מועצה אזורית שומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה אזורית שומרון
הכניסה לבניין הנהלת המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 27
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 11
ראש המועצה יוסי דגן
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 45,744 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 49
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.04 אלפי תושבים
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 100
מדד ג'יני
לשנת 2019[5]
0.4132
    - דירוג ארצי[1] 103
לאום ודת[5]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[5]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 15.3%
גילאי 5 - 9 16.1%
גילאי 10 - 14 13.3%
גילאי 15 - 19 7.2%
גילאי 20 - 29 11.9%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 9.8%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 4.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[5]
סה"כ בתי ספר 30
–  יסודיים 23
–  על-יסודיים 12
תלמידים 10,324
 –  יסודי 8,176
 –  על-יסודי 2,148
מספר כיתות 405
ממוצע תלמידים לכיתה 26.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית שומרון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.shomron.org.il

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית האחראית על היישובים היהודיים (התנחלויות ומאחזים)[6] באזור השומרון. בראש המועצה עומד החל מאוגוסט 2015 יוסי דגן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הקודם של המועצה

השטח עליו נמצאת כיום המועצה היה בשליטת ממלכת ירדן מתום מלחמת העצמאות. השטח נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. ביוזמת ממשלת ישראל הוקמו התנחלויות יהודיות באזור, כאשר הראשון שבהם, קדומים, הוקם ב-1975. לאחר מכן הוקמו ההתנחלויות אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, כפר תפוח, אלקנה ושא נור. המועצה הוקמה ב-19 באפריל 1979. בתחילה נקראה המועצה 'אשדות שומרון' ובשנת 1981 שונה שמה לשומרון.[7][דרוש מקור]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל בעיקר את שטח היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[6] ישובי המועצה נמצאים בשטח שגובל בצפונו במועצה אזורית הגלבוע, מועצה אזורית מגידו ומועצה אזורית עמק המעיינות, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום במועצה אזורית מטה בנימין ובמועצה המקומית בית אריה ובמערב במועצות האזוריות לב השרון, מנשה, עמק חפר ודרום השרון, בעיר ראש העין, ובישובים אלפי מנשה, כפר קאסם ואורנית.

העיר אריאל והמועצות המקומיות אלקנה, עמנואל, קרני שומרון וקדומים ושער השומרון שוכנות בשטח המועצה. בתוך שטח המועצה נמצאים גם יישובים פלסטינים רבים. היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה הוא עלי זהב, המונה כ-4,380 תושבים. בשנת 2005, במהלך תוכנית ההתנתקות פונו היישובים שא נור, חומש, גנים, וכדים בצפון המועצה.

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל היישובים במועצה הם התנחלויות. חלקם הוקמו על פי החלטת ממשלה ובהתאם לחוק הישראלי, וחלקם מאחזים שהוקמו בניגוד לחוק.

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2021)
1 אבני חפץ יישוב קהילתי 1990 2,276
2 איתמר יישוב קהילתי 1984 1,355
3 אלון מורה יישוב קהילתי 1980 2,033
4 ברוכין יישוב קהילתי 1999 2,273
5 ברקן יישוב קהילתי 1981 2,028
6 הר ברכה יישוב 1983 3,115
7 חוות יאיר יישוב קהילתי 1999 100 משפחות
8 חוות גלעד מאחז 2002 70 משפחות
9 חיננית יישוב קהילתי 1981 1,512
10 חרמש יישוב קהילתי 1983 236
11 טל בנימין מאחז 1999
12 טל מנשה שכונה 1991 כ-100 משפחות
13 יצהר יישוב קהילתי 1983 2,077
14 יקיר יישוב קהילתי 1981 2,528
15 כפר תפוח יישוב קהילתי 1978 1,522
16 לשם שכונה 2013 כ-600 משפחות
17 מבוא דותן יישוב קהילתי 1981 509
18 מגדלים יישוב קהילתי 1984 543
19 מעוז צבי מאחז 2001 22 משפחות
20 נופי נחמיה שכונה 2002 כ-62 משפחות
21 נופים יישוב כפרי 1986 1,042
22 סלעית מושב 1979 1,426
23 עלי זהב יישוב 1983 4,483
24 ענב יישוב קהילתי 1981 983
25 פדואל יישוב קהילתי 1984 2,107
26 צופים יישוב 1989 2,537
27 קריית נטפים יישוב קהילתי 1984 991
28 רבבה יישוב 1991 2,927
29 רחלים יישוב קהילתי 1991 975
30 ריחן מושב שיתופי 1977 384
31 שבי שומרון יישוב קהילתי 1977 1,050
31 שחרית יישוב קהילתי 2023
32 שקד יישוב קהילתי 1981 1,081

היישוב הראשון שהופרד מן המועצה והפך למועצה משל עצמו, היה קרני שומרון ב-1991, כשקדומים מלווה ב-1992.

בספטמבר 2020 הועבר היישוב מעלה שומרון מן המועצה למועצה המקומית קרני שומרון[8].

ב-2022 הוכרז על איחוד היישובים עץ אפרים ושערי תקווה למועצה מקומית שער השומרון[9].

ב־20 במאי 2023, חתם אלוף פיקוד מרכז על צירוף שטחי אדמות מדינה ביישוב חומש, לסמכות מועצה אזורית שומרון.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שומרון 45,744 תושבים (מקום 49 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 85.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,390 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[10] קיצבאות: בשנת 2011 קיבלו 204 תושבים המהווים 0.7% מהאוכלוסייה דמי אבטלה. נתון זהה נרשם גם במקבלי הבטחת הכנסה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה זכתה בשנת 2012 בפרס ועדת החינוך היישובי של משרד החינוך. המועצה האזורית שומרון היא הראשונה בדירוגה מבין כלל חמש הרשויות הזוכות, וזכתה בניקוד המקצועי ביותר בכל הפרמטרים (9.28 מתוך 10). נכון לשנת 2012 חמישים ושמונה אחוז מתקציב המועצה מושקע בחינוך.[11]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המועצה מייצגת קבוצת הכדורסל אליצור שומרון בליגה הלאומית.

המועצה נותנת חסות ללהקת הלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  6. ^ 1 2 מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554.
  7. ^ [1](הקישור אינו פעיל)
  8. ^ פרסום ראשון | מעלה שומרון תאוחד עם קרני שומרון - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  9. ^ אריה יואלי, ‏שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022
  10. ^ פרופיל מועצה אזורית שומרון באתר הלמ"ס
  11. ^ "השומרון – מעצמת חינוך במדינה", באתר ערוץ 7, 26 במרץ 2012
  12. ^ "ברית ערים בין השומרון לעיר בניו יורק"
  13. ^ ברית הרים בין מועצה אזורית שומרון לעיר הוויז בהונגריה
  14. ^ ברית הרים בין מועצה אזורית שומרון לעיר בבולגריה
  15. ^ [2]
  16. ^ עדו בן פורת, ברית ערים תאומות בין השומרון לעיר סרפסייד בפלורידה: "השומרון מגן על המדינה היהודית", באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2022
ראשי מועצה אזורית שומרון
מאיר הרנוי בני קצובר אריה עופרי בנצי ליברמן גרשון מסיקה יוסי דגן
1981-1979 1993-1981 1997-1993 2007-1997 2015-2007 2015 ואילך