ארבע פרשיות
ארבע הפרשיות הן ארבע פרשיות מיוחדות שנאמרות אחרי קריאת פרשת השבוע בשבתות, בין השבת שלפני חודש אדר לשבת שלפני חודש ניסן, ובהן מפורטות מצוות ייחודיות לתקופה בשנה. כך לדוגמה, בשבת שלפני פורים קוראים את פרשת זכור, המתקשרת, לפי חז"ל, לרעיון החג.
תוכן עניינים |
[עריכה] שבת שקלים
- זמנה - השבת שלפני ראש חודש אדר (או שבת ראש חודש אדר) בשנה מעוברת זמנה לפני אדר ב'. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת שקלים (ספר שמות ל, יא-טז), אם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת שקלים).
- עניינה - פרשת שקלים עוסקת בחיובו של כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
- הפטרה - "ויכרות יהוידע" (מ"ב יא). ההפטרה עוסקת בנדבת העם לבדק הבית בבית המקדש. וקהילות אשכנז נוהגים לקרוא "בן שבע שנים" (מ"ב יב).
[עריכה] שבת זכור
- זמנה - השבת שלפני פורים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור" (ספר דברים כה, יז-יט).
- עניינה - פרשת זכור עוסקת בחיוב לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק. בעקבות פרשנותם של חז"ל, שהמן האגגי הוא מזרע עמלק (צאצא ישיר של אגג מלך עמלק), קוראים את הפרשה סמוך לחג הפורים, שבו נתלו המן ועשרת בניו.
- הפטרה - "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ש"א טו). ההפטרה עוסקת במלחמת שאול בעמלק, השארת אגג מלך עמלק והצאן בחיים למרות ציווי מפורש, אובדן מלכות שאול בגלל הפרת הציווי, והריגת אגג על ידי שמואל.
- חיובה - לדעת רוב הפוסקים שמיעת פרשת זכור הינה מצוה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם ישנן דעות שהקריאה בתורה של פרשת זכור היא מדרבנן בלבד, כמו כל ארבע הפרשיות [1]. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, מקפידים על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה,[2]. הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנם דעות שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה.
בתקופת הגאונים נקראה בשם שבת מחיית עמלק.
בחלק מקהילות ישראל (בעיקר מקרב יהדות ספרד) נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.
[עריכה] שבת פרה
- זמנה - השבת שלפני שבת פרשת החודש. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת פרה (ספר במדבר יט, א - כב).
- עניינה - פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. בשל כך, יש הסוברים כי חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה.
- הפטרה - "וזרקתי עליהם מים טהורים..." (ספר יחזקאל לו). ההפטרה עוסקת בטיהורו הרוחני של עם ישראל על ידי הקב"ה.
- חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה[3]. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך[4].
[עריכה] שבת החודש
- זמנה - השבת שלפני ראש חודש ניסן (או שבת ראש חודש ניסן). בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה ובשני קוראים את פרשת החודש (ספר שמות יב, א-כ), באם זו שבת ראש חודש מוציאים בה עוד ספר (בראשון פרשת שבוע, בשני פרשת ראש חודש, ובשלישי פרשת החודש).
- עניינה - פרשת החודש עוסקת בהכרזה שניסן הוא החודש הראשון וענייני קידוש החודש. כמו כן מפורטים בה דיני קורבן פסח.
- הפטרה - "בראשון באחד לחודש" (ספר יחזקאל מה). ההפטרה עוסקת בדיני חג הפסח וקורבנותיו בבית המקדש השלישי.
[עריכה] שבת הפסקה
על פי הלוח העברי הנהוג כיום, ראש חודש אדר הסמוך לניסן יכול לחול בארבעה מתוך שבעת ימי השבוע - שני, רביעי, שישי ושבת. כדי שכל פרשה מתוך ארבעת הפרשיות תצא בזמנה, נקבעה בכל שנה שבת או שתיים בחודש אדר, בהן הרצף נפסק ויש הפסקה מארבעת הפרשיות. הסימן לזכור באיזו שבת ההפסקה מובא בשולחן ערוך כ: "זטו בו דד וביו". הפענוח - האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ראש חודש, האותיות אחר כך הן התאריך בחודש של שבת ה'הפסקה'. ביאורו:
| הסימן | ראש חדש חל ביום | תאריך שבת הפסקה 1 | תאריך שבת הפסקה 2 |
|---|---|---|---|
| ז - טו | ראש חודש חל בשבת | ט"ו בחודש (שושן פורים) | |
| ב - ו | ראש חודש חל ביום שני | ו' בחודש | |
| ד - ד | ראש חודש חל ביום רביעי | ד' בחודש | |
| ו - ב, יו | ראש חודש חל ביום שישי | ב' בחודש | י"ו (נכתב בדרך כלל כ-ט"ז) בחודש (שבת שאחרי שושן פורים) |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
ארבע פרשיות, לצפיה באתר "בינינו"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג
- ^ ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר". ההבדל בין השתיים שייך בהברה אשכנזית בלבד, שצירה ישמע כסגול בתוספת יו"ד. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".
- ^ תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.
- ^ מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו בפורום אוצר החכמה.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול • שובבי"ם • אסרו חג |
|
| תעניות |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב • יום כיפור קטן |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש |
|
| חגים ומועדים לאומיים |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| הנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הרצל • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • סהרנה • י"ט כסלו • פורים שני • מימונה • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל |
|
|
|
||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה
