מועצה אזורית גוש עציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית גוש עציון
מועצה אזורית גוש עציון.jpg
Alon Gush Etzion.JPG
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
ראש המועצה דוידי פרל
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:‏‏[1]
  - אוכלוסייה 18,800 תושבים
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4351
פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il
בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו התנחלויות, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 14.5 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. ראש המועצה האזורית הוא דוידי פרל, ומנכ"ל המועצה רועי וולר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 18,800 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 7,788 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעתים מושלג.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

שטח השיפוט של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם‏[3]

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: "אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948."[4]

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גוש עציון

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תיכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

נסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת השחרור היה גוש עציון נצור, ונעשו נסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון הינם, בהכללה, מהמגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

רשימת היישובים במועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תבנית:דוח כספי של הרשות