - "שיבא" בתל-השומר, "הדסה" או "שערי-צדק" בירושלים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס קו 468 של חברת אגד עובר דרך היישוב מספר פעמים ביום ומחבר אותו לירושלים ולתל אביב. מועצה אזורית מטה בנימין מפעילה מערך הסעות תלמידים לבתי ספר אזוריים וחזרה. ביישוב 2 תחנות אוטובוס פעילות. עקב דלות יחסית של התחבורה הציבורית, ביישוב מקובלת תנועה בטרמפים, כולל פורום יישובי לאיתור יעדים נדרשים.

מוסדות תרבות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית היישוב
גן משחקים

בתי-ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסד החינוכי העיקרי ביישוב הוא ישיבת כינור דוד - הישיבה התיכונית במגמה מוזיקלית היחידה בישראל.

היישוב מספק מסגרות חינוכיות לגילאים 0-6 שנים, באמצעות קבוצות מעון עד גיל 3 וגני ילדים ברמות טרום-טרום-חובה, טרום-חובה וחובה. בית הספר היסודי אליו משתייכים ילדי עטרת ממוקם ביישוב סמוך - נווה צוף. חטיבת ביניים לבנים נמצאת בבית-אל ואולפנת בנות ביישוב עפרה.

פנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון רב תכליתי

ביישוב מתקיימות פעילויות תרבות וניתנים שירותי תרבות שונים לכל הגילאים. ביניהם:

  • ספרייה הפתוחה 2 פעמים בשבוע.
  • מועדון רב תכליתי.
  • 5 מגרשי משחקים.
  • גן-שעשועים ענק.
  • 2 מגרשי ספורט.
  • משחקייה.
  • מועדון נוער.
  • סניף תנועת נוער "בני-עקיבא".
  • פינת חי (עד שנת 2009).
  • מגוון חוגים לילדים ומבוגרים.

שירותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יישוב דתי, חברי עטרת משקיעים בשירותי דת שונים. ביישוב פועלים 3 בתי כנסת (בית כנסת מרכזי, בית כנס ספרדי ובית כנסת תימני "עטרת תימן"). ביישוב פועל מקווה, תלמוד-תורה לגילאי גן ובית הספר, מערך שיעורי לכל הגילאים בשבתות ובחגים, קבוצת הדף היומי. רב היישוב הוא הרב עזריאל אריאל (בנו של הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת-גן).


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 334 - הת/3 – 20/12/78 – הרחבת היישוב נווה צוף (נבי סלח) על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום. "מחליטים : הועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית רושמת לפניה את הודעת היו"ר כי במסגרת תוכנית אב להקים אשכול יישובים או שכונות קהילתיות באזור נווה צוף, יעלה בקרוב על הקרקע גרעין שני לשם מימוש המדיניות בדרך הרחבת המקום והקמתו של יישוב קהילתי."
  2. ^ 310 - (הת/12) – 6/12/81 – עטרת (נווה צוף ב'). "מחליטים : בהמשך להחלטה מס. הת/3 של הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית העולמית, מיום כ' בכסלו תשל"ט (20/12/78) בעניין הרחבת נווה צוף על ידי כניסה של גרעין נוסף למקום – הוועדה להתיישבות רושמת לפניה את ההודעה בעניין הקמתו של היישוב בשם עטרת בנקודת ציון מרכזית 167156, כ – 5 ק"מ מדרום מזרח לחלמיש."
  3. ^ עטרת
  4. ^ במדבר י"ג, פס' ל'
  5. ^ [1] נתוני מפקד אוכלוסין משנת 2008
  6. ^ «Peace Now-CBS» [2] שלום עכשיו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 32°0′2.15″N 35°10′37.56″E / 32.0005972°N 35.1771000°E / 32.0005972; 35.1771000