אדר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 17242434 של KotzBot (שיחה)
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים
שורה 34: שורה 34:
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[ארבע פרשיות]]
* [[ארבע פרשיות]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}



{{חודשים עבריים}}
{{חודשים עבריים}}

גרסה מ־11:23, 18 ביולי 2015

►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים.

בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר: אדר א' שאורכו 30 יום ואדר ב', שנחשב לחודש אדר "הרגיל" ובו חלים כל אירועי החודש (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').

א' אדר (ב') יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

שם החודש

כמו שמות החודשים העבריים האחרים, מקור השם בשמות החודשים הבבליים. המילונים המדעיים למקרא מציינים את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית addaru שהוראתה "חשוך" והמילה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". בארמית בבלית משמעות המילה היא "גורן" ("אידר"). בתנ"ך מופיע השם גם כשם פרטי: "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א', ח', ג'), וגם כיום משמש השם כשם ישראלי הן לבנים והן לבנות.

מנהגים

חודש אדר, מזל דגים, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ט עמוד א'

במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה ובין הידועים שבהם, המנהג להכתיר רב פורים.

מועדים עיקריים

סמלים

מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים. כך, לדוגמה, כותב רש"י כי "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (בפירושו למסכת בבא מציעא, ק"ו:).גם מזלם של ישראל עלה בחודש הזה שנמשלו ישראל לדגים שהדגים חיים במים ותורה משולה למים.

קישורים אפוקריפיים בין המזל לחודש נפוצים אף הם. כך, למשל, נאמר במדרש אסתר רבה:

”בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, אמר רבי חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.”

ראו גם

הערות שוליים