ארבע פרשיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'. השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה", "פרשת החודש".

בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש או שבת ראש חודש שאין אומרים "צדקתך").

שבת שקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבת זכור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים.

  • זמנה - השבת שלפני פורים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור" (ספר דברים כה, יז-יט).
  • עניינה - פרשת זכור עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק. בעקבות פרשנותם של חז"ל, שהמן האגגי הוא מזרע עמלק (צאצא ישיר של אגג מלך עמלק), קוראים את הפרשה סמוך לחג הפורים, שבו נתלו המן ועשרת בניו.
  • הפטרה - "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים למרות ציווי מפורש, אובדן מלכות שאול בגלל הפרת הציווי, והריגת אגג על ידי שמואל.
  • חיובה - יש מן הראשונים ורוב האחרונים פוסקים ששמיעת פרשת זכור הינה מצווה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם, ישנן דעות, שאכן הקריאה של פרשת זכור היא מדרבנן, כמו כל ארבע הפרשיות‏[1] אולם אין חיוב מיוחד לשמיעתה. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, מקפידים על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה,‏[2]. הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנם דעות שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה.
  • יש שנהגו, בקהילות אשכנז, לכפול תיבת "זכר" פעם אחת עם צֵירי ופעם אחת עם סֶגול. [ויש נהגו לכפול כמה תיבות, ויש נהגו לכפול כל הפסוק].
  • אם שכחו לקרות פרשת זכור יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.

בתקופת הגאונים נקראה בשם שבת מחיית עמלק.

בחלק מקהילות ישראל (בעיקר מקרב יהדות ספרד) נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.

שבת פרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמנה - בשבת שלפני שבת החודש מוציאים שני ספרי תורה ובאחד קוראים לפי סדר הפרשות ובשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב" (ספר במדבר יט, א - כב).
    • אם סיים בעל הקורא במקום ב'תטמא עד הערב' ב'הגר הגר בתוכם לחקת עולם', צריך לחזור ולקרוא מתחילת הפרשה, ואם כבר בירך העולה ברכה אחרונה יחזור ויברך שוב לפני הקריאה הנוספת.
    • אם טעו וסיימו את הקריאה ב'מים חיים אל כלי' אף אם כבר בירך העולה את ברכת התורה של אחרי הקריאה, יחזרו ויקראו שוב מראש הפרשה, אך לא יברכו שוב לפניה ולאחריה.
    • על פי הקבלה, העולה לתורה יהיה מחשובי הקהל, ויש להעלות לכתחילה דווקא מי שכבר גדול ויש לו זקן, ובדיעבד אם בחור בר מצווה הכין את קריאת התורה וההפטרה אפשר להעלותו, ויקרא את המפטיר וההפטרה.
  • עניינה - פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בשל כך, יש הסוברים כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה.
  • הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.
  • חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה[3]. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך[4].

שבת החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמנה - השבת שלפני ראש חודש ניסן (או שבת ראש חודש ניסן). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת החודש (ספר שמות יב, א-כ). אם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת החודש).
  • עניינה - פרשת החודש עוסקת בהכרזה שניסן הוא החודש הראשון וענייני קידוש החודש. כמו כן מפורטים בה דיני קורבן פסח.
  • הפטרה - "בראשון באחד לחודש" (ספר יחזקאל מה). ההפטרה עוסקת בדיני חג הפסח וקורבנותיו בבית המקדש השלישי.

שבת הפסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר הסמוך לניסן יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבע הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבע הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך כ: "זטו בו דד וביו". הפענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:

הסימן ראש חדש חל ביום תאריך שבת הפסקה 1 תאריך שבת הפסקה 2
ז - טו ראש חודש חל בשבת ט"ו בחודש (שושן פורים)
ב - ו ראש חודש חל ביום שני ו' בחודש
ד - ד ראש חודש חל ביום רביעי ד' בחודש
ו - ב, יו ראש חודש חל ביום שישי ב' בחודש י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש (שבת שאחרי שושן פורים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג
  2. ^ ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר". ההבדל בין השתיים שייך בהברה אשכנזית בלבד, שצירה ישמע כסגול בתוספת יו"ד. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".
  3. ^ תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.
  4. ^ מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו בפורום אוצר החכמה.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.