אדר – הבדלי גרסאות
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* [[ארבע פרשיות]] |
* [[ארבע פרשיות]] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{חודשים עבריים}} |
{{חודשים עבריים}} |
||
גרסה מ־11:23, 18 ביולי 2015
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים.
בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר: אדר א' שאורכו 30 יום ואדר ב', שנחשב לחודש אדר "הרגיל" ובו חלים כל אירועי החודש (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').
א' אדר (ב') יכול לחול בימים שני, רביעי, שישי ושבת.
שם החודש
כמו שמות החודשים העבריים האחרים, מקור השם בשמות החודשים הבבליים. המילונים המדעיים למקרא מציינים את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית addaru שהוראתה "חשוך" והמילה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". בארמית בבלית משמעות המילה היא "גורן" ("אידר"). בתנ"ך מופיע השם גם כשם פרטי: "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א', ח', ג'), וגם כיום משמש השם כשם ישראלי הן לבנים והן לבנות.
מנהגים
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
— תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ט עמוד א'
במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה ובין הידועים שבהם, המנהג להכתיר רב פורים.
מועדים עיקריים
- א' באדר - בזמן בית המקדש היו מכריזים שיש להתחיל להביא את מחצית השקל לבית המקדש, וכן מודיעים שיש להסיר את זרעי הכלאיים מן השדות והכרמים, משום שבעונה זו יכול כבר האיכר להבחין בהם.
- ז' באדר - יום הולדת ופטירת משה רבנו, שנקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. בקרב קהילות צפון אירופה ואיטליה נהגו חברי חברא קדישא להתענות ביום זה. היום נוהגים חסידים להתענות ולומר סדר תיקון ליום ז' אדר. בשנה מעוברת נוהגים להתענות באדר שני.
- ט' באדר - יום מחלוקת לשם שמיים. לפני כאלפיים שנה, המודל האידאלי למחלוקת לשם שמיים (סכסוך בונה) בין שני הבתים העיקריים, בית הלל ובית שמאי, התדרדר לסכסוך אלים והרסני סביב הצבעה על י”ח דברים, שבסופו של דבר הביא למותם של רבים (שלושת אלפים תלמידים לפי חלק מהמקורות). נאמר ש’אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה העגל.’ אותו היום הוכרז כיום צום, אך מעולם לא צוין ככזה בפועל.[1]
- י"א באדר - יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור ולחללי תל חי
- י"ג באדר - תענית אסתר
- י"ד וט"ו באדר - פורים ושושן פורים
סמלים
מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים. כך, לדוגמה, כותב רש"י כי "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (בפירושו למסכת בבא מציעא, ק"ו:).גם מזלם של ישראל עלה בחודש הזה שנמשלו ישראל לדגים שהדגים חיים במים ותורה משולה למים.
קישורים אפוקריפיים בין המזל לחודש נפוצים אף הם. כך, למשל, נאמר במדרש אסתר רבה:
- ”בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, אמר רבי חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.”
ראו גם
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות תענית, תק"פ.
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
