זארבריקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זארבריקן
Saarbrücken
Wappen saarbruecken.PNG
סמל העיר
SB-Rathaus.jpgבית העירייה של זארבריקן בלילה
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of Saar (1947–1956).svg  חבל הסאר
נפה נפת זארבריקן
ראש העיר שרלוט בריץ
שטח 167.07 קמ"ר
גובה 230 מטרים
תאריך ייסוד שנת 999 או קודם לכן
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

180,515‏  (נכון ל-2006)
1,100,000‏  (נכון ל-2006)
1080 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 49°13′00″N 7°00′00″E
אזור זמן UTC +1
http://www.saarbruecken.de

זַארבְּרִיקֵןגרמנית: Saarbrücken) היא עיר בגרמניה, בירת המדינה הפדרלית חבל הסאר. אוכלוסיית העיר מונה 180,515 איש, ובאזור העירוני המקיף אותה יש 1.1 מיליון תושבים.

זארבריקן הייתה בעבר המרכז התעשייתי והתחבורתי של ייצור הפחם בחבל הסאר; במפעליה ייצרו גם ברזל, פלדה, סוכר, בירה, מוצרי קרמיקה, ציוד אופטי, מכונות וחומרי בניין. אך בעשורים האחרונים פחתה חשיבות האזור כמרכז תעשייה מפני שחברות אירופיות מעדיפות לייבא פחם ממדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר.

העיר שוכנת על נהר הסאר, יובל של המוזל (שהוא עצמו יובל של הריין), החוצה אותה במרכזה.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש שם העיר בגרמנית הוא "הגשרים על נהר הסאר", אך זה אינו מקור שמה; מקור השם הוא במילה הגרמנית העתיקה brocken, שפירושה 'סלע'. הכוונה לסלע העצום עליו הוקם המבצר המקומי. שמה מתועתק לעתים בעברית כ: זארברוקן, סארברוקן, סרברוקן, סארבריקן, זרבריקן או זרברוקן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר וילהלם היינריך

העיר מוזכרת לראשונה בשנת 999 כמבצר בשם 'סאראברוקה', השייך לבישופות של מץ, אך עוד קודם לכן היה כאן יישוב קלטי. בשנים 1381-1793 הייתה העיר בשליטת רוזני נסאו-זארבריקן, ענף של בית נסאו. באותה תקופה הוקם בעיר מבצר מוקף חומה, שהורחב מספר פעמים. בהמשך החלה מורגשת באזור ההשפעה הצרפתית, והוא הפך להיות חלק מצרפת בשנות ה-80 של המאה ה-17. במאות השנים הבאות עברה העיר מספר פעמים מיד ליד, בין צרפת לבין נסיכויות שונות בגרמניה. החל משנת 1815 היה רוב חבל הסאר חלק מפרובינציית הריין של פרוסיה, ובאותה תקופה התפתחו בעיר תעשיות הפחם והברזל. בעיר התחוללו קרבות קשים במלחמת צרפת-פרוסיה, והיא אף נכבשה בידי צרפת למשך מספר ימים.

זארבריקן המודרנית נוצרה בשנת 1909, כאיחוד של העיירות זארבריקן, סנקט יוהאן ומאלשטאט-בורבאך. תעשיות הפחם והפלדה הובילו לזינוק באוכלוסיית העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הועבר חבל הסאר כולו לצרפת במסגרת הסכם ורסאי למשך 15 שנה. לאחר 15 שנה, בשנת 1935, נערך באזור משאל עם לגבי מעמדו, ותושביו בחרו, ברוב של 90%, לחזור ולהיות חלק מגרמניה. בניין האופרה של זארבריקן, שהוקם ב-1936, היה מתנתו של היטלר לתושבים על בחירתם לשוב לחיק גרמניה.

באוקטובר 1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הופגזה העיר בידי בעלות הברית וכ-90% מהמבנים במרכז ההיסטורי של העיר נהרסו, ביניהם כל הגשרים. לאחר תבוסת גרמניה הייתה העיר באזור הכיבוש הצרפתי, אך ב-1946 הוכרז חבל הסאר כאזור אוטונומי, במעמד חצי-עצמאי. בשנת 1956 החליטו תושבי החבל במשאל עם נוסף לשוב לגרמניה, וב-1 בינואר 1957 חזרה העיר להיות חלק מגרמניה. העיר שוחזרה בסגנון העתיק שאפיין את רחובותיה המרכזיים.

תשתית עירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זארבריקן שוכנת בנקודת המוצא של שלוש אוטוסטרדות (אוטובאן) גרמניות: אוטובאן מס' 1 (לכיוון טריר, קלן, דורטמונד והמבורג; אוטובאן מס' 6 (לכיוון מאנהיים ונירנברג); ואוטובאן מס' 620 (כביש החוצה את העיר לאורך נהר הסאר ומוביל לאוטובאן מס' 8 שבין לוקסמבורג למינכן). כמו כן סמוכה העיר לאוטוסטרדה הצרפתית A4 המובילה למץ ולפריז מצד אחד ולשטרסבורג ולבזל בכיוון השני. בעיה תעבורתית ייחודית לעיר היא הצפת האוטוסטרדה העוברת בלבה במי הסאר כאשר הוא עולה על גדותיו בעקבות גשמים או הפשרת השלגים. תופעה זו מתרחשת מדי כמה שנים וגורמת לסגירת הכביש ולהפניית התנועה בו למעקף בתוך העיר.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזארבריקן חיו יהודים מאז שנת 1321. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהחבל נוהל בידי חבר הלאומים, בחרו יהודים רבים באזרחות צרפתית, ועם סיפוח החבל לגרמניה הנאצית ב-1935 נמלטו לצרפת. בית הכנסת המקומי נהרס בליל הבדולח, והיהודים שנותרו בעיר גורשו למחנות הריכוז בשנת 1940. עם ילידי העיר נמנה המלחין הישראלי צבי אבני, שמשפחתו עלתה לישראל בעקבות סיפוח החבל לגרמניה. במקום בו נאספו תושבי האזור למשלוח למחנות, שכונה 'הוטל' (מלון; כיום מעבר לגבול צרפת), ניצבת אנדרטה לזכר הקורבנות; על האנדרטה כתובה המילה 'הוטל' בשבע שפות. כיום מונה הקהילה היהודית בזארבריקן כאלף איש, רובם יוצאי רוסיה, ובעיר יש בית כנסת פעיל.

אתר הזיכרון הבלתי נראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזארבריקן יש גם אנדרטה ייחודית לקורבנות השואה, המכונה 'האנדרטה הבלתי נראית' (Unsichtbaren Mahnmals). את האנדרטה יזם בתחילת שנות ה-90 האמן יוכן גרץ, שהיה פרופסור לאמנות באוניברסיטה העירונית. גרץ ותלמידיו הוציאו בחשאי את אבני המרצפת ברחבה שמול הטירה העירונית, חרתו על צדה התחתון של אבן שם של בית קברות יהודי שחולל או נהרס בתקופה הנאצית, והשיבו את האבנים למקום. מטרתו של גרץ הייתה למחות על המגמה ליצור אתרי זיכרון גדולים ובומבסטיים המתמקדים ביכולותיו של האמן או האדריכל ולא בזיכרון עצמו.
כשנתגלו מעשיהם של גרץ ותלמידיו, זכה הרעיון לתמיכה בקרב פרנסי העיר, ובשנת 1993 הוחלפו 2,146 אבני מרצפת בכיכר באבנים שעל צדם התחתון חרות שם של בית קברות יהודי שהיה קיים ב-1933. האנדרטה נחנכה בטקס חגיגי ב-23 במאי 1993, ושמה של הכיכר שונה ל'כיכר אתר הזיכרון הבלתי נראה' (Platz des unsichtbaren Mahnmals).

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר זארבריקן יש ארבע ערים תאומות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]